"הפרנצ`ייז פלייר שלנו": העונה שמחכה לדני אבדיה
מבט פנימה: התוכנית של פורטלנד לגבי הישראלי ("הז`יטונים עליו, רוצים שיזרוק יותר"), העבודה מאחורי הקלעים והמטרות - מתואר השחקן המשתפר ועד הפליי-אין. אמריקה גוט טאלנט, עונה 6
פורסם:
איך אפשר לדעת שדני אבדיה עשה קפיצת מדרגה מטאורית? בפעם הראשונה בקריירת ה-NBA שלו הוא פותח עונה בלי שיהיו לנו חששות. בלי תהיות לגבי תפקודו, מעמדו, המאמן, הקבוצה, העיר, הכוכב האגואיסט, הקורונה, החוזה, התמיכה מהקהל והעתיד. התעסקנו בזה מספיק. בפעם הראשונה בקריירת ה-NBA של דני אבדיה, אפשר לפתוח עונה בראש שקט, אפילו לעצור רגע, להעריך ופשוט ליהנות מהדרך.
פרסומת
אבדיה פותח את עונתו השישית בליגה הטובה בעולם ככוכב של פורטלנד, כשהוא עדיין רק בן 24 (ה*רוקי* ניק קליפורד, לשם השוואה, בן 23), ועל פי סוכנויות ההימורים הוא אחד משלושת המועמדים המובילים לתואר השחקן המשתפר. שזה די מטורף.
זה מטורף בעיקר בגלל שאבדיה כבר קיבל קולות לתואר הזה בשתי העונות האחרונות: 7 קולות ב-2024/25 (אחד למקום הראשון, אני הצבעתי לו שני) בדרך למקום השמיני במירוץ, ו-10 קולות ב-2023/24 (אחד למקום הראשון, אני הצבעתי לו שני) שסידרו לישראלי את המקום השישי. המגמה ברורה והיא רלוונטית גם לשלוש העונות הראשונות שלו בליגה – דני כל הזמן מטפס לטופ.
"עוד לא ראינו כלום מדני", אמר מאמנו האישי של אבדיה בישראל ומנהל מתחם `Clutch`, עודד ברנדוויין, שהצטרף אלינו לשיחה מעמיקה לקראת יריית הפתיחה וסיפר על התוכנית של הטרייל בלייזרס, הדגשים בעבודה מאחורי הקלעים והמטרות – האישיות והקבוצתיות. אמריקה גוט טאלנט, עונה 6, מתחילים.
הייעוד
בראיון סיכום העונה שעברה של אבדיה שאלתי אותו האם הוא מרגיש הפרנצ`ייז פלייר של פורטלנד, וזו הייתה התשובה שלו: "קשה לי להגיד שאני פרנצ`ייז פלייר עדיין, לאט לאט, לא קופצים למסקנות מהר". קצת יותר מחצי שנה חלפה, במהלכה דני רשם יורובאסקט של כוכב, ונראה שהבלייזרס הסיקו מסקנות בשבילו.
"קיבלתי פידבק מפורטלנד על דני וחד משמעית אפשר לקרוא בין השורות שהם רואים בו פרנצ`ייז פלייר", אמר ברנדוויין. "מבינים את זה לפי כמות הזריקות שהם רוצים שהוא ייקח העונה, לפי הירידה לפרטים ולפי כל מני סטטיסטיקות מתקדמות וקטעי וידאו שהם שולחים לי. זה ברור לגמרי שהם מאוד מאוד מאוד מאמינים בו ורואים בו כשחקן שהם שמים עליו את הז`יטונים".
פרסומת
מספיק היה לראות את היחס של פורטלנד כלפי אבדיה במהלך אליפות אירופה האחרונה כדי להבין לאן הרוח נושבת באורגון. זה לא מובן מאליו שהמאמן צ`ונסי בילאפס וסגן הג`נרל מנג`ר מייק שמיץ הגיעו עד לפולין, ביחד עם צוות רפואי של הבלייזרס שנצמד לפורוורד. יש כאן אמירה, גם בפני דני עצמו.
מהרגע שבו דמיאן לילארד היה אחראי על הקאמבק המרגש של הקיץ הוא חזר להיות הפנים והנשמה של פורטלנד, למרות שהוא בחוץ לכל העונה הקרובה, אבל הטייטל פרנצ`ייז פלייר כבר לא שייך לו ולא יכול להיות שייך לו בעתיד.
במקרה של פורטלנד, שהיא אחת הקבוצות הצעירות הכי מסקרנות ב-NBA, צמד המילים הזה חייב להיות מזוהה עם שחקן מבטיח שיגרום להנהלה להאמין שאפשר לבנות סביבו לשנים קדימה ובהמשך גם לתת לו חוזה מקסימום (או קרוב לזה). ולכן, כל עוד שיידון שארפ או סקוט הנדרסון לא יתפוצצו/יאנג האנסן לא יהפוך באמת ליוקיץ` הסיני/לא יגיע כוכב חדש – דני אבדיה יהיה "ראש הנחש" כמו שאוהבים לומר באמריקאית. מגיע לו את ההזדמנות להוביל, ובעוד שנה-שנתיים פורטלנד תחליט אם הוא יכול להיות השחקן הכי טוב בקבוצה שרוצה להיאבק על אליפות.
