אנתוני אדוורדס הוא מועמד לא רע לתואר "הפנים הבאות של ה-NBA". גארד אמריקאי עם סגנון משחק שמזכיר את מייקל ג`ורדן, אופי שלא מוותר בפלייאוף, אתלטיות יוצאת דופן ופה גדול. האיש שאמר לפני הדראפט שהוא אוהב פוטבול יותר מכדורסל הפך לאחד השחקנים הטובים בליגה ולכוכב של קבוצה שסיימה במקום השלישי במערב. בגיל 22 יש מאחוריו שתי סדרות פלייאוף לא רעות והוא עכשיו בעיצומה של השלישית.
לפני המשחק הראשון בין מינסוטה לפיניקס, בסדרה בה הטימברוולבס מובילים כרגע 0:2, הוא אמר ש"אולי להם יש את קווין דוראנט, אבל לנו יש את ג`יידן מקדניאלס". אחרי המשחק השני בסדרה הציטוט הזה הפך לוויראלי פעם נוספת, כשמקדניאלס קלע 25 נקודות (10 מ-17 מהשדה), לקח 5 ריבאונדי התקפה והיה הקלע המוביל ב-93:105. אדוורדס וטאונס קלעו ב-6 מ-19 מהשדה, ביחד, ועדיין ניצחו בהפרש דו-ספרתי.
השאלה המעניינת, אם כן, מגיעה מהכיוון השני. יש לפיניקס את קווין דוראנט?
KD אחד השחקנים המוכשרים ביותר בליגה מזה שנים. אחד הסקוררים הגדולים בהיסטוריה, בעיני רבים אחד השחקנים המוכשרים ביותר שדרכו אי פעם על מגרש הכדורסל, ובמקביל אחד השחקנים שהכי פחות מושכים עניין. הוא היה לתקופה קצרה השחקן הכי טוב בעולם, יגיע בשנה הבאה ל-30,000 נקודות בקריירה ויכול להיות הסקורר המוביל של נבחרת ארה"ב החזקה מזה שנים, אבל זה מרגיש כאילו הוא כבר לא מעניין אף אחד.
דוראנט, מחוץ לגולדן סטייט, הוא שחקן שהגיע פעם אחת לגמר וגם היא לפני 12 שנה. בשנים האחרונות זה מרגיש שתמיד קורה איתו משהו. פעם אחת אותה מידת נעל כמעט טרגית מול מילווקי במדי ברוקלין, פעם אחת הפיצוצים עם ג`יימס הארדן וקיירי אירווינג, פעם אחת הציפיות עם דווין בוקר ומפגש מול דנבר. השנה זה פשוט לא התחיל אף פעם.
קווין דוראנט שחקן כדורסל אדיר. הוא קלע 27.1 נקודות למשחק ב-52.3% מהשדה ו-41.3% מהשלוש העונה, הוסיף 6.6 ריב` ו-5 אס` ואפילו נשאר בריא באופן יחסי עם 75 משחקים, הכמות הכי גבוהה מאז הפציעה ההיא בגמר 2019. למרות זאת, הוא לא היה בשלישייה הראשונה במערב מאז היום הראשון של העונה. הוא לא היה ברביעייה הראשונה מאז נובמבר.
לפני המשחק הראשון בין מינסוטה לפיניקס, בסדרה בה הטימברוולבס מובילים כרגע 0:2, הוא אמר ש"אולי להם יש את קווין דוראנט, אבל לנו יש את ג`יידן מקדניאלס". אחרי המשחק השני בסדרה הציטוט הזה הפך לוויראלי פעם נוספת, כשמקדניאלס קלע 25 נקודות (10 מ-17 מהשדה), לקח 5 ריבאונדי התקפה והיה הקלע המוביל ב-93:105. אדוורדס וטאונס קלעו ב-6 מ-19 מהשדה, ביחד, ועדיין ניצחו בהפרש דו-ספרתי.
השאלה המעניינת, אם כן, מגיעה מהכיוון השני. