השנה המטלטלת והפדיחה עם וינס קרטר. בן שרף מסכם
מיוחד. רכז ברוקלין על עונת הרוקי, הנקודות לשיפור ("חיכיתי הרבה לקיץ הזה"), המעטפת בנטס, הדברים שהפתיעו אותו ב-NBA, שני הסופרסטארים היחידים שהתרגש מהם והגעגוע לארץ


שלב הסיכומים. ברוקלין נטס סיימה את העונה הסדירה שלה במאזן 62:20, בעונה שהסתיימה עם טעם של עוד מבחינת בן שרף. הרוקי הישראלי התחיל אותה בחמישייה, עבר לג`י ליג וחזר לתפקיד משמעותי לקראת קו הסיום, כשהוא קלע בסה"כ 7.5 נקודות עם 3.3 אסיסטים ו-2.1 ריבאונדים למשחק ופתח ב-11 משחקי NBA. רגע לאחר מכן, שרף ישב לשיחה עם ערוץ הספורט והציב את המטרות לקיץ הקרוב.
מעכל את זה שעונת הרוקי שלך ב-NBA מאחוריך?
"עדיין לא, העונה הזו עברה ממש מהר, בשנייה".

"נהניתי מאוד, אני מאוד אוהב את העיר, יש לי פה חברים וגם משפחה. היה לי מאוד מאוד קל להתאקלם לכאן".
"אני לא איש העיר הגדולה, אני גם לא יוצא יותר מדי לעיר".
"המשפחה והחברים מאוד מרגיעים אותי, הם יודעים תמיד לומר את המילה הנכונה והם שומרים אותי בטוב".
"לא משהו חדש. לאחרונה הנגינה שלי בגיטרה משתפרת, היה לי השנה קצת זמן פנוי בבית".
"אני לא יודע לשים את זה במספר, זו הייתה עונה לא קלה, גם מבחינת הקבוצה. לא ניצחנו הרבה משחקים (מאזן 62:20) וזה משפיע על האווירה. תמיד הייתי לפני כן בקבוצות מנצחות וזה כיף, אז חוויתי משהו חדש. בפן האישי התחלתי בחמישייה, ירדתי ברוטציה, נשלחתי לג`י ליג ובסוף העונה חזרתי לחמישייה - זו הייתה שנה מטלטלת עם הרבה עליות ומורדות, אבל המשפחה מאוד עזרה לי".
"בכדורסל השתפרתי המון ובמשחקים האחרונים של העונה הרגשתי הרבה יותר בנוח, גם הייתי בסיטואציה אידיאלית עם הרבה שחקנים בחוץ אז קיבלתי יותר במה. אני בהחלט שמח על החודשיים האחרונים שלי".
"אין משהו ספציפי. בחודש-חודשיים האחרונים אני מרגיש שאני משחק יותר את הכדורסל שלי ומגיע יחסית בקלות לצבע. היו לי משחקים בודדים שבהם באמת הכל התחבר לי במשך כמה דקות רצופות - והשלב הבא הוא לעשות את זה לפרקים ארוכים יותר במהלך משחקים".
"העומס. חשבתי שיהיה מאוד עמוס, אבל עד שאתה לא משחק את כמות המשחקים הזאת, עם המון דקות גם בג`י ליג, אתה לא יכול להבין. זאת עונה אינטנסיבית מאוד. לנטס חשוב מאוד שהצעירים ישחקו כמה שיותר, בין אם ב-NBA או בג`י ליג".
"כמה עבודה יש מאחורי כל הדבר הזה, מבחינת אנשי צוות, וגם שימי משחקים הם ימים ארוכים. אתה מגיע לאולם בבוקר של המשחק, חוזר שלוש שעות לפני המשחק, המשחק עצמו נמשך שלוש שעות ואז אתה נשאר לטיפולים אחר כך. זה יום שלם של עבודה, אז אולי אנשים לא יודעים את זה, אבל זה כיף, אני מאוד נהניתי העונה".
"ברגע שהגעתי למשחקים כבר הכרתי את השחקנים שמולי כי עברתי על דו"ח הסקאוטינג, אבל ברמת ההתרגשות לא התרגשתי יותר מדי גם משחקנים וכוכבים שכן הכרתי. הבודדים שבאמת גרמו לי להתרגש לפני משחק היו לוקה דונצ`יץ` ולברון ג`יימס, זה היה אצלנו בבית וכל האולם היה צהוב. הרגשתי במשחק חוץ אצלנו בבית, אז בכללי זה היה מוזר כל האווירה הזאת".
