"אתם הולכים לאהוב מאוד את מה שתראו העונה מדני אבדיה", אמר לי בשבוע שעבר סגן הג`נרל מנג`ר של פורטלנד טרייל בלייזרס, מייק שמיץ. אותו שמיץ שבדראפט 2020 עוד עבד כפרשן של ESPN וסימן את אבדיה כגניבה של המחזור. אותו שמיץ שבקיץ 2019 הגיע לישראל וצפה מקרוב באבדיה זוכה באליפות אירופה לעתודה. אז לפני שנצלול אל תוך עונתו החמישית של הישראלי ב-NBA והראשונה בפורטלנד, נגיד שהוא בידיים טובות, וזו כבר התחלה משמחת.
זאת הפעם הראשונה שאבדיה פותח עונת NBA עם מעמד ברור ב-NBA, שיכול רק ללכת ולהשתדרג. כבר אין שאלה לגבי הכישרון או הערך שלו (כל הליגה יודעת שהחוזה שלו, 55 מיליון דולר ל-4 שנים, הוא גניבה מטורפת), הוא נחשב לשחקן טופ 100 והעובדה שהבלייזרס ויתרו בשבילו על שתי בחירות סיבוב ראשון, שתי בחירות סיבוב שני ומלקולם ברוגדון מעידה כמה הוא מבוקש.
לפני שנה קיווינו שאבדיה אכן ראוי לחוזה שלו, ותוך כדי עונת הפריצה הבנו שהוא שווה הרבה הרבה יותר, ברמה שהקיץ הוא יכול היה לחתום על חוזה תלת ספרתי. השנה הציפייה החדשה שלנו היא שכשיסתכלו בדיעבד על הטרייד של דני בליל דראפט 2024, יגידו - "זה כל מה שוושינגטון קיבלה?".
אזהרת ספוילר - גם השנה לא יהיה ישראלי בפלייאוף ה-NBA. דני הגיע לקבוצה שסיימה במקום האחרון במערב בעונה שעברה, מה שכנראה ביאס אתכם ברגע ששמעתם על הבשורה, אבל יש תחושה שהרומן עם פורטלנד יכול להפתיע בגדול. והפלייאוף עוד יבוא, בין אם במודה סנטר או במקום אחר.
"אני רואה עתיד בפורטלנד", אמר אבדיה בראיון פתיחת העונה לערוץ הספורט. "אני מרגיש שפה יותר תחרותי מאשר בוושינגטון. אני מרגיש שכאן יותר רוצים לנצח, הקהל רוצה שנצליח וזה דוחף את השחקנים מאוד".
בכל זאת, רק חמש שנים חלפו מאז ההופעה האחרונה של הבלייזרס בגמר אזורי, לעומת 45 שנים בבירת ארצות הברית. לפורטלנד יש DNA של מועדון מנצח (37 הופעות פלייאוף, מקום 4 ב-NBA מאז שהצטרפה לליגה) - ואבדיה הגיע במטרה לחלחל אותו לקבוצה הצעירה והכישרונית של צ`ונסי בילאפס.
אולר שוויצרי
ביטוי אחד שחוזר על עצמו בחדר ההלבשה של פורטלנד בהקשרו של אבדיה הוא "אולר שוויצרי". כך בילאפס תיאר את הפוינט-פורוורד בתחילת מחנה האימונים ומאז גם שחקני הבלייזרס מדברים עליו ככזה, מהסיבה הפשוטה שהוא עושה הכל. הובלת כדור? ריבאונד? מסירות? חדירות? שלשות? הגנה? אפילו כמה דקות בעמדה 5? מה שחבר היכל התהילה יצטרך מהכלבויניק שלו, הוא יקבל.
תיאור נוסף של אבדיה בתוך קבוצתו החדשה הוא "גלו-גאי". הנהלת פורטלנד רואה בישראלי כ"דבק" שמחבר ועוד יחבר בין כל החתיכות בפאזל המסקרן, שעדיין רחוק מלהיות מושלם. על הפרקט זה אומר להיות השחקן הוורסטילי שמהדק את ההגנה ודואג לזרימה של ההתקפה, סטייל ניקולה באטום מלפני עשור (זו ההשוואה שהכתבים המקומיים אוהבים לעשות), ומחוצה לו זה אומר להיות מנהיג - לראשונה בקריירה הבוגרת שלו.
"אני באתי לפורטלנד כדי להיות מנהיג", הבהיר אבדיה בראיון, "בין אם זה על המגרש או בחדר ההלבשה. אצטרך לדבר בהגנה ובהתקפה ולכוון את השחקנים. אני מרגיש שאני כן יכול לעשות את זה. אני מתבגר, אני מבין את המשחק הרבה יותר טוב, אני מבין את ה-NBA ואני רוצה שכולם פה יצליחו. זו המטרה המרכזית שלי העונה - להיות הרבה יותר מנהיג על הפרקט וכמובן לבנות על ההופעות מהעונה שעברה ולהמשיך את הביטחון".
