עד הניצחון 96-110 של פיניקס על סאן אנטוניו אמש (שישי), במשחק השלישי של סדרת חצי גמר פלייאוף המערב, לא רבים שמעו את השם גוראן דראגיץ'. אך אחרי התצוגה הנהדרת של הסרבי הצעיר - 26 נקודות ב-17 דקות (כולן במחצית השניה, 23 מהן ברבע האחרון, 10-13 מהשדה, 5-5 מהשלוש) - שסחפה את הסאנס ליתרון 0-3 בסדרה, קשה יהיה לשכוח אותו.
"אני לא יודע לכמה שחקנים בהיסטוריה של המשחק היה כזה רבע רביעי, ובמשחק פלייאוף", פרגן לדראגיץ' הקולגה והמנטור, סטיב נאש, בסיום המשחק, "זה די יוצא דופן. אני כל כך גאה בו. יש לנו ביטחון בו, חיכינו שהוא יקבל ביטחון בעצמו. ברור שהוא התגבר על זה הערב. זה היה תענוג לצפות בזה ולהיות חלק מזה".
נאש הסביר כיצד הצליחה קבוצתו להתגבר על הפיגור הגדול בהתחלה, לבצע מהפך ולנצח פעם נוספת: "שוב נאבקנו ברבע הראשון. זה לא הלך כמו שתכננו את זה בחדר ההלבשה, אבל לא ממש איבדנו את הביטחון שלנו, לא הרגשנו שזה נגמר, היה לנו בטחון שנוכל לחזור למשחק".
הרכז הקנדי התייחס גם להמשך הדרך: "אנחנו לא מוותרים, אז אנחנו יודעים שסאן אנטוניו לא יוותרו. יש לנו המון כבוד לקבוצה שלהם. עלינו להיות עקביים, להיות בתוך הרגע. אסור לנו לתת לריצות להשפיע עלינו. ההגנה שלנו השתפרה, וזה נותן להתקפה שלנו הזדמנות להיכנס לעניינים. יש לנו הרבה כלי נשק, שבכל ערב נתון יכולים להתעלות".
בצד המפסיד, נשמע מאמן הספרס, גרג פופוביץ', מעט מיואש, וכנראה שבצדק. אף קבוצה לא חזרה מעולם מפיגור 0-3 בפלייאוף" "הקבוצה השניה שלהם קרעה לנו את התחת. הקבוצה השניה שלהם הייתה פנטסטית. הם עשו עבודה מצוינת. כל הקבוצה שלהם הראתה הרבה אופי. הם היו סבלניים, לא מודאגים מהפיגור, אלא רק מלעשות את הדברים נכון. לא היינו מסוגלים לעמוד בקצב".
"הם אחת מקבוצות השלוש הטובות בהיסטוריה של הליגה, וזה מאוד קשור לזה, היו לנו הרבה שבירות. עשינו הרבה מאוד טעויות, ונכון, זה משחק של טעויות, אבל היינו צריכים יותר אנשים שיישחקו טוב. יותר מדי אנשים שלנו לא שיחקו טוב".
לברון ג'יימס: "הייתי נחוש לעלות מההתחלה אגרסיבי"
אחרי שאיבד במשחק מספר 2 את יתרון הביתיות, הגיע לברון ג'יימס לבוסטון נחוש שלא לאבד גם את הסדרה. עם עוד תצוגת ענק אישית (38 נק', 8 רב', 7 אס') הוא הוביל את הקאבס לניצחון גדול שהוא גם הצהרה, 95-121.
במסיבת העיתונאים לאחר המשחק אמר המלך: "אגרסיביות. הייתי נחוש לעלות מההתחלה אגרסיבי ולהכתיב את הקצב, והצלחתי לעשות את זה. לא היה לנו משחק עקבי לאורך כל הפלייאוף אבל שיחקנו מספיק טוב כדי לנצח. אנחנו לא רוצים רק לשחק מספיק טוב כדי לנצח. אנחנו יודעים שלא נקרע קבוצות כל ערב, אנחנו לא מחפשים לקרוע קבוצות כל ערב, אבל אנחנו צריכים להבין שעלינו לשחק עם תחושת דחיפות גדולה יותר מההתחלה, כמו שעשינו הערב. לא חיכינו".
ריברס: זאת לא הייתה ההתקפה שלנו, עם כל הכבוד, הם קלעו ב-62 אחוז במחצית הראשונה, ולכן, התקפית אני לא כל-כך מודאג. הם קלעו ב-62 אחוז ועדיין היו להם יותר ריבאונדים התקפיים מלנו. אלה מספרים גרועים בשבילנו. אנחנו נוכל לחיות עם המצ' אפ של אנתוני פרקר על רונדו, במשחק 2 היינו בסדר עם זה. התקפית לא הייתה אצלנו מספיק תנועה, לא הלכנו מספיק לקווין ואנחנו חייבים לעשות מאמץ רב להמשיך ללכת אליו, אבל הגנתית היינו גרועים.
כשנשאל על התצוגה של לברון ג'יימס אמר ריברס: "אני חושב שהוא בריא. המרפק שלו נראה טוב, אז מספיק לדבר על הפציעה במרפק. אפשר להתרכז בכדורסל".
רון ארטסט: "כולי תקווה שג'קסון יסתום את הפה"
רון ארטסט התאמץ. באמת שהוא התאמץ להעביר עונה שלמה בלי פרובוקציות, בלי בעיות משמעת, בקיצור - בדממת אלחוט. כנראה שהדחף היה חזק ממנו. השבוע התפרסמו בטוויטר שלו כמה אמירות רוויות תסכול אודות מאמנו, פיל ג'קסון.
בטוויט הראשון נכתב: "סוף-סוף פיל ג'קסון לא הזכיר אותי בתקשורת לפני שהוא מדבר עם התקשורת". בשני נכתב: "מאז שפיל התחיל להזכיר אותי בתקשורת לפני שהוא מדבר איתי נהייתי מוזר. כולי תקווה שהוא יסתום את הפה שלו איכשהו".
ארטסט עצמו, סירב לאשר או להכחיש שהטוויטים אכן היו שלו, אך אחיו, דניאל, כתב בחשבון הטוויטר שלו שמישהו פרץ לחשבון של רון, ורשם את הטוויטים במקומו. ארטסט גם לא אישר את דברי אחיו, אך אמר: "אני אף-פעם לא כועס על המאמן שלי".
לטענת ג'קסון, הוא לא היה מודע לטוויטים של ארטסט, אך הכחיש את ההאשמות, לכאורה, ולפיהן הוא מדבר עם התקשורת על ארטסט לפני שהוא מדבר איתו בארבע עיניים. המאמן, שתיאר את ארטסט בזמן סדרת הפלייאוף הראשונה נגד אוקלהומה בתור, "שה תמים ונאיבי", אמר: "הייתי מאוד ישיר לגבי הקליעה שלו משלוש, אני מניח שהוא פשוט קצת רגיש".