"כל עניין הגודל והאתלטיות. באירופה אתה יכול לחדור ולסיים בצבע, `לאתגר גבוהים`, וכאן אין את זה. אם ב-NBA `תאתגר` גבוה לרוב זה לא ייגמר טוב".
"אני צריך לעבוד הקיץ על כל הסיומות בצבע - בדגש על הרבה `פלוטרים`. כשאני מתקרב לסל אני צריך לזרוק ב`פלוטר` (כפי שעשה על הבאזר של הרבע השלישי בטורונטו במשחק האחרון לעונה) במקום לאתגר את הגבוה בטבעת, שזה פחות חכם. אני חושב שזה יכול להיות מאוד משמעותי לעונה הבאה".
"להגיע לצבע ולעבור שחקנים. אני חושב שאני עושה את זה די טוב, והשלב הבא הוא לקבל החלטות יותר טובות כשאני מגיע לצבע ולאיזורים האלה".

"ככה קיוויתי שהוא ייראה, למרות שתוך כדי הרגשתי שאני יכול לעשות עוד. אני שמח על הישורת האחרונה שלי העונה".
"לוקה דונצ`יץ`, שיי גילג`ס אלכסנדר....".
"גם בראש וגם מהצוות וכולם הבנתי שיש עליי הרבה אחריות לייצר. מן הסתם זה טוב להיות ברשימה הזו, ואם אני מצליח לעשות את זה - כמו שאמרתי - עכשיו רק צריך לקבל את ההחלטות הכי טובות שאני יכול תוך כדי החדירות".
"כן. אין לי את הנתונים הפיזיים של דני, אבל אני יכול לשחק תכל`ס לכיוון הצבע ומשם להיות ערמומי ולייצר. אני חושב שזה צריך להיות סגנון המשחק שלי".
"כל שחקן כאן מקבל את המעטפת הזו, שזה מטורף. אני מרגיש שהשתפרתי המון בזכות הנטס. אני צופה בכמות מטורפת של וידאו, אני כל יום מתאמן בחדר כושר ועובר טיפולים, בין אם אני צריך או לא. יש לי רוטינות קבועות. יש הרבה מאמנים על המגרש, אז כל אחד יכול לתת לי את הזווית שלו, אבל בסוף לכל שחקן יש את המאמן שמתמקד בו - ושלי זה סטיב הצל, שהוא עוזר המאמן של הקבוצה. אני מאוד מאוד אוהב אותו, יש לנו קשר מצוין. אני לומד המון".
"הוא מאוד אוהב שמשחקים על שתי רגליים בצבע. כשהשחקנים גדולים ואתלטיים יותר - צריך לשחק על שתי רגליים, וככה אפשר לקבל החלטות יותר טובות".
"אני קצת פחות עובד עליה, אני צריך להתרכז יותר בפלוטרים ובשלשות. בזה אני הולך להתמקד הקיץ מבחינה התקפית".
"אני חושב שזה שייך לשלב יותר מאוחר. אולי הריצו לי שני תרגילים לפוסט-אפ השנה, בג`י ליג גם כמה פעמים, אבל לא מעבר. מבחינה פיזית וסייז אני מרגיש מצוין ב-NBA, אוכל לשחק עם הגב לסל בהמשך".
"רק את הפרוספקטים הגדולים".
"קשה לומר, עוד לא ידוע איך ייראה הסגל שלנו בשנה הבאה. אני מאמין בהנהלה ובצוות שיידעו מה חסר לנו".
"שהג`י ליג זו הזדמנות טובה. סגנון המשחק מאוד דומה ל-NBA, למרות ההבדלים בגדלים, וזה עזר לי מאוד. הג`י ליג נתנה לי `בוסט` לקראת החודשיים האחרונים".
"מאוד, אני לא יכול לדמיין את עצמי כאן בלעדיו. אני מאוד מאוד אוהב את וולף, אנחנו הולכים לאכול ביחד, הוא גבר גבר. כיף איתו".
כבר אמרת שאין לך ספק שוולף יהיה בנבחרת ישראל. דיברתם על מתי זה עשוי לקרות? אליפות מסוימת שאתם מכוונים לשחק בה ביחד?
"לא מדברים על מתי עדיין, זה גם לא בהכרח תלוי רק בנו. אמרנו גם בצחוק למייקל פורטר ג`וניור שאנחנו רוצים להביא אותו לנבחרת והוא אמר שישקול את זה. זו לא הייתה שיחה רצינית".