לקבל את מושכות המנהיג בגיל 23 (אותו גיל של רוקי הלייקרס, דלטון קנקט) זה לא דבר של מה וכך. כמובן שאבדיה לא יהיה המנהיג הבלעדי של החבורה הזאת, הרי הוא עדיין מהשחקנים הצעירים בסגל, אבל הוא לגמרי יכול להפוך למבוגר האחראי של השלד הצעיר, הכולל בין היתר את סקוט הנדרסון, דונובן קלינגן, שיידון שארפ, טומאני קמארה ואנפרני סיימונס (כבר בן 25, קצת גבולי). ובעונת 2025/26 גם יכלול, כנראה, את אחד הכוכבים של דראפט 2025.
מעבר לניסיון המדהים שאבדיה צובר כמנהיג בשלב כל כך מוקדם בקריירה שלו, הוא גם מקבל בוסט רציני לביטחון שלו, שיתורגם בכדורסל. ברגע שההנהלה דורשת ממנו להנהיג וסומכת עליו להיות הדבק של הקבוצה, משהו קורה במיינדסט של דני. משהו משתחרר. פתאום נראה דני ווקאלי יותר, אסרטיבי יותר ומעורב יותר, וכך הוא יוכל פשוט להיות הוא - אגרסיבי ומחויך.
בעבר קראנו לאבדיה ״איש הברזל״ משום שהוא בקושי מפספס משחקים (13 בשלוש העונות האחרונות במצטבר), אבל היום הכינוי הזה תופס גם כי הוא בנוי כמו אחד. הישראלי נכנס לעונתו החמישית במשקל 108 ק״ג, 13 יותר ממה שהיה לפני שנה, וכשמוסיפים לכך את 206 הס״מ שלו, הניידות, המהירות האדירה (גם בפורטלנד קוראים לו ״טורבו״) והיכולת להוריד את הכדור על הרצפה בסייז שלו - מקבלים נתונים פיזיים של כוכב NBA.
כששואלים את שחקני הבלייזרס על אבדיה, הם קודם כל יתלהבו מהוורסטיליות והאופי שלו, ואז ישבחו את הפיזיות שלו. ״הוא סופר-חזק״, אמר הנדרסון. סימן ההיכר של אבדיה בהתקפה, לפחות במשחק האחד על אחד, הוא להוריד את הכתפיים וללכת בכוח ימינה. העונה זה ייראה לו אפילו יותר קל.
בעונה שעברה אבדיה הכפיל את מספר מהלכי ה״אנד וואן״ שלו, מ-21 ל-45, וגם העונה נרצה לראות את המספר הזה עולה. בניגוד לשנים עברו, כשעוד ניסה לגבש זהות, היום דני יודע כמה הוא חזק והוא לא מפחד להשתמש בעוצמות שלו ולחפש מגע.
אבדיה שיפר משמעותית את היכולת שלו ליצור מגע (ככל שיעבור הזמן הוא גם יקבל יותר שריקות) ואת הסיומות שלו, שמאפשרות לו לסיים סלים עם עבירה. בקדם העונה כל האלמנטים הללו נראו עוד יותר חדים ובכלל אפשר לצאת מעודדים מאוד מתקופה ההכנה של פורטלנד, עליה נדבר ממש עכשיו.
שלפורטלנד יש המון כישרון. אני לא מדבר על סקוט הנדרסון, אנפרני סיימונס ושיידון שארפ (לא שיחק בגלל פציעה), אלא על טומאני קמארה ודונובן קלינגן, שמסתמנים כמו שני שחקנים מושלמים לצד אבדיה. קמארה הצטיין בהכנה, יש לו הגנה אדירה ובמילותיו של כתב הבלייזרס שון הייקין: ״יהיה לבילאפס קשה לא לפתוח עם השחקן הכי טוב שלו בפרי-סיזן״. פורוורד בלגי, בדרך לקפיצת מדרגה של העונה השנייה, הפתעה נעימה.
קלינגן, שעל פי התחזיות לקראת הדראפט האחרון היה מועמד לטופ 2, צנח למקום השביעי ונראה שפורטלנד זכתה בלוטו. בניצחון על יוטה הסנטר הענק רשם 14 נקודות, 20 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-4 חסימות ב-24 דקות. ״קלינג קונג״ קוראים לו שם, ועושה רושם שהיום בו הוא יחליף את דיאנדרה אייטון בחמישייה לא רחוק. עכשיו רק צריך שסקוט הנדרסון יתייצב (היו לו גם הרבה רגעים יפים בהכנה) ולבילאפס יהיו ארבעה באנקרים צעירים בחמישייה.
