בארבע שנים וארבעה חודשים, מאז דראגן בנדר עזב את מכבי תל אביב, הוא הספיק להיבחר במקום הרביעי בדראפט (לפני ג'מאל מארי, פסקל סיאקם ודומנטאס סאבוניס), לשחק בשלושה מועדונים שונים, להפוך מהבטחה לבדיחה, לככב בג'י ליג ועל הדרך לקבוע שיא קריירה חדש ב-NBA רגע לפני "פגרת הקורונה". כשהוא כמעט בן 23, בנדר חוזר ליד אליהו במטרה לסגור מעגל. גם בשביל מכבי, אבל קודם כל בשביל עצמו. מעגל שאולי יציל לו את הקריירה.
יומן מסע
רגע לפני שנסתכל על בנדר הכדורסלן, בואו נעיף מבט על בנדר הילד. זה שנחת בישראל בגיל 16 ואחרי שנתיים כבר מצא את עצמו ב"חדר הירוק" של דראפט ה-NBA, יושב לצד כישרונות על כמו בן סימונס, ברנדון אינגרם וג'יילן בראון. 3 שנים אחרי שחבש את הכובע של פיניקס, בנדר עזב למילווקי. קצת יותר מחצי שנה הספיקה להנהלת הבאקס כדי לחתוך את הקרואטי, שמהר מאוד מצא חוזה חדש במערב. בנדר הגיע לגולדן סטייט, או יותר נכון לחיה הפצועה שנשארה מגולדן סטייט העונה, ובמדים הצהובים-כחולים שיחק טוב מתמיד. דווקא אז, לצערו, עונת ה-NBA הושבתה בשל נגיף הקורונה.
אבוד במדבר
אי אפשר לדבר על הכישלון של דראגן בנדר בפיניקס, מבלי לדבר על ההצלחה של קריסטפס פורזינגיס בניו יורק. סביר להניח שאילולא הכוכב הלטבי שכבש את ניו יורק בעונת הרוקי שלו, בנדר היה שומע שריקות בוז בדראפט 2016. שנה קודם לכן בדראפט 2015, הניקס בחרו בבחירה הרביעית את פורזינגיס וספגו ביקורות מכל עבר, כולל מהאוהדים באירוע הדראפט עצמו. כשבנדר נבחר רביעי, לא היה אמיץ אחד בפיניקס שהתנגד בנחרצות לשחקן שעל הנייר מחזיק בסט יכולות די דומה לזה של פורזינגיס. יחד עם זאת, בעקבות ההשוואות בין השניים, בנדר היה צריך לעשות את צעדיו הראשונים ב-NBA עם קוף לטבי בגובה 2.21 על הגב. לא התחלה אידיאלית לאירופאי בן 18.
חלק 1: למרות שהגיע לליגה עם פחות לחץ מפורזינגיס, הפורוורד הקרואטי לא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי, בלשון המעטה. בעונת הרוקי שלו שיחק 574 דקות, הלך לקו 11 (!) פעמים בלבד ורשם ממוצעים של 3.4 נק' למשחק ב-35% מהשדה ו-27% מחוץ לקשת, ו-2.4 כדורים חוזרים. הוא גם נעדר מ-39 משחקים בגלל ניתוח שעבר בקרסול.
נקודת אור: הפך לשחקן השלישי מאז 2006/07 שקולע 10+ נק' במשחק NBA בגיל 18. לפניו עשו זאת רק יאניס אנטטקומפו ודווין בוקר.
חלק 2: בעונתו השנייה בסאנס, בנדר העלה את ממוצע הנקודות שלו ל-6.5 למשחק, לאור זאת שבאופן טבעי גם ממוצע הדקות שלו למשחק עלה, מ-13.3 ל-25.2. האחוזים שלו לשלוש אמנם עלו ל-36.6% אבל בזריקות ל-2 קלע ב-42.6% ונכנס לצד ההפוך של ספרי ההיסטוריה. 42.6% ל-2 במשך עונה שלמה זה האחוז ה-14 הכי נמוך אי פעם לשחקן בגובה 2.13 ומעלה. חברו לקבוצה, ג'וש ג'קסון אמר עליו באותה עונה: "אחת הבעיות שלו היא שהוא מפוחד. דראגן קלעי מעולה אבל אנחנו צריכים לומר לו לזרוק לפעמים".