אז דני יקבל את המושכות, אבל מה זה אומר בפועל? "הבלייזרס רוצים שדני יזרוק יותר שלשות (4.8 זריקות מחוץ לקשת אשתקד) ויגיע עוד יותר לטבעת", אמר ברנדוויין, "הוא אחד השחקנים שחודרים הכי הרבה ב-NBA, גם במתפרצות וגם במשחק העומד. המספרים שלו מטורפים וככה הוא גם מגיע הרבה לקו. הליגה אוהבת שחקנים כאלה. פורטלנד רוצה עוד מהדברים שדני עושה טוב, וזה מראה שהם אוהבים מאוד את מה שהוא מביא לשולחן ושהם מעריכים אותו".
האימונים
הארסנל של אבדיה הולך ומתרחב מעונה לעונה, אבל יש לו עוד המון מקום לשיפור, כולל באלמנט שהוא שם עליו דגש בקיץ הקודם. לפני שנה דיברנו כאן על כך שדני עבד על ה’In between game’ שלו, כלומר האיזורים שבין קשת השלוש לצבע, אך בתוך כל עונת השיא בפורטלנד, לא ראינו איזושהי בשורה מהכיוון הזה.
על פי `instat`, רק 6.4% מזריקות השדה של אבדיה בעונה שעברה הגיעו בין הקשת לצבע, כאשר אפילו מדובר בירידה חדה מארבע העונות קודם לכן (9.6%). היו 42 כאלה ב-2023/24 ו-30 בלבד ב-2024/25.
"בגלל שהיתרונות הפיזיים של דני כל כך ברורים הוא לא ייקח זריקה מחצי מרחק כדי להתפשר על זריקות אחרות", הסביר ברנדוויין, "כל הזריקות מה`In Between` הן עוד כלי במשחק שלו שאולי נראה יותר, אבל דני הוא לא קובי בראיינט, הוא לא צריך להתבסס על זה. דני מחפש את השלשות ואת החדירות - ואלה הדברים שפורטלנד דיברה עליהם".
מהרגע שבו דמיאן לילארד היה אחראי על הקאמבק המרגש של הקיץ הוא חזר להיות הפנים והנשמה של פורטלנד, למרות שהוא בחוץ לכל העונה הקרובה, אבל הטייטל פרנצ`ייז פלייר כבר לא שייך לו ולא יכול להיות שייך לו בעתיד.
במקרה של פורטלנד, שהיא אחת הקבוצות הצעירות הכי מסקרנות ב-NBA, צמד המילים הזה חייב להיות מזוהה עם שחקן מבטיח שיגרום להנהלה להאמין שאפשר לבנות סביבו לשנים קדימה ובהמשך גם לתת לו חוזה מקסימום (או קרוב לזה). ולכן, כל עוד שיידון שארפ או סקוט הנדרסון לא יתפוצצו/יאנג האנסן לא יהפוך באמת ליוקיץ` הסיני/לא יגיע כוכב חדש – דני אבדיה יהיה "ראש הנחש" כמו שאוהבים לומר באמריקאית. מגיע לו את ההזדמנות להוביל, ובעוד שנה-שנתיים פורטלנד תחליט אם הוא יכול להיות השחקן הכי טוב בקבוצה שרוצה להיאבק על אליפות.
אז דני יקבל את המושכות, אבל מה זה אומר בפועל? "הבלייזרס רוצים שדני יזרוק יותר שלשות (4.8 זריקות מחוץ לקשת אשתקד) ויגיע עוד יותר לטבעת", אמר ברנדוויין, "הוא אחד השחקנים שחודרים הכי הרבה ב-NBA, גם במתפרצות וגם במשחק העומד. המספרים שלו מטורפים וככה הוא גם מגיע הרבה לקו. הליגה אוהבת שחקנים כאלה. פורטלנד רוצה עוד מהדברים שדני עושה טוב, וזה מראה שהם אוהבים מאוד את מה שהוא מביא לשולחן ושהם מעריכים אותו".
האימונים
הארסנל של אבדיה הולך ומתרחב מעונה לעונה, אבל יש לו עוד המון מקום לשיפור, כולל באלמנט שהוא שם עליו דגש בקיץ הקודם. לפני שנה דיברנו כאן על כך שדני עבד על ה’In between game’ שלו, כלומר האיזורים שבין קשת השלוש לצבע, אך בתוך כל עונת השיא בפורטלנד, לא ראינו איזושהי בשורה מהכיוון הזה.
