מכבי תל אביב פותחת את סדרת משחקי הבית שלה ביורוליג הערב (חמישי) ב-21:00 נגד פרטיזן בלגרד. אבל בדומה ללוח הטיסות שהיו ועוד יהיו, ששחקנים בקבוצה איבדו כיוון ותחושה לגביו כבר עכשיו, נדמה שגם לוח המשחקים מעט מתעתע.
משחק ביתי ראשון ביורוליג? זה יהיה המשחק ה-14 של מכבי בכל המסגרות עד עכשיו והשני בלבד בהיכל נוקיה. הקהל הביתי אולי מתרגש, אבל התחושה היא שהקבוצה צברה מספיק קילומטרז' עוד לפני סוף אוקטובר כדי להגיע ממוקדת ולא עצבנית, אפילו לאחר ההפסד במחזור הקודם במילאנו.
ממוקדת זה טוב ויפה וזו גם מטרה חשובה וריאלית להשגה, אבל הנתונים מסביב אינם עוזרים למכבי להיות כזו. השחרור של מילאן מצ'באן, הצירוף של קית' לנגפורד, הפציעה של ג'ורדן פארמר, העיסוק בהחתמת עומרי כספי, הסגלים שמשתנים ממשחק למשחק וקיצור רוטציית הזרים במשחקי ליגת העל – כל אלה מהווים תנודות ותמורות ביומיום של מכבי תל אביב.
לכל זה יש פוטנציאל לשבש את הדרך החלקה של הקבוצה. בבית, מול פרטיזן בלגרד, אחת היריבות הנוחות כביכול בבית ג' ביורוליג, הדברים האלו אמורים להישכח ל-40 דקות.
פרטיזן מציגה: קו קדמי נהדר ולא מעט כוכבים
בדרך כלל פרטיזן טובה יותר בחלקים המאוחרים של העונה מאשר בתחילתה, מכיוון שהיא מצטיידת בזרים בשלב מאוחר של תקופת ההכנה. גם הפעם, על אף שקיבלה את הגארד אייסי לואו ואת הסנטר ניקולה פקוביץ' בשלב מוקדם יחסית, היא מתקדמת באיטיות.
המפתחות שלה להצלחה ברורים לגמרי: ככל שלואו יסתגל מהר יותר לכדורסל האירופי, כך יהיה לה טוב יותר. ככל שהשביתה תתארך ופקוביץ' יישאר אצלה, היא אמורה ליהנות מהחיים. וכמובן, צריכה להגיע עזרה משמעותית בקליעה מבחוץ, כי רכז-סנטר הוא ציר חשוב מאוד במבנה של קבוצה, אבל צריך חיזוקים לאורך זמן.
כל זה נכון כל עוד פקוביץ' לא יסתבך בעבירות. בשבוע שעבר הוא קלע 21 נקודות ב-19 דקות וסחט 12 עבירות בהפסד הביתי לאנאדולו אפס, אלא שבאותן 21 דקות שבהן לא היה על המגרש, ניהלו הטורקים חגיגה על חשבון הסרבים.
יחד עם מילאן מצ'באן ומירוסלב ראדוליצה, יש לפרטיזן קו קדמי יוצא דופן על הנייר. השניים האלו נחשבו לפרויקטים גדולים מאוד מבחינת הכדורסל הסרבי והאירופי בכלל, אבל נוצרה סיטואציה שלא סייעה להם להתקדם.
מצ'באן נחת לתוך קבוצה שרצה בעונה שעברה, וזה מהלך שאף פעם לא קל להצליח בו. הסגל של מכבי תל אביב היה עמוס לעייפה וקו הגבוהים אפילו התעבה בקיץ האחרון. ראדוליצה, שחתם על חוזה לחמש עונות באפס פילזן בזמנו, נפצע, הושאל וכעת עושה סיבוב מחודש בניסיון להרים את עצמו. שניהם גם יצאו החוצה בגיל צעיר מאוד, ולא תמיד זה עובד במכה הראשונה.
ספק אם פרטיזן עצמה האמינה שתוכל לאכלס אצלה ביום מן הימים את פקוביץ', מצ'באן וראדוליצה ביחד. אם אייסי לואו (רק שש נקודות וגם שישה אבודים בהפסד לטורקים) ימצא את ידיו ואת רגליו בסצנת הכדורסל החדשה לו, ופקוביץ' יישאר כאן, ייתכן שעוד נכונו לקבוצה הזו ימים יפים בהמשך העונה.
סופו יצטרך עזרה מחבריו, פארמר יעשה את ההבדל?
ובינתיים, בצד השני, ישנה גם קבוצה ביתית שצריכה להשאיר פה את הנקודות. המטרה היא להפריע לפקוביץ' ליהנות מהחיים והיא עוברת דרך יותר שחקנים מאשר רק סופוקליס שחורציאניטיס. השניים מכירים זה את זה היטב משתי העונות שהעביר הסנטר ממונטנגרו בפנאתינאיקוס ולא זכורות תקלות רבות מדי שלו נגד הזר של מכבי. החוכמה היא לקבל סיוע משחקנים שנעים מבחוץ פנימה, ולא מהססים לחפש מגע, או כאלו שזזים כל הזמן בלי כדור.
במובן הזה, תיאו פפאלוקאס בחדירה, ליאור אליהו בתנועת "סובב חומות יריחו" שלו וריצ'רד הנדריקס במאמץ הראשון והשני שהוא מבצע כמעט בכל תנועה התקפית, צריכים להוות גדוד מסתערים. בהנחה, כמובן, ששחקנים כמו דווין סמית', גיא פניני ודייויד בלו יעדיפו בעיקר את הקליעה מבחוץ.
אם פארמר כשיר ב-100 אחוז, הוא צריך לעשות הבדל הערב. בשבוע שעבר הוא שיחק מתחת ליכולתו מול עומאר קוק, רכז אירופי ותיק ומנוסה. הפעם יעמוד מולו לואו, שמצוי בדיוק באותה סיטואציה כמו שלו. שניהם חדשים בתחום ובאווירה, סביר שלכל אחד מהם יהיה נוח יותר לראות מולו פרצוף מוכר, והסבירות שיציגו משחק טוב יותר מאשר לפני שבוע גבוהה למדי.
המחזור הקודם ביורוליג הראה מגמה ברורה: האירופים שהגיעו מה-NBA נכנסו לעניינים מהר וטוב יותר מאשר השחקנים האמריקנים שהגיעו משם. פארמר ולואו יצטרכו להשלים פערים במהירות בהשוואה לכל אלה. ולפחות הערב, ובכל מה שקשור לצד של מכבי תל אביב, רצוי שהרכז של מכבי יהיה תמיד צעד אחד קדימה לפני המקביל שלו מפרטיזן.
