האלמנט ה-5: לאן ויקטור וומבניאמה עוד יכול להתפתח?

בשיער כתום ופנים כבויות ועייפות, יצאה לילו, החייזרית שנחתה לצדו של נהג המונית קורבן דאלאס בשנת 2257, למשימה להציל את העולם. בדרך לשם, באחת הסצינות הזכורות ביותר מ"האלמנט החמישי", היא רצה במהירות על כל אותיות האלף-בית, ודרכן, תוך כמה דקות לומדת את כל ההיסטוריה של העולם. 28 שנה אחרי הסרט האדיר בכיכובם של מילה ג`ובוביץ` וברוס וויליס, חייזר מסוג אחר - שעדיין לא ברור איך הגיע לכדור הארץ - הדגים איך זה נראה בגרסת הכדורסל.

האקים אולאג`ואן, שנכנס ל-NBA באמצע שנות ה-80, היה אחד הסנטרים הגדולים בכל הזמנים - פיזיות, יסודות פנטסטיים, אשף השליטה בצבע, משחק הגב לסל ועבודת הרגליים. קווין גארנט, שנכנס לליגה כעשור אחריו, היה מהפורוורדים ששימשו כאבטיפוס של הפורוורד המודרני - שחקנים אתלטיים וארוכים שעושים הכל על המגרש - ושילב את כל זה עם אופי של רוצח שכיר. ג`מאל קרופורד, בניגוד לשני הקודמים, לא נכנס להיכל התהילה, אבל הגארד שנבחר בדראפט 2000 הפך לאגדה מבחינת יכולות הכדרור, ההטעיות והשליטה בגוף. על פניו, בין סט הכישורים של השלושה האלה אין יותר מדי קשר. אבל בשנה האחרונה, יש שחקן אחד שעבד עם כולם ולמד מכולם. "דברים שעבדתי עליהם במשך שנים", הודה קרופורד בהשתאות, "ויקטור וומבניאמה פשוט `הוריד` ויישם תוך חמש דקות. זה היה מדהים".

"לא הבנתי בהתחלה למה הוא רוצה לעבוד איתי. על כדרורים? עבודת רגליים?", סיפר קרופורד לפודקאסט של The Ringer, "ואז פניתי גם לגרג פופוביץ`, וניסיתי להבין איתו מה הצעד הבא, השלב הבא באבולוציה של וומבי. היתה לו נטייה בפיקנרולים להישאר במקום, ופופ רצה לראות אותו רץ לסל, מחפש זריקות, איפה שדירק נוביצקי היה תופס את הכדור. עבדנו פעמיים ביום במשך שבוע, וכבר ראיתי אותו מיישם דברים במהלכים בפוסט. יש לו חוכמה של בנאדם בן 50". אימוני הכדרור האלה הוכיחו את עצמם כבר במשחק הרשמי הראשון של העונה, כאשר דריק לייבלי מצא את עצמו רודף אחרי וומבי, שמכדרר בין הרגליים, בקרוסאובר ומאחורי הגב תוך שתי שניות בדרך לשלשה עם עבירה. קופי פייסט מהרפרטואר של קרופורד:

לאולאג`ואן, הכוכב של סן אנטוניו, פנה הצרפתי כמה פעמים. האקים סירב תחילה. "אמרתי לו, יש לך כבר את הכל. פשוט לך ותהנה. אתה לא צריך את זה`. הוא ענה, `ובכן, אני אשמח ללמוד בכל מקרה`". וומבי ביקש עצות בנוגע למשחק עם הגב לסל. האקים השתכנע. "הוא מאוד נגיש, מאוד צנוע", אמר הענק הניגרי, "כל כך התרשמתי מהדרך בה הוא מתנהל ועובד". עם גארנט, וומבי ישב באוגוסט האחרון. קיי.ג`י שיבח את האינטליגנציה והאנרגיות של וומבי, וסיפר כי עזר לצרפתי לפתח מנטליות קשוחה יותר, לנתב את האנרגיה למקומות הנכונים, להיות אגרסיבי יותר. 

לדברי גארנט, וומבניאמה יכול להיות הפנים הבאות של ה-NBA. עם יכולות הכדרור של קרופורד, המנטליות של גארנט ומשחק הפוסט-אפ של האקים - בנוסף להצטרפות למנזר שאולין כדי ללמוד את אמנות הקונג-פו ושלוות הנפש של הנזירים, ולקיץ שכלל משחקי כדורגל מסביב לעולם ואפילו ביקור בנאס"א - נראה שיכולות הלמידה של וומבי מרשימות לא פחות מהגובה או מוטת הידיים שלו, ועוד עשויות להוביל אותו להגשמת החזון של גארנט. זמן טוב להזכיר שהבמאי של "האלמנט החמישי", לוק בסון, היה בעצמו צרפתי?

מחפשים סגנון. או כמה
לילו: "כל מה שאתם יוצרים, אתם נוהגים להרוס"
קורבן דאלאס: "כן, אנחנו קוראים לזה `הטבע האנושי`"
(האלמנט החמישי)

תיכוניסטים שהתחילו לעקוב אחרי הליגה בשנים האחרונות וקוראים את המשפט הבא יחשבו שהוא הגיוני, אבל שם בערך זה נגמר: סן אנטוניו ספרס הוא מועדון שרעב להצלחות. הספרס תחת המאמן גרג פופוביץ` והמנג`ר אר.סי ביופורד בנו את השושלת הכי נדירה בהיסטוריה של הליגה, כזו שלקחה שתי אליפויות בהפרש של 15 שנה זו מזו, ב-1999 וב-2014, כשהכדורסל ב-1999 מזכיר את זה של 2014 בערך כמו שמילה ג`ובוביץ` מזכירה פיזית את ברוס וויליס. חברי השושלת, טים דאנקן ובהמשך טוני פארקר ומאנו ג`ינובילי, לא רק שרדו את המעבר מכדורסל פיזי של מכות בצבע לכדורסל של הנעת כדור אינסופית, כדורסל חסר עמדות והפגזת שלשות - הם עשו זאת הכי טוב שאפשר בשני המקרים, עם דייויד רובינסון וברוס-לי באוון בחלק הראשון של השושלת, ועם בוריס דיאו, דני גרין וצעיר בשם קוואי לנארד בחלק השני. 

