דני אבדיה הוא שחקן NBA לא רע בכלל. אחרי שתי עונות שכללו 136 משחקים - גם בארץ וגם בוושינגטון יודעים שמדובר בשומר מצוין עם סט יכולות מיוחד ביחס לסייז שלו, אבל גם מכירים בעל פה את האלמנטים שדרושים שיפור. וכשלוקחים את היתרונות של אבדיה + החסרונות - מקבלים כאמור שחקן NBA לא רע, שיכול לבלות אפילו קריירה שלמה בליגה הטובה בעולם. העניין הוא, שהתכנסנו כאן בשביל הרבה יותר.
לפני שנתיים, כשהתחזיות לקראת דראפט 2020 היו בעיצומן, אבדיה סומן כפרוספקט שעתיד להיבחר בטופ 5. וכשמסתכלים על שחקן כטופ 5, רואים בו כוכב בפוטנציה. לאחר שהפורוורד הישראלי נבחר במקום התשיעי מומחה הדראפט של ESPN מייק שמיץ הכריז כי הוא "הגניבה של הדראפט" ו-8 מתוך 9 כתבי הוויזארדס שהתראיינו ל"ערוץ הספורט" - טענו שאבדיה יהיה אולסטאר במהלך הקריירה שלו.
על אף שההייפ ירד ואבדיה היה "רק" שחקן משלים בשתי העונות הראשונות שלו, נחשפנו למספיק ניצוצות, שביחד, עם קצת אופטימיות, מחברים כוכב. ה"סטאר קווליטי" והנתונים שם, אבל עדיין חסר משהו כדי שה-NBA תראה את מה שלאורי מרקאנן ראה מקרוב בתחילת החודש שעבר.
"זה הזמן להרים את הרמה", אמר לנו אבדיה בשישי האחרון. "אני יודע איך לשחק כדורסל והכל עניין של זמן. אני מרגיש שהיו לי שנתיים טובות כדי להסתגל ולהתרגל למשחק הזה. אני מוכן".
"אמריקה גוט טאלנט", עונה מספר 3, פרק 1, השעון מתקתק והקבלות צריכות להגיע. יצאנו לדרך.
העיקר להשתפר
כשפתחנו כאן את העונה הקודמת, קיווינו מאבדיה ל"Second year leap" - קפיצת המדרגה האופיינית לשחקני עונה שנייה. אי אפשר להגיד שהיא באמת הגיעה, אבל גם אי אפשר להגיד שלא ראינו שיפור בכל הפרמטרים. ובסוף, זה מה שחשוב.
הדקות עלו מ-23.3 ל-24.2, הזריקות מהשדה מ-5.8 ל-7.1, האחוזים מהשדה מ-41.7% ל-43.2%, הזריקות מהעונשין מ-0.8 ל-1.7, האחוזים מהעונשין מ-64.4% ל-75.7%, הריבאונדים מ-4.9 ל-5.2, האסיסטים מ-1.2 ל-2.0, החטיפות מ-0.6 ל-0.7, החסימות מ-0.3 ל-0.5, האיבודים מ-0.6 ל-1.1 (סימן מעודד, החזיק הרבה יותר בכדור) והנקודות מ-6.3 ל-8.4.
אם אבדיה ימשיך להשתפר באופן קבוע, אפילו עם קפיצות מינוריות, הוא במצב טוב. לא חסרות דוגמאות של שחקנים שהתפוצצו בשלב מאוחר יותר ואף זכו בתואר השחקן המשתפר בגיל מתקדם יחסית (ג'וליוס רנדל 26, גוראן דראגיץ' 27, הידו טורקוגלו 28), כך שלא משנה מה יקרה העונה עם אבדיה - מוקדם לחרוץ גורלות.
אבל שוב, אבדיה לא כאן כדי להסתפק בטוב או בלא רע. רצוי לשאוף גבוה, מותר לחלום בגדול, ובשביל זה שני אספקטים מהותיים חייבים שיפור ובמהירות.
הקליעה משלוש ושפת הגוף
לא ציינו את המספרים מחוץ לקשת בין כל הנתונים למעלה מהסיבה הפשוטה שאין מנוס אלא לדבר עליהם בנפרד. אחרי עונת רוקי רעה בכל הנוגע לקליעה (למרות הפתיחה המסחררת), לכולם היה ברור שבעונתו השנייה אבדיה חייב לשדרג את הידית ולהגדיל את האיום מרחוק. זה לא קרה.
מספר השלשות למשחק נותר על 1.0 בדיוק ומספר הזריקות משלוש למשחק עלה מ-3.1 ל-3.2, בעוד שהאחוזים טיפסו מעט מ-31.5% ל-31.7%. אם תשאלו את אבדיה מה הדבר הראשון שהוא צריך לשפר במשחק שלו, הוא יענה לכם "קליעה משלוש". מעבר לכך שדני מקבל הרבה מבטים פנויים ושבכדורסל המודרני הכלי הזה הפך ל"מאסט", קחו את הנתון הבא כדי להבין קצת יותר טוב מדוע זו התשובה שלו: מאז שנכנס לליגה, רק שישה שחקנים לקחו לפחות את אותה כמות שלשות כמוהו (427) וקלעו באחוזים פחות טובים: דריוס בייזלי, יאניס אנטטוקומפו, ראסל ווסטברוק, דיארון פוקס, טרנס רוס וג'רן ג'קסון ג'וניור.
