בן שרף: "אני מאמין שאוכל להתמודד עם כל כוכב ב-NBA"
רגע לפני שיפתח את עונת הבכורה שלו ב-NBA, אותה הוא יתחיל כשחקן חמישייה של ברוקלין, הישראלי בן ה-19 בראיון בלעדי: ההכנה המרשימה ("עליתי 4 ק"ג"), הטיפ מאבדיה, הרגע הסוריאליסטי, "מטלות הרוקיז", השיחות עם וולף ("ברור לו שהוא יהיה בנבחרת") והממוצעים



ארבעה חודשים אחרי דראפט 2025, בו חשש "ליפול" לסיבוב השני ולבסוף נבחר במקום ה-26, בן שרף הוא הרכז הבכיר של קבוצת NBA. כך מתחיל הסיפור שלו בליגה הטובה בעולם.
שרף, שהרשים את ברוקלין במחנה האימונים ובהכנה, יוציא לדרך את קריירת ה-NBA שלו בין רביעי לחמישי ב-02:00 שעון ישראל כאשר הנטס יתארחו אצל שארלוט בצפון קרוליינה. רגע לפני, הרכז הישראלי בן ה-19 ערך ראיון בלעדי לערוץ הספורט.
תכף זה מתחיל. עיכלת כבר שאתה ב-NBA?
"כן. משחקי ההכנה עזרו להבין איפה אתה נמצא ונגד מי אתה משחק".
יש רגע שבו הבנת שזה אמיתי? שאתה באמת ב-NBA?
"כששמרתי על דווין בוקר. זה היה ברגע הזה וזה היה מול טורונטו במשחק ההכנה האחרון. במחצית הראשונה מולם הם באו לנצח ובאו באמת להתחרות, וזו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי משהו כזה נגד קבוצת NBA באולם הביתי שלה. הרגשתי את ההבדלים הפיזיים ממה שהייתי רגיל. עשיתי התאמות, אבל אעשה עוד התאמות".
דני אבדיה סיפר לאחרונה בראיון לערוץ הספורט עם עמרי אסנהיים שהוא לא היה ילד שגדל וחלם על ה-NBA. אתה כן היית ילד כזה?
"גם לא. תמיד חלמתי לשחק ברמות הכי גבוהות, שזה ה-NBA, אבל הייתי רואה יותר בטלוויזיה כדורסל אירופאי וישראלי".
היה רגע במסע שלך שדווקא הרגשת שחלום ה-NBA מתרחק?
"לא באמת. תמיד האמנתי שאני יכול לעשות את זה. מהרגע שהגעתי לנתניה בליגה הלאומית, תמיד אמרו לי `תשחק כמו השחקן שאתה רוצה להיות עוד כמה שנים` ותמיד כיוונו ל-NBA. לא תמיד הייתה לי אמונה שזה הולך לקרות כי זה היה נורא רחוק, אבל תמיד לשם כיוונו".
מה הרגע הכי סוריאליסטי שהיה לך עד עכשיו באמריקה?
"המשחק נגד הפועל ירושלים, זה היה גם הכי מגניב. לשחק נגד קבוצה ישראלית ובפסקי הזמן השירים היו בעברית והשחקנים בקבוצה לא הבינו מה קורה. תרגמתי להם קצת. בקהל היו מלא יהודים וישראלים והיה מגניב ממש".

"הוא מדבר איתי המון על התאוששות בין המשחקים. כשאתה חושב על זה, יש 82 משחקים בשישה חודשים פחות או יותר. זה המון. היה חשוב לי לדעת מה הוא עושה כי הוא שחקן שטפו טפו טפו נשאר יחסית בריא, אז אני רוצה לדעת מה הוא עושה. הוא נתן לי כמה טיפים".
"יש לנו המון רוקיז, זה טוב לוותיקים. הם חיים יותר טוב. האמת לא היו יותר מדי דברים, הוותיקים לא פוצצו לנו את המכוניות בפופקורן.... אנחנו מביאים להם מגבות אחרי אימונים, לטיסות חייבים להביא להם חטיפים, כל אחד רושם מה הוא רוצה, צריכים להביא קלפים למטוס. כל מיני דברים. הם יחסים רגועים עד עכשיו ואני מקווה שזה יישאר ככה".
"הגענו לפה שלושה שבועות לפני המחנה אימונים והתאמנו. אני עוד לא הייתי יכול, הייתי בשיקום ממשהו קטן ברגל. שם אתה רואה את זה מהצד וזה נראה מאוד מרשים. אתה רואה את הרוקיז האחרים מסתדרים ויכולות להיות קצת מחשבות. אבל איך שעליתי על המגרש... האימון הראשון שלי היה יחסית טוב ואז קיבלתי בטחון. אני מקבל את הביטחון מהמגרש, מפעולות, אז ברגע שהתחלתי לשחק, זה התחיל לזרום. בהתחלה התלהבו בעיקר מהמסירות שלי".
"עוד לא. הם בעיקר דיברו על התחרות שתהיה בין שלושת הרוקיז על העמדה (שרף, ייגור דיומין ונולאן טראורה) ושכל הזמן צריך להוכיח. אין זמן לעצור. זה חלק מהתחרות".
*מאז צילום הראיון נודע לערוץ הספורט כי ברוקלין החליטה שבן שרף יהיה הרכז הפותח
"לא ידעתי שאומרים את זה. אני תמיד אוהב להרגיש שאני הכי טוב, לא משנה איפה אני נמצא. חשוב לי שכשאני עולה למגרש, שירצו שאני אחזור אליו".
"כן. עליתי בערך 4 ק"ג מאז שהגעתי לפה. הצוות פה מדהים. הייתי עובד חזק בארץ, אבל פה עוד יותר. בהתחלה הם מעדיפים שתעשה יותר כושר מאשר שתהיה על המגרש. להכין את הגוף שלך לעונה כי זו עונה ארוכה".
"להיות שחקן משמעותי שעוזר לקבוצה להביא ניצחונות ולהתרגל לפיזיות, לאתלטיות ולסגנון משחק כאן. אני צריך להופיע כבר מההתחלה. זה שאני רוקי זה נחמד, אבל צריך לתת תוצאות".
"מבחינה מספרית זו עונה טובה. אם אני אהיה שם, אני אשאף ליותר ואם פחות, אשאף לזה. תמיד אני שואף למעלה".
"לא חשבתי על זה. תתחיל העונה ונראה איך זה מתקדם. המטרה שלי בהתחלה זה להיכנס לרוטציה כמו שצריך".
"זה מגניב שיצא ככה. אני מאוד מאוד אוהב אותו. הוא מצחיק בטירוף. יצאנו כמה פעמים לאכול והוא מאוד עוזר לי פה. אנחנו מדברים על החוויות שהיו לו בארץ ועל דני `וולט`".