כשהספרס בנו את השושלת הזו, היה להם שילוב של מזל ושכל. עונת טנקינג מאולצת שבה רוב הסגל נפצע, כולל הסופרסטאר דייויד רובינסון, הניבה להם את דאנקן. מצד שני, את פארקר הם השיגו בסוף הסיבוב הראשון, את מאנו בסוף הסיבוב השני ואת קוואי במקום ה-15. ב-2023 שוב חייך אליהם המזל והם השיגו את ויקטור; בעונה הראשונה, כשהבינו שזו כנראה תהיה ההזדמנות האחרונה שלהם להשיג לוומבי חבר לרוץ איתו בבחירת דראפט גבוהה, הם ערכו ניסויים תמוהים לפעמים (הרחובות לא ישכחו את פוינט ג`רמי סוהאן), ויצאו מזה עם סטפאן קאסל, שנבחר לרוקי העונה. עד אולסטאר 2025 הספרס עוד היו חזק במאבקי הפליי-אין והפלייאוף, ואפילו הביאו את דיארון פוקס בטרייד שסימל את עליית המדרגה, רק שקריש הדם של וומבי טירפד את התוכניות. הספרס שוב טינקקו במאני טיים, ובדראפט של שני סופרסטארים, קיבלו את בחירה מספר 2.

הספרס של 2025/26 מנסים להתאים את עצמם לליגה שבה הסגנון השולט הרבה פחות מובהק, חוץ מהעלייה בכמות השלשות (שגם היא נבלמה בעונה שעברה). במציאות שבה 7 קבוצות שונות לקחו אליפות ב-7 שנים, שבה חוקי השכר יוצרים חלונות אליפות קצרים מתמיד, הסגל שבונים ביופורד, הנשיא פופוביץ` והמאמן החדש והצעיר מיץ` ג`ונסון - שהחליף את פופ בתחילת העונה שעברה אחרי השבץ שעבר פופ בן ה-75 - קצת שונה מאחרים וקצת דומה להם. מצד אחד, אין להם הרבה צלפי שלשות, ומובילי הכדור שלהם הם דיארון פוקס שקלע ב-27% מעבר לקשת בעונה שעברה, סטפאן קאסל שקלע ב-28% בעונת הרוקי, ואצל דילן הארפר, שדייק ב-33% בקולג`ים, זו לא נחשבת נקודת חוזקה. 

מצד שני, יש דבר משותף אחד לוומבי, קאסל והארפר: כולם גבוהים יחסית לעמדה שלהם, מהירים ואתלטיים. בהתקפה עומדת יכול להיות שהספרס יתקשו לייצר נקודות - בעונה שעברה הם דורגו במקום ה-19 בליגה במדד התקפי ו-20 באחוזים לשלוש - אבל בהתקפות מעבר יש להם את פוקס, הגארד הכי מהיר בליגה עם הכדור ביד, ואת קאסל (1.98) והארפר (1.96) שאוהבים לרוץ. גם וומבי אוהב לרוץ, ובצעד אחד של ריצה הוא מכסה כ-2.5 מטרים - יותר משליש מהמרחק בין קשת השלוש לטבעת. זה לא נורמלי. נראה אתכם עוצרים את *זה*. כשהגנות יתכווצו על וומבי וינסו להקיף אותו - הוא יוכל להוציא לקלעים כמו האריסון בארנס (43% בעונה שעברה לשלוש), דווין ואסל (37%) וג`וליאן שאמפני (37%), או קלי אוליניק. כשהוא יוביל כדור בפיקנרולים, הגנות יעשו עליו "בליץ`", ויאפשרו לו למצוא שחקנים שיחתכו לסל או יברחו לשלשה פנויה. 

שלישיית הגארדים גם תוכל להשתמש ביכולות הובלת הכדור של וומבי ובהתמקדות ההגנות בו לצורך חיתוכים לסל. בעונה שעברה וומבי מסר 28 אסיסטים בלבד לקאסל ולפוקס (עם האחרון שיתף פעולה רק כשבועיים); עם יכולות הכדרור המשופרות של וומבי שיגרמו להגנות להסס לרגע, ומשחק גב לסל משופר מאזור קו העונשין, צפו לראות את המספר הזה עולה העונה. בשני המשחקים הראשונים לפני הביקור בברוקלין היו לו רק שלושה אסיסטים, אבל אחד מהם הדגים מה קורה כשנותנים לוומבי להיות מוביל הכדור בפיקנרול, שמוצא את קורנט מתחת לסל:

וכמסיים? כנראה שההסתגלות היחידה שתידרש מהגארדים תהיה בשאלה לאן לזרוק לו את הכדור. אחרי שהרוקי הארפר, שהרשים מאוד בשני משחקי ההכנה שלו, הטיס לוומבי כדור לאלי-אופ שנגמר בזה שהצרפתי כמעט התרסק לתוך עמוד הסל, המצלמה תפסה את הארפר מצביע למעלה בשניות שאחרי ואומר לחברו לקבוצה "בפעם הבאה אני מכוון את זה יותר גבוה". סטפאן קאסל, רוקי העונה הקודם, כבר הדגים איך עושים זאת נכון: