מכבי ת"א תנסה הערב (חמישי) להיות הראשונה שתנצח את רומא ביורוליג בעונה הנוכחית, אחרי שזו ניצחה בכל שלושת המשחקים שלה עד כה: נגד ויטוריה בבית, נגד צסק"א במוסקבה ונגד מארוסי בחוץ.
ניצחון על רומא ייתן למכבי יתרון מסוים על פני ויטוריה שכבר הפסידה ברומא, לקראת המשך המשחקים והמאבק על סיום שלב א' במקום הראשון בבית.
האיטלקים רחוקים מלהיות קבוצה גדולה במיוחד, ועומדים על מאזן שלילי בליגה המקומית עם 2 ניצחונות ו-3 הפסדים. ציר אספקת הנקודות שלהם נע סביב שלושה שחקנים מרכזיים, כולם אמריקנים: איברהים ג'אבר בעמדת הרכז, קנדי ווינסטון בעמדת הסמול פורוורד ואנדרה האטסון בעמדת הפאוור פורוורד.
ג'אבר, הגארד האמריקני-בולגרי של רומא, הוא השחקן המרכזי בקבוצה, אבל למכבי ת"א יש את כל האמצעים לעצור אותו. ראשית, ויזנייבסקי ופרקינס, שמזכיר אותו בתכונות מסוימות, זריזים ומהירים לפחות כמותו, ויכולים להפעיל עליו לחץ רב לאורך המשחק.
ג'אבר יכול למצוא מולו הן בקו הראשון והן בקו השני גם את סטפון לאזמה, שהספיק להוכיח העונה את יכולתו להפריע, להאט ולשבש פעולתם של גארדים במשחק עומד.
מעבר לזה, פיני גרשון מכיר אותו מצוין מימיהם המשותפים בנבחרת בולגריה. ג'אבר משחק 36 דקות למשחק עד עכשיו, מה שאומר שהוא חייב להגיע לדקות המשחק עייף יחסית, אם כי הוא רגיל לכך.
המשימה של מכבי ת"א תהיה לעייף אותו עוד יותר ולהקשות עליו את ניהול הקצב, אבל לשים אליו לב כל הזמן: הוא מסוכן לא רק בקליעה, אלא גם באספקטים אחרים של המשחק. ג'אבר גם נוטה לקחת על עצמו אחריות כגארד העיקרי בקבוצה, נשען על פעולות אישיות ומאבד לא מעט כדורים.
ווינסטון הוא מאלה שחוו את המשולש האירופי הקלאסי כאשר שיחק בספרד, יוון ואיטליה, ותיבל את הקטע הזה גם עם ביקור בטלקום אנקרה מטורקיה, אחרי שסיים את מכללת אלאבמה. הוא קלע חוץ מצוין שקשה לעצור וכרגע מוביל את קלעי רומא עם ממוצע של 15.7 נקודות ב-31 דקות למשחק.
גם מבלי לדעת כיצד יתפתח המשחק, נראה שזו הזדמנות טובה להפקיד עליו, לפחות בחלקים ממנו, את גיא פניני. ווינסטון הוא שחקן שיכול לצאת מהמסלול הרגיל שלו די בקלות אם מוציאים אותו משלוותו. אם אנדרסון, שומר לא רע בעצמו, או אידסון, לא יעשו את זה, כדאי שגם פניני יקבל את ההזדמנות לנטרל במשהו את המוציא לפועל הבכיר של האיטלקים.
גם לגבי אנדרה האטסון, שלא שיחק במחזור הליגה האחרון (הפסד ביתי לביילה 73:69), אבל יהיה כשיר הערב, יש למכבי ת"א יתרון. שרון דרוקר היה זה שהביא אותו לאוראל גרייט לפני מספר עונות. הוא מכיר אותו מצוין ויש להניח שימצא את הדרכים הנכונות להגביל את המשחק שלו.
האטסון קולע באופן מסורתי באחוזים טובים הן מטווח של שתי נקודות והן מקו העונשין. הוא יכול לפעמים להכריע משחקים מהקו בזכות האחוזים הטובים שלו, וגם ובעיקר כיוון שהוא סוחט העבירות המרכזי כמעט בכל קבוצה בה הוא משחק, כולל ברומא, ומגיע לעונשין יותר פעמים מכל אחד אחר. בפעמיים בהן שיחק נגד מכבי ת"א, למשל, בעונת 2007/08 כשחקן אפס פילזן אצל דייויד בלאט, הוא הגיע בממוצע 10 פעמים לקו העונשין וזה המון.
יתרון נוסף שלו הוא הניסיון. שחקני הקו הקדמי במכבי ת"א שיתמודדו איתו חייבים לקחת בחשבון שמדובר בשחקן שעבר המון בכדורסל האירופי, הסתובב במספיק קבוצות אירופיות ומביא איתו משחק אלגנטי ויעיל בדרך כלל. הוא שמאלי שנעזר מצוין בקרשים ומיומן בזריקה מכל זווית, מחצי מרחק ומתוך הצבע.
אם מכבי תפחית מממוצע הנקודות שלו ומאחוזי הקליעה (14 נקודות למשחק ב-57 אחוז מהשדה), היא תעשה לעצמה שירות מצוין ותשפר משמעותית את סיכוייה לצאת מנצחת. האטסון הוא בדרך כלל שחקן של דאבל-פיגרס בנקודות בממוצע עונתי ויהיה לא פשוט להתמודד איתו.
השלושה האלה קלעו עד עכשיו בממוצע 44 נקודות מתוך 78 של הקבוצה כולה במשחקי היורוליג, כלומר 56 אחוז מסך הנקודות. היא נעה סביב החיות והאנרגיות של ג'אבר, הקליעה מבחוץ של ווינסטון והריבאונד ואחוזי הקליעה של האטסון. אם מכבי תפגע בציר הזה ותצמצם את התפוקה של השלושה לסביבות 35 נקודות, נניח, כדי להגביל את רומא לסדר גודל של 70 נקודות ביתיות, יש לה סיכוי סביר לחזור הביתה עם ניצחון.