"בהתחלה לקח לי קצת זמן להתרגל לעיר, לגודל, למהירות, אבל אני חושב שהתרגלתי. אני לומד לאהוב אותה, יש לי פה את החברים, כאלה שעברו לשחק כדורסל בקולג`ים, כאלה שלומדים פה, זה ממש טוב שיש לנו אחד את השני. זה מאוד חשוב".
"קודם כל בדראפט, כמות ההודעות שקיבלתי על ארוחות שבת וכאלה... גם נגד הפועל ירושלים כולם היו ישראלים ויהודים בקהל. זה היה מגניב. כולם מאוד מעריכים. הם אומרים שהם מאוד גאים ו`עם ישראלי חי`. זה כיף לשמוע. אני צריך להסתגל לכדורסל, להתקבע ואז להתחיל להיות שגריר".
"את האחדות שלנו, אני בן אדם שמאוד אוהב את הביחד ולהיות בשמחה".
"היה לי `פומו`, כן. צבט. הייתה הזדמנות לעשות משהו גדול, למרות שעלינו מהבית ולא כולם חשבו שנעשה את זה. כן, היה מרגש. הניצחון על צרפת... זה היה כיף לראות. אני מקווה שבשנים הבאות אוכל לעזור".
"כן, מבחינתו זה מובן מאליו (שהוא ישחק בנבחרת ישראל). אני לגמרי יכול לדמיין אותנו משתפים פעולה גם בנבחרת".
"פשוט השחקנים יותר אתלטים. אמור לקחת זמן להתרגל לזה אבל צריך להתאפס מהר".
"אני לא יודע. אני יודע שמשחקי ההכנה עשו לי מאוד טוב, כי הם כמו משחקי NBA, זה שונה ממשחקי ההכנה מאירופה. בשבילי זה מרגיש שזה הכין אותי לרגע. אני בטוח שיהיה מרגש ושאזכור את הבכורה. אני מתרגש מאוד מהמשחק הראשון ומהבכורה הביתית נגד קליבלנד (בין שישי לשבת)".
"עובדים איתו המון על הכדרור, השליטה בכדור ובלעבור את החצי, ואני גם חושב שהוא עשה עבודה מאוד טובה בזה נגד טורונטו. נצטרך לראות".
"הם עוזרים לי ומכוונים אותי בכל מיני דברים קטנים. תומאס מדבר איתי על חיתוכים שצריך לעשות, אם באים לשמירה כפולה, לאיפה ללכת. גם מייקל פורטר מאוד תומך ומכוון וגם אני מכוון אותם כשצריך".
"בטוח שקווין דוראנט. אם הוא ישמור עליי - שיוסטון יביאו עזרה (צוחק). כשאני על המגרש אני חושב שאני יכול להתמודד עם כולם, אז אני מאמין שגם איתו אני יכול".
"החברים שלי עוזרים לי מאוד וגם הקהילה. זה קצת שונה מאולם, למרות שגם שם הייתה לי משפחה שאימצה אותי וזה נהיה ממש משפחה מאמצת. פה יש את זה בכמויות. ותמיד יש אוכל ישראלי שאין באולם וזה נותן להרגיש קצת בית".
"אני אוהב לראות את ההתקדמות וההשתפרות שלי. גם על המגרש, גם גופנית, גם בחיים".
"אני רוצה להשתפר מבחינה גופנית, ואני בדרך לשם, ובקליעה. יש לנטס מאמן קליעה שאני עובד איתו ובזמן שהיה לנו שינינו קצת את הדגשים בטכניקה, כמו למשל לא לקחת את הכדור יותר מדי אחורה כדי שהקליעה תהיה יותר יציבה. אני מרגיש שיפור. עכשיו זה עניין של חזרות וביטחון".
"לא לחשבן, לא לספור אף אחד".
"טופ"
"בית"
"בית"
"מקבלת"
"מטלות"
"יהודים"
"אח"
"אח גדול"
"רוקי"