עם אייטון, סיימונס, ג׳רמי גרנט ורוברט וויליאמס (שוב פצוע), להנהלת הבלייזרס יש גם כאב ראש חיובי. ארבעתם שחקנים טובים, אבל הם לא בהכרח מתאימים לציר הזמן של הקבוצה. בינתיים העסק רץ ונראה שיש אווירה טובה בקבוצה, אבל לקראת הטרייד דדליין ובוודאי הדראפט הם יצטרכו לפזר את הבלאגן ולהתמקד בגרעין שאיתו הם רוצים להתקדם.
בתוך כל השמות הללו, אין סופרסטאר בהתהוות. אין כרגע לפורטלנד פנים (חשבו שזה יהיה סקוט, כרגע זה עוד לא שם), או כמו שאמר לנו פרשן הקבוצה דני מראנג: ״חסר לנו ׳The guy’”. ה-איש. זה שיצעיד לארץ המובטחת. סיכוי טוב שהם ימצאו אותו בדראפט הבא, אבל בינתיים, האם אבדיה יכול להתקרב לתקן הזה?
כבר ראינו את בילאפס מריץ מספר תרגילים על דני ואת החברים שלו מחפשים אותו אחרי ריבאונד הגנה. זאת התחלה טובה. לאט לאט הוא ייכנס לקצב ואם תוך כדי העונה הוא יהיה בדיון של השחקן המשתפר (זה אומר לקלוע 20.0 נקודות בערך בממוצע), אנחנו נדע ובפורטלנד יידעו שהפוטנציאל אולסטאר שדיברנו עליו לא פעם - לגמרי יכול להתממש בעתיד הלא רחוק.
נתחיל עם נתון, לא כזה שצריך לגרום לנו להתרגש או לקפוץ למסקנות, אבל נתון שנתעכב עליו לאורך העונה: אבדיה הוביל את כל ה-NBA בפרי-סיזן בממוצע פלוס מינוס (מינימום שלושה משחקים) עם 21.3+, כאשר כל שלושת המשחקים בהם שותף הסתיימו בניצחון (כשצם ביום כיפור ונעדר פורטלנד הפסידה). ועכשיו למטרות עצמן.
1.להתבסס כשחקן מנצח. זה אומר לבנות לעצמו שם של אחד שמסיים עם מדד פלוס מינוס גבוה ביחס לשאר הקבוצה ועושה מהלכים מנצחים שמשפיעים על לוח התוצאות. להיות הדבק של הבלייזרס שמחבר בין כולם.
2. להתפתח כמנהיג. דיברנו על זה קודם, אבדיה סימן לעצמו מטרה להפוך למנהיג וזה יותר חשוב להתפתחות שלו מאז ממוצע שקצת יירד פה או יעלה שם.
3. לשפר את שלוש הסטטיסטיקות המרכזיות ולהשיג טריפל דאבל. ה-14.7 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים מהעונה שעברה צריכים להפוך ל-4/7.5/15 לכל הפחות, וברגע שיהיה לו טריפל דאבל (היה מרחק נגיעה פעמיים אשתקד) יווצר סביבו יותר הייפ בליגה. הנתון שהכי הייתי רוצה לראות בו שיפור הוא האסיסטים, בשאיפה להגיע ל-5 בממוצע.
4. להגדיל את הארסנל. בכתבה על הקיץ של אבדיה התעמקנו באימונים שלו ושמענו ממאמניו שהוא עבד המון על כל המשחק שלו בין קשת השלוש לצבע. זה אומר חצי מרחק, פלוטרים וכו׳. בהכנה פחות ראינו את זה, אבל זה משהו שיהיה חייב לבוא לידי ביטוי. לכאן נוסיף את מה שכבר אמרנו - עוד יותר מהלכי אנד וואן.
5. לשמור על האחוזים מהשדה והשלוש, לשפר את העונשין. 50.6% מהשדה ו-37.4% מחוץ לקשת זה מעולה, אבל דווקא מהקו הוא עדיין לא צריך להתרומם - 74.0% בעונה שעברה ו-73.7% בקריירה. צריך להיות באיזור ה-80%.
6. לבנות כימיה. עם החברים החדשים לקבוצה, עם הקהל, עם המאמנים, עם ההנהלה, עם כל פורטלנד. זו צריכה להיות עונת הסתגלות והתפתחות עבור דני והבלייזרס, כשבסיומה נבין יותר טוב את גובה התקרה שלהם.
תתרגלו לשעות הבוקר, תתרגלו למשחקים נגד קבוצות טובות יותר, תתרגלו לכך שאבדיה הוא מנהיג צעיר עם מעמד ולא רק כישרון צעיר. בלי לחץ ובלי ג׳ורדן פול וקייל קוזמה - זה הזמן של דני ושלנו לחזור ליהנות מכדורסל אמיתי שייתן תקווה לגבי העתיד בפורטלנד.