על פי `instat`, רק 6.4% מזריקות השדה של אבדיה בעונה שעברה הגיעו בין הקשת לצבע, כאשר אפילו מדובר בירידה חדה מארבע העונות קודם לכן (9.6%). היו 42 כאלה ב-2023/24 ו-30 בלבד ב-2024/25.
"בגלל שהיתרונות הפיזיים של דני כל כך ברורים הוא לא ייקח זריקה מחצי מרחק כדי להתפשר על זריקות אחרות", הסביר ברנדוויין, "כל הזריקות מה`In Between` הן עוד כלי במשחק שלו שאולי נראה יותר, אבל דני הוא לא קובי בראיינט, הוא לא צריך להתבסס על זה. דני מחפש את השלשות ואת החדירות - ואלה הדברים שפורטלנד דיברה עליהם".
"היו לנו כמה דגשים באימונים הקיץ", אמר, "דני התחיל את הקיץ בעבודה על הקליעה עם אדם פיליפי שהוא מאמן קליעה אדיר (עבד איתו גם בשנים הקודמות) ולאחר מכן התמקדנו בכל חבילת הסיומות שלו בטבעת. אנשים שמבינים כדורסל רואים כמה דני מגוון וכמה סיומות יש לו - וב-NBA מאוד אוהבים את זה".
"עבדנו גם על יצירת מצבים לעצמו ולאחרים בצד שמאל", הוסיף, "שמנו דגש עיקרי על כל הנושא של ללכת שמאלה. זה אומר גם כניסות וסיומות בשמאל וגם קריאת מצבים בפיקנ`רול. כלומר ללכת שמאלה ולהשאיר את הכדור חי. רצינו שזה ירגיש לדני יותר טבעי ללכת שמאלה".
אבדיה סיים את העונה שעברה עם 27 מ-54 בזריקות ביד שמאל (כולן מתחת לסל), לעומת 24 מ-40 בעונה שלפני כן, ומעבר לנתון הזה – אפשר לסמוך על מבחן העין ולראות שהוא מרגיש הרבה יותר נינוח בצד הזה, בטח בהשוואה לתחילת דרכו ב-NBA בה חדירה ימינה הייתה האופציה היחידה עבורו.
נושא נוסף שאבדיה התמקד בו באימונים הוא ה`ספריישן` (יצירת מרווח מהשומרים). "דני הוא שחקן שכל הזמן חותר למגע", נאמר, "הוא מחפש את ה`באמפים` עם הכתף, הוא משתמש ביד שלו ועושה `לואו פיקאפ` (גריפת הכדור מלמטה למעלה בחדירה) אולי הכי טוב ב-NBA".
הנה דוגמה ללואו פיקאפ של דני, שהובילה לאחד ההילייטים הכי יפים שלו ב-NBA:
פרסומת
המטרות האישיות
לדני היו בעונה שעברה 12 משחקים עם 5+ איבודים, ביניהם שבעה עם 6+ איבודים (כולל אחד עם 10) והוא סיים במקום ה-37 בליגה באיבודים עם 2.7 כאלה על 3.9 אסיסטים. זה לא נתון מזהיר, והוא נובע בין היתר מכדרור לא מספיק טוב.
אבדיה יודע לנצל את הגודל שלו כשהוא תוקף שומרים עם הפנים לסל, אבל אנחנו בקושי רואים אותו מקבל כדור בפוסט אפ, מסתובב וקולע בקלות. בקדם העונה כן קיבלנו מהלך אחד כזה:
המהלך של דני שהכי אהבתי בקדם העונה היה בשיתוף פעולה עם יאנג האנסן, שסידר לו חסימה א-לה מרצ`ין גורטאט ופינה לו את הדרך לסל. הנה:
המטרות הקבוצתיות
פליי-אין. בעונה שעברה פורטלנד עשתה קולות של קבוצה בעלייה (סיימה במקום ה-12 במערב עם מאזן 46:36, כמו פיניקס שסיימה 11) והייתה רחוקה שלושה משחקים מדאלאס שנעלה את העשירייה. העונה, עם ג`רו הולידיי שהוא אחד הווינרים הכי גדולים ב-NBA בשנים האחרונות, החבורה של בילאפס צריכה לעשות את הצעד הבא ולהצהיר בפני כל הליגה שהיא הגיעה. ואגב, גם גביע ה-NBA הוא במה נהדרת להצהיר כוונות.
בהנחה שאוקלהומה סיטי, דנבר, יוסטון, לוס אנג`לס לייקרס, לוס אנג`לס קליפרס, מינסוטה וגולדן סטייט נעולות בעשירייה, וגם סן אנטוניו ודאלאס צפויות להיות שם, פורטלנד תיאבק על הכרטיס האחרון עם ממפיס/סקרמנטו/פיניקס/ניו אורלינס. זה לגמרי אפשרי, ולגמרי קיים תרחיש שבו הטרייל בלייזרס מהממים את המערב ומגיעים לפליי-אין עם יתרון ביתיות.
מצאתם טעות לשון?