אוקלהומה עלתה ליתרון 0:1 בגמר מול מיאמי עם 94:105 סופר מוצדק. ככה זה כנראה כשאתה נישא על גל של התלהבות מקומית, יכולת פנומנאלית והמון ניסיון משחקני מפתח.
דרק פישר מביא ניסיון
מה לא נכתב כבר על התופעה הזאת הנקראת דרק פישר. גם הלילה במשחקו ה 209 במסגרת פלייאוף ה nba הביא איתו לא מעט ממה שצריך למעמדים שכאלה. לקראת סוף הרבע הראשון כאשר התוצאה 24-15 למיאמי ואוקלהומה לא ממש במשחק, עלה D-FISH לראשונה והתחיל להרגיע את שחקני קבוצתו. שלשה שלו עזרה לצמצמם את הפער אך בעיקר הנוכחות שלו על המגרש הראתה לחבר'ה הצעירים שהנה הכל בסדר, בואו נמשיך להילחם. בהמשך קיבל קרדיט מהמאמן ברוקס ופתח בחמישיה ברבע השני, בו קלע 4 נקודות ברצף ששוב עצרו ריצה של מיאמי והתחיל להעביר את המומנטום לצד של OKC. שלא יגמר לעולם.
ניק קוליסון בכל מקום
ספלושה מנעולים בע"מ
עד לסוף הרבע השלישי היו ללברון ג'יימס 23 נקודות ומשחק טוב מאד. השומר העיקרי שלו היה דוראנט שבעיקר נזהר לא להסתבך בבעיית עבירות מולו ולשמור כוחות לצד ההתקפי. החל מהרבע הרביעי שובץ עליו מר ת'אבו ספלושה, אשר רוב המשחק אימלל הגנתית את דווין וויד. מכאן בא למעשה השינוי המשמעותי ביותר במשחק בעזרתו של ת'אבו, שהוציא לחלוטין את הקינג ממשחקו -הוא גרם לו להחטיא 4 זריקות ברבע, חטף שני כדורים שהובילו למתפרצות אימתניות (אחת מהן לדאנק אדיר של דוראנטולה) והגביל אותו לסלים קשים ו ל 7 נק' באחוזים של קוטג'. סוג של אולר שוויצרי למשימות מיוחדות.
ערב כחול עמוק
חייבים לתת מילה טובה לקהל המדהים של הת'אנדר. עד הגעתה של הקבוצה לעיר בשנת 2008 (עברו מסיאטל לאחר ריבים משפטיים שונים), אוקלהומה סיטי הייתה ידועה בעיקר בשל פיגוע מחריד בבניין הפדרלי בעיר. מאז זכו הת'אנדר לחיבוק גדול ואוהב מתושבי העיר הידועה לשמצה. המחויבות של האוהדים לקבוצה באה לידי ביטוי בדרכים שונות כגון - חלוקת חולצות כחולות זהות לכל אוהד בתחילת המשחק שצובעות את היציעים ברקע אחיד, העידוד הבלתי פוסק בעמידה בכל תחילת משחק עד קליעת הסל הראשון של קבוצתם, וכמות האוהדים שצופים במשחק מחוץ לאיצטדיון על מסכי ענק, הזהה כמעט לכמות האוהדים בתוכו. כל זה יוצר אווירה מחשמלת וספורטיבית שבהחלט דוחפת את הת'אנדר לשיא יכולתם.