נקודת אור: שיחק בכל 82 המשחקים של פיניקס ואף פתח 37 פעמים. בנוסף, במהלך פברואר 2018 רשם 10 נקודות למשחק ב-45% מהשדה ו-42% מחוץ לקשת, וגם הוריד 5.7 ריבאונדים למשחק.
בין נקודות האור הבודדות והחלקים הלא פשוטים לקריאה עבור אוהדי פיניקס, אי אפשר שלא להתייחס לנקודת השפל הגדולה בקריירה של בנדר. בקיץ 2018, אחרי שנתיים של ניסיון ב-NBA, הקרואטי נבחר בפעם השלישית ברציפות לסגל של הסאנס בליגת הקיץ. המשפט האחרון עורר מספיק דאגות בפני עצמו, אבל הממוצעים שלו בלאס וגאס הם אלו שכבר גרמו לכל חובבי הכדורסל להרים גבה: 22 דקות למשחק, 6.6 נקודות ב-37% מהשדה, 5.2 ריבאונדים ו-2.2 איבודים. לבחירה רביעית בדראפט, בליגת הקיץ, לפני עונתו השלישית כן? לשם השוואה, זה בערך כמו שג'רן ג'קסון ג'וניור ישחק שם היום. לפחות המספרים הללו העלו חיוך לאנתוני בנט, כנראה.
חלק 3: למרות האכזבה בליגת הקיץ, אוהדי הסאנס קיוו ש-2018/19 תהיה עונת הפריצה של בנדר. במקום זאת, הוא איבד את המקום שלו ברוטציה, המשיך להיראות מפוחד על הפרקט, האחוזים שלו משלוש צנחו ל-21% וממוצע הנקודות שלו נבלם על 5 למשחק. ואם זה לא מספיק - בתחילת העונה פיניקס בחרה שלא לממש את האופציה עליו בשנה הרביעית. כך למעשה הסתיימה מערכת היחסים של בנדר ופיניקס.
נקודת אור: במשחק הבית האחרון שלו, באפריל 2019, בנדר רשם שורה סטטיסטית מרשימה של 11 נק', 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-7 (!) חסימות.
ברוך בורא הג'י ליג
בקיץ 2019 הקרואטי חתם על חוזה מינימום לשנתיים במילווקי, אבל לא היה ספק שזה עניין של זמן עד שימצא את עצמו בקבוצת הפיתוח של המועדון. במהלך העונה בנדר עבר ל'וויסקונסין הרד' ושיחק 13 משחקים בגי' ליג בהם כיכב לראשונה בקריירה בקבוצת בוגרים. "דראגן בנדר נראה כמו מבוגר שמשחק נגד ילדים", כתבו באתר המקומי "Cream City Central". "סוף סוף בנדר לא מהסס על הפרקט. הוא מתקיף את הטבעת חזק מתמיד ונראה יותר מהיר מכל שאר השחקנים".
באותם 13 משחקים, הפורוורד הצעיר רשם ממוצעים מרשימים של 20.5 נק' למשחק ב-50.8% מהשדה ו-37.8% משלוש. הוא גם הוריד 8.9 ריבאונדים למשחק לצד 1.7 חסימות. בין ה-30 בדצמבר וה-5 בינואר, בנדר נבחר לשחקן השבוע של הליגה, כשהעמיד ממוצעים מדהימים של 26 נק' למשחק, 9.5 ריבאונדים, 3.5 חסימות ו-1.5 חטיפות. במדי מילווקי, שיחק 7 משחקים בלבד, בהם קלע 4 מ-9 מחוץ לקשת, וב-10 בפברואר נחתך מהקבוצה.