"טובה מאוד. הוא לימד אותנו הרבה מהאופי של קבוצה מנצחת וסיפר לנו הרבה. הוא הסביר לנו בדיוק איך כל אחד צריך לדעת את התפקיד שלו - שזה מה שקורה בדנבר. הוא מוסיף המון לחדר ההלבשה".
"עכשיו כשאני חלק מה-NBA אעקוב אחרי הפלייאוף יותר מאי פעם. הולך להיות פלייאוף מאוד מעניין".
"אין, לכן אני מאוד מתרגש. אני ממש אוהב את סן אנטוניו ודנבר".
"בעיקר בחודש-חודשיים האחרונים שבאמת שיחקנו אחד נגד השני החברות שלנו התעצמה. גם אכלנו ביחד אחרי המשחק בברוקלין. המשחק נגדו היה הרגע הכי מיוחד ומרגש שחוויתי השנה בפער".
"אני זוכר שדני לקח שלשה מולי והחטיא, ואז בהתקפה הבאה אני ניסיתי לקלוע עליו וגם החטאתי. גם כשהציגו את השמות שלנו ושל דני וולף הקהל היה בטירוף, זה היה מאוד מיוחד".
"סל הבכורה בצד שמאל נגד שארלוט במקום השלישי, האנקל ברייקר בטורונטו והדאנק נגד הלייקרס ביחד במקום השני, ובמקום הראשון ההטבעה על דריימונד".
"קודם כל שבועיים חופש בארץ, ואז אתחיל לעבוד בברוקלין עם שאר הרוקיז. אני מאוד מתרגש, חיכיתי הרבה לקיץ הזה. זו הפעם הראשונה שיש לי באמת חודשים ארוכים לעבוד על המשחק שלי".
"מבחינת `מיינדסט` כן, אבל לזה אני צריך להוסיף את הדברים שאעבוד עליהם בקיץ, בדגש על פלוטרים ושלשות, כדי להפוך לשחקן יותר שלם".
"כיף מאוד. אני מנסה כמה שיותר לדבר על ישראל בחדר ההלבשה ובסביבת הקבוצה, שואלים הרבה. אני מאוד אוהב את זה, זה כבוד בשבילי. הראיתי לחברים לקבוצה כמה סרטונים של הטילים והאמת שזה הלחיץ אותם מאוד. אנחנו רגילים לזה, אבל בשבילם זה היה טירוף מפחיד".
"אפילו לא פעם אחת".
"זה היה לפני חודש וחצי - ישבנו בחדר וידאו להרצאה של וינס קרטר. הוא מפרשן חלק מהמשחקים שלנו ומכיר את כל הסגל. כל השחקנים והמאמנים היו שם. וינס מאוד סוחף, הוא דיבר ממש יפה, ואז הוא אמר לנו: `תיהנו מכל שנייה שלכם בקריירה, רק עכשיו כשאני בתקשורת אני באמת עובד. כרגע כולם מעריצים אתכם, אבל בסוף הקריירה אנשים יבואו אליכם וישאלו איך קוראים לכם`. באותו רגע כשהוא שאל `איך קוראים לך?` בתיאטרליות הוא הושיט לי יד, אני ישבתי בשורה הראשונה, הייתי בחלומות שלי ולא כל כך הקשבתי לו לאיזו שנייה, אז עניתי לו `בן`. כולם התפוצצו מצחוק, זה היה גדול".
"כן, יש אצלנו אווירה טובה, וזה לא מובן מאליו עם העונה שעברנו. אני מאוד נהנה בחדר ההלבשה".
"טייסון אטיין, אי ג`יי לידל, ניק קלקסטון אדיר, זאיר וויליאמס. אני אוהב את חדר ההלבשה שלנו".
"בריאות, הכי חשוב. מחכה לחגוג ולהגיע לארץ".
"למשפחה, לא ראיתי את סבתא שלי ואת כל המשפחה המורחבת המון זמן, לים ולאוכל, ספציפית שווארמה".
"אני מודה לכם מאוד. אני מקבל מלא מלא הודעות של תמיכה ואני מרגיש באמת שכולם מאחוריי. זה מרגש, בטח בתקופה הזו, ואני מנסה לייצג אותנו בצורה הכי טובה שאפשר. אוהב אתכם ומודה לכם מכל הלב".