"אי אפשר לרדת על המורשת שלו ומה שהוא עשה בקריירה. הבן-אדם יכול לשחק כדורסל, ראיתם את זה במשך כל הקריירה שלו. אבל מה שאני לא אוהב לגביו הוא סוג הבן-אדם שהוא", אמר פארקר, ששיחק בלייקרס בין השנים 2008-2005, "האופי שלו, הדרך בה הוא מתייחס לאנשים. אני לא אוהב את הצד הזה שלו".
פארקר, שבארבע השנים האחרונות הספיק לעבור בליגת הפיתוח, סין, רוסיה, יוון, ונצואלה, הרפובליקה הדומיניקנית ואפילו אירן, המשיך: "כדורסל זה ספורט קבוצתי, לא אישי. זה לא כמו טניס או גולף. כאשר אתה הכוכב של הקבוצה, אתה צריך לגרום לחבריך להרגיש נוח. צריך לקבל את פניהם. והוא לא עשה זאת כלל".
אם זה לא היה מספיק ברור, סמוש דאג לספק דוגמאות לכוונותיו: "באמצע העונה הראשונה שלי, החלטתי לגשת ולדבר עם קובי, שהוא חבר לקבוצה, מישהו שאני עובד איתו ורואה אותו בכל יום. ניסיתי לדבר איתו על פוטבול - והוא אמר לי שאני לא יכול לדבר איתו. הוא אמר שאני צריך יותר תארים לפני שאוכל לגשת אליו. הוא היה רציני לגמרי".
מה עוד? "בנסיעות הארוכות, הוא ישב עם שומרי הראש שלו, איתם הוא שוחח. הוא ישב באחורי המטוס לבדו". פארקר סיכם: "הסיבה שלא נשארתי בלייקרס היא מכיוון שלא השתחוותי בפני קובי, לא נישקתי לו את התחת או את הרגליים".