אבדיה סיפר שעבד המון על הקליעה משלוש, בין היתר עם המאמן האישי הבכיר דרו האנלן ונדמה שמטרה הוגנת לעונה הקרובה היא 35% מחוץ לקשת. העניין הנוסף (והדחוף יותר) שחייב להיפתר הוא שפת הגוף.
קחו את הדוגמא הכי קטנה, שאולי מבשרת הכי הרבה. משחק הכנה נגד אובורן ביד אליהו, חשיבות אין, יריבה ראויה אין, דאנקים מהדהדים יש. אבדיה תלש את הטבעת בהיכל, כולל הטבעות עם עבירה וב'ריברס' שגרמו לנו לשאול - "איפה זה ב-NBA?".
בארה"ב, במצבים הרבה יותר קלים להתפוצץ על הטבעת, אבדיה סיים בלייאפ או לחילופין בהטבעה עדינה. ברגע שכאן יגיע שינוי והחוצפה תצא החוצה על בסיס לילי, נקבל את אבדיה הישראלי. זה ששואג ומסתכל אל תוך המצלמה בלי בושה. וכשזה יקרה, תדעו שאתם מסתכלים על הגרסה הטובה ביותר שלו.
אחד משני הג'וקרים של וושינגטון
הוויזארדס תקועים. הם נמצאים במקום הכי גרוע שקבוצת NBA יכולה להיות בו, באמצע, כאשר גם אליפות וגם בחירת דראפט גבוהה לא נראות באופק. ווס אנסלד ג'וניור יודע פחות או יותר מה הוא יקבל מבראדלי ביל, קריסטפס פורזינגיס וקייל קוזמה, והוא יכול לדמיין מה הוא יקבל מוויל ברטון ומונטה מוריס (איתם עבד בדנבר). התקרה די ברורה (פליי-אין או פלייאוף ביום טוב), והשניים היחידים שיכולים לנפץ אותה הם הג'וקרים רוי האצ'ימורה ודני אבדיה.
"האצ'ימורה נראה השנה כמו שחקן אחר לחלוטין", אמר אנסלד ג'וניור כשנשאל מי השחקן שהכי השתפר מאז העונה הקודמת. המאמן ציין גם את אבדיה והדגיש את הקיץ הנהדר שעבר עם נבחרת ישראל, מה שגרם לאוהדים בבירת ארצות הברית לפנטז על עונה בה שני הפורוורדים עושים קפיצת מדרגה.
וושינגטון צמאה לבשורה, לטוויסט בעלילה, והוא יצטרך להגיע מהאצ'ימורה או אבדיה. בהשוואה לשאר השחקנים בסגל, התקרה של היפני והישראלי היא הכי פחות ברורה. האצ'ימורה נראה הרבה יותר אגרסיבי בהכנה ואחרי שהקפיץ אשתקד את האחוזים שלו משלוש מ-32.8% ל-44.7%, נדמה שהוא מוכן לקחת את הצעד הבא. ובמקרה שלו, כמו גם של אבדיה, הפן הכלכלי הולך לשחק תפקיד משמעותי.
כסף על השולחן
לאחר שוושינגטון מימשה את האופציה עליו לעונת 2023/24, אבדיה הבטיח 20.34 מיליון דולר ממשכורות NBA ובכך עקף את עומרי כספי שהרוויח 17.83 מיליון דולר לאורך כל הקריירה שלו מעבר לים. נשמע הרבה? חכו לקיץ הבא, בו אנחנו עשויים לדבר על סכומים אחרים לגמרי.
אבדיה משחק על החוזה הבא שלו, עליו יוכל לחתום לאחר סיום העונה הנוכחית בליגה (האצ'ימורה יהיה שחקן חופשי מוגבל). ברנדון קלארק למשל, שחקן משלים בממפיס מדראפט 2019, חתם השבוע על חוזה בשווי 52 מיליון דולר לארבע שנים, כך שקפיצת מדרגה של הישראלי תציב אותו באיזור הזה ואפילו צפונה.
ברגע שהכסף נכנס לתמונה (ובמילים אחרות העתיד של הוויזארדס) כל המסביב מאבד חשיבות: הניצוצות, הגב מה-GM טומי שפרד שתמיד דואג להבהיר שהעתיד ורוד, הפרגונים מהחברים לקבוצה וגם העובדה שנבחר תשיעי בדראפט. יתמקדו בכדורסל בהווה, שלרוב מרמז על העתיד, ויקבלו החלטות בהתאם למבחן התוצאה של אבדיה בעונתו השלישית על הפרקט. מבחן שמתחיל בעוד כמה שעות.