check out @DBender03's TOP PLAYS from an award-winning week @Bucks ️ @WisconsinHerd pic.twitter.com/oHd6bHNn1s
— NBA G League (@nbagleague) January 6, 2020
כשנגיע לגשר נחצה אותו
13 ימים אחרי שנחתך ממילווקי, בנדר קיבל הצעה שלא יכול היה לסרב לה - חוזה לעשרה ימים בגולדן סטייט. בנדר נחת בסן פרנסיסקו לסיטואציה מושלמת: סגל קצר ומצב בו כל הפסד יכול להיות ניצחון (מטעמי לוטרי). במילים אחרות - אפס לחץ. בתשע הופעות שהתפרסו על שני חוזים לעשרה ימים, בנדר קלע 9 נקודות למשחק וקטף 5.9 כדורים חוזרים. במשחק האחרון של גולדן סטייט העונה נגד הקליפרס, רגע לפני "פגרת הקורונה", בנדר סיים כקלע המוביל של קבוצתו עם 23 נק', ובכך השווה את שיא הקריירה שלו.
"אני מעריץ שלו", אמר סטיב קר אחרי אותו ערב מוצלח של בנדר. "אני אוהב את דראגן. הוא הגיע אלינו אחרי ששיחק מעולה בג'י ליג, ויש לו פוטנציאל אדיר. הביטחון שלו עלה מאז שהוא אצלנו והוא עושה עבודה טובה". אחד הניצחונות המפתיעים של הווריירס ב-2019/20 היה מול דנבר בחוץ. הפורוורד/סנטר היה נפלא עם 14 נק' יעילות ב-23 דקות, שעזרו לגולדן סטייט לנצח 100:116.
בחזרה להווה
על פניו, נראה שיד אליהו הוא המקום האידיאלי ביותר מבחינת בנדר בשלב הזה של הקריירה שלו. בזמן שב-NBA לא יודעים מתי עונת 20-21 תיפתח, ובנדר לא יודע אם בכלל יש לו מקום מעבר לים, מכבי עונה לקרואטי על כל הקריטריונים שהוא צריך לחפש בקיץ 2020. תהיה לו הזדמנות לחזור למקום מוכר, לאחד כוחות עם אנטה ז'יז'יץ' על הפרקט ועם ניקולה וויצ'י'ץ' מחוצה לו, והכי חשוב - לקבל את המושכות בעמדה 4.
אם ליאניס ספרופולוס היו כוחות על, הוא ככל הנראה היה לוקח את המנטליות של קווינסי אייסי, מדביק אותה בגוף של דראגן בנדר ויוצר מפלצת. כי הכישרון של בנדר שם, הוא תמיד היה שם, אבל האופי שלו הוא מה שחוסם אותו מלעשות את קפיצת המדרגה שכל כך ציפו לה בפיניקס. כל מה שאייסי מביא לפרקט, אם זה הרעב, הרעל בעיניים, הביטחון או הטירוף, זה מה שחסר לבנדר כדי להפוך לשחקן שניבאו לו להיות. לצערם של הצהובים, את רוב הדברים האלה אי אפשר ללמוד או ללמד.
אז מה בכל זאת בנדר מביא למכבי? קודם כל סייז. לא בכל יום נוחת במחוזותינו שחקן שמתנשא לגובה 2.13, בטח בהתחשב בעובדה שהוא הרבה יותר חזק מהילד שעזב את הארץ לפני 4 שנים. גם הקליעה מבחוץ אמורה להיות יותר יציבה משל אייסי (26% ביורוליג ו-44% בליגה בעונה שעברה), וכמובן - ניסיון NBA. הקרואטי חוזר לישראל אחרי ששיחק מול כל השחקנים הטובים בעולם במשך ארבע שנים, התאמן איתם ולמד מהם.
אבל כדי שהניסוי הזה יצליח, בנדר (והאוהדים) צריכים לעשות שינוי תפיסתי. בקדנציה הקודמת, דיברו על מה צופן לו העתיד. בארצות הברית, הבחירה שלו בדראפט הולכת לפניו, והביקורות לא מפסיקות להקיף אותו. ועכשיו, זה בדיוק הזמן של כולנו להבין שכדי שבנדר יוכל לחלום על העתיד, הוא יהיה חייב להתרכז בהווה. אם בנדר רוצה שהעבר שלו יפסיק לרדוף אותו, הוא קודם כל יצטרך להראות שהוא שחקן יורוליג לגיטימי, כדי להוכיח לעצמו שגם אם הוא לא תרם ל-NBA, ה-NBA תרם לו.
