כשאומרים את המילה "ליגיונר" מתכוונים באופן טבעי לשחקני כדורסל/כדורגל שמשחקים באחת הליגות הגדולות או המוכרות באירופה. אבל המקרה של נאור שרון קצת אחר: הוא משחק כיום בוואלור רייקיאוויק, מהליגה הראשונה באיסלנד. "היו לי כמה הצעות בארץ, גם מספרד וצרפת, אבל בסופו של דבר בחרתי לצאת למקום קצת מאתגר ולקבוצה שממש רוצה להצליח", הוא מספר בראיון לאתר ערוץ הספורט.
מה אתה יכול לספר על הרמה של הליגה לעומת הליגה הישראלית?
"הרמה של הליגה דווקא הפתיעה אותי לטובה, יש פה קבוצות טובות. ההבדל הגדול בינה לבין הליגה הישראלית זו בעיקר רמת הקליעה בגדול, יש שם קלעים בכל העמדות".
איך זה לשחק באיסלנד כמדינה, שהיא מקום די שונה מישראל?
"היא די דומה לישראל למען האמת. זה מקום קטן, אין מרחקים רציניים שצריך לעבור כדי להגיע למשחקי החוץ. האנשים מסביב מאוד אוהבים כדורסל, רוב האוכלוסיה פה צופה במשחקים".
איך אתה מסתדר עם מזג האוויר?
"בהתחלה היה קשה מאוד להסתגל לשלג ולקור חודר העצמות, במיוחד בשבוע הראשון, אבל עם הזמן הבנתי את קוד הלבוש פה. הגוף כבר די מתרגל לזה כבר".
שרון הגיע לוואלור לפני קצת יותר מחודש. הקבוצה החדשה שלו פתחה את העונה לא טוב ועמדה על מאזן של ניצחון מאחד מתוך שישה משחקים. יחד איתו, הקבוצה השיגה שני ניצחונות נוספים בארבעה משחקים, כאשר הניצחון האחרון היה מרשים במיוחד: 78:108 על מובילת הטבלה סטיארנן, כאשר הרכז הישראלי קולע 15 נקודות ומחלק 12 אסיסטים.
"הקבוצה התחילה את העונה בצורה פחות מוצלחת מכפי שציפתה", אומר שרון. "הצטרפתי בשביל לעזור לנו לנסות להגיע בפלייאוף, וכרגע אנחנו לפני משחק עליה לפלייאוף. זאת חוויה מדהימה ומאוד מבגרת כשחקן, להיות בארץ זרה ולקבל את המושכות כזר".
הליגה האיסלנדית היא אולי אחת הבכירות באירופה, אבל הכדורסל האיסלנדי התחיל בשנים האחרונות לא מעט שחקנים טובים, כמו מרטין הרמנסון (אלבה ברלין), האקור פאולוסון (קאזאן) שכמעט חתם בקיץ בהפועל ירושלים, הילמאר הנינגסון בן ה-19 (ולנסיה) ועוד רבים וטובים. ועדיין, כנראה שאם הייתם אומרים לנאור שרון לפני 8 שנים בערך - שבגיל 24 הוא ישחק באיסלנד, הוא כנראה היה אומר שמשהו השתבש בדרך. "אני מרגיש שעד היום לא הצלחתי לממש את הפוטנציאל שלי באחת הקבוצות בארץ, לא באמת קיבלתי את הבמה ואת המפתחות להנהיג ולהוביל קבוצה בליגת על", הוא אומר.
שרון היה בזמנו אחד השחקנים המובילים של אחת מנבחרת העתודה היותר מוכשרות ועמוקות שהיו לישראל, זו של 2014, שנעצרה ברבע הגמר. הוא היה הרכז הראשון בנבחרת של שרון דרוקר, שכללה בין היתר את תומר גינת, איתי שגב, אדם אריאל, גולן גוט, עידן זלמנסון וחואקין שוכמן. "אני מאמין בעצמי ויודע שאני יכול להיות להיות רכז מוביל בליגת העל גם היום", הוא אומר. "כשקיבלתי את ההזדמנות באילת הראיתי את זה - הקבוצה היית בצמרת כל העונה. מאז לא קיבלתי צ'אנס אמיתי בליגת העל".
לאחר העונה הטובה באילת (2016/17), בה קיבל 16.4 דקות בממוצע וקלע 5 נקודות לצד 2.9 אסיסטים, נראה היה שהקריירה של שרון הצעיר בדרך למעלה. הוא המשיך לנס ציונה בעונה שלאחר מכן, אבל מיעט לשחק, ובעונה שעברה ירד לליגה הלאומית, להפועל חיפה. את העונה הנוכחית הוא פתח אצל שרון אברהמי בקריית אתא, אבל כאמור, בחלוף חודשים ספורים מצא את עצמו באיסלנד.
מה לא הסתדר בקריית אתא?
"קשה לי לשים את האצבע על משהו ספציפי. אנחנו רואים שדברים כאלה קורים במועדונים גדולים ובכל הרמות, הרגשתי שהחיבור שם לא עבד. אני מכבד את המאמן והמועדון ומאחל להם הצלחה העונה".
אתה לא חושש שקבוצות מישראל ישימו אליך פחות לב בגלל שאתה משחק בליגה פחות מוכרת ומתוקשרת?
"אני לא מתעסק בזה, אני חי כדורסל ונושם כדורסל וכולי כאן באיסלנד, במטרה להגיע לפלייאוף ולשחק את הכדורסל הכי טוב שלי. כרגע אני לא מתעסק במה העתיד יזמן לי. אם אהיה מספיק טוב יסתכלו עלי, ולא רק בארץ".
אתה מרגיש שהקבוצות ששיחקת בהן נתנו לך את הכלים לממש את הפוטנציאל שלך?
"לא, בתור שחקן צעיר אתה לא מקבל את הבמה לרוב באף קבוצה בליגת על, רוב הקבוצה מבוססת על זרים והצלחות ופחות שמות דגש על פיתוח שחקנים צעירים".
אתה חושב שתוכל לחזור לרמה הגבוהה בליגת העל אחרי עונה טובה באיסלנד?
"אין לי ספק. משחקים בליגה שלנו ובעוד ליגות טובות באירופה שחקנים שעברו בליגה האיסלנדית".
איפה אתה רואה את עצמך בעונה הבאה?
"באחת הקבוצות בליגות הראשונות באירופה".
