העונה של שיקגו הסתיימה הלילה במיאמי, וזה לא באמת היה מפתיע. לאורך כל הפלייאוף, ועל אף אין-ספור הפציעות, הבולס נלחמו בגבורה. אך סופו של כל שור חבול לרדת מנוצח מהזירה. וגם אחרי ההדחה השנה, בדומה לשתיים הקודמות, שוב תשרור תחושת פספוס בעיר הרוחות בצל השאלה מה היה קורה אילו השחקנים היו כשירים. אי אפשר באמת לצפות את העתיד, בטח שלא בליגה מורכבת כמו ה-NBA, אך ניתן להעריך כי גם בעונה הבאה הבולס יתקשו לרוץ לאליפות.
הפציעות
כידוע, קיימים המון סימני שאלה סביב כשירותו של הסגל. הליך השיקום של דריק רוז ארוך מהמצופה. משמע, חזרתו לכושר משחק בפועל תתרחש (במקרה הטוב) בתחילת השנה הבאה. אך הצרות הבריאותיות לא נעצרות רק ב-MVP לשעבר. עוד אולסטאר שמתקשה להתאושש ממחלה קצת חריגה הוא לואול דנג. אם נוסיף את ז'ואקים נואה שפתח את הפלייאוף כשהוא לא כשיר, קירק היינריך שהחמיץ את רובו וריפ המילטון, שבפועל חזר רק למשחקים האחרונים מול מיאמי – רמת האופטימיות רק יורדת.
חיזוק
רק לפני שתי עונות, כאשר הסגל היה כשיר ועוד עם ספסל טוב מזה הנוכחי, הבולס הודחו בגמר המזרח על ידי מיאמי בחמישה משחקים בלבד (למרות שאלה היו צמודים). לכן, כדי לאתגר באמת את המפלצת מפלורידה, שרק הלכה והשתפרה מאז, ניתן להניח ששיקגו צריכה למצוא דרך לחזק מעט את הסגל, ולא רק להסתפק בחזרתם של הפצועים. מה שלא יהיה פשוט בהינתן המצב הכלכלי של הקבוצה (ראו פירוט למטה).
בניית הספסל
רק בקיץ האחרון פורק הספסל המצוין שכלל את קורבר, ווטסון, ברואר ואשיק. במקומם הוחתמו שחקנים בחוזי מינימום קצרי טווח. שניים מהם (רובינסון ובלינלי) הציגו יכולת גבוהה בפלייאוף, שמעלה את ערכם בשוק ותקשה על הבולס להשאירם. משמע, שוב הספסל ייאלץ להיבנה מחדש.
תקרת השכר
מבט על מצבה הכלכלי של הקבוצה אינו מעודד במיוחד שכן, לראשונה בתולדות המועדון, שיקגו נאלצה השנה לשלם מס מותרות (בגובה 3 מיליון דולר). אך זאת לא הבעיה של הבולס, הם יכולים לעמוד בתשלום 3 מיליון דולר. הצרה האמיתית שוכנת מסביב לפינה.
החל מהעונה הבאה, נטל מס המותרות הולך לגדול משמעותית – לעלות בהדרגה מדולר המס תמורת כל דולר חריגה שקיים כעת - וקבוצה שתשלם מס כזה ארבע פעמים בחמש שנים תישא בנטל מס עוד יותר גבוה. זאת, כאשר שיקגו כבר עתה מעל לתקרת השכר מאחר שהתחייבה לתשלום 73 מיליון דולר גם בעונת 2013/14 ל-8 שחקנים.
לכן, כדי לאפשר לשחרר מקום תחת תקרת השכר ולנסות בכל זאת להתחזק, הבולס יצטרכו לעשות שינויים בסגל. עלייתו המטאורית של ג'ימי באטלר, כשהוא עדיין תחת חוזה הרוקי, כן מאפשרת גמישות מסוימת. ייתכן שלראשונה אי פעם נראה כי שיקגו תהיה מוכנה לוותר על דנג (שמסיים חוזה בעונה הבאה). ניתן גם לשחרר את המילטון תמורת פיצוי מינימלי ולחסוך כמה מיליונים, אם כי הם לא בהכרח ייחסכו בתקרת השכר. אבל כשמדברים על שינויים, בטח בכל הנוגע למס המותרות, מיד מגיעים לחשוד המיידי מצידם של אוהדי הבולס - קרלוס בוזר.
שאלת בוזר
מאז הוחתם הפורוורד בקיץ 2010 על חוזה ל-5 תמורת 75 מיליון דולר, קשה להגיד שהוא הצדיק את ההשקעה. בוזר מתקשה לשמור על יציבות. לצד משחקים טובים, כמו לפנות בוקר (26 נק' ו-14 ריב'), רק בסדרה מול מיאמי היו גם משחקים של 8 ו-6 נק'. ולראיה, לעומת עונתו האחרונה בסולט-לייק סיטי, בה העמיד ממוצעים של 19.5 נק' ו-11.2 ריב' בעונה הרגילה ו-19.7 נק' ו-13.2 ריב' בפלייאוף, בשלוש עונותיו בעיר הרוחות הוא עומד על ממוצעים של 16.2 נק' ו-9.3 ריב' בעונה הרגילה, ורק 13.8 נק' ו-9.5 ריב' בפלייאוף (לא כולל המשחק האחרון).
והבעיה עם בוזר לא נעצרת רק בחוסר היציבות בהתקפה. הוא התגלה כחור הגנתי, דבר שבולט במיוחד בשיטה של טום ת'יבודו. פעמים רבות טאג' גיבסון מועדף עליו בדקות האחרונות לצרכי הגנה. והחוזה השמן שלו רק מחוויר עוד יותר אם במאני-טיים הוא אינו תמיד על המגרש.
אך לאור יכולתו הלא יציבה ומשכורתו הנאה (33 מיליון דולר בשנתיים הבאות), קשה להניח שניתן יהיה להעביר את בוזר בטרייד (בכלל), ועוד פחות תמורת אחד שממש יחזק את שיקגו בעונה הבאה. אם כך, הדרך הכי הגיונית למי שרוצה לחסוך את החוזה שלו היא כנראה דרך חנינה (AMNESTY).
מן הרגע בה ניתנה האופציה החד-פעמית לקבוצות, כחלק ממתווה החזרה מההשבתה, חנינתו של בוזר נתפסת כפתרון האלמנטרי והאוטומטי. אך כידוע, האקט הזה לא יחסוך את תשלום המשכורת שלו בפועל, הוא רק מפחית אותה לצורך חישוב מס המותרות. לכן, הבולס צריכים להחליט מה הם מעדיפים: לשלם לבוזר קרוב ל-30 מיליון דולר בשנתיים הקרובות כדי שלא ישחק אצלם, או לשלם מס מותרות של כמה מיליוני דולרים עם בוזר בקבוצה. החלטה קשה מאוד.
סיכום
קשה לצפות את העתיד, בטח ב-NBA. שהרי, אם נמצאה קבוצה מספיק "חכמה" לקחת על עצמה את החוזה של ג'ו ג'ונסון, ייתכן שתימצא אחת שתיקח את בוזר. אך לאור מצבת הפציעות, סימני השאלה בנוגע לסגל, הקושי לשמר את הספסל החדש ומצב החוזים הקיים – סביר להניח כי גם העונה הבאה של הבולס תיאלץ להיות מעין "עונת מעבר". השוורים, שכה משוועים ליציבות, שוב ייאלצו ללכת נגד הרוח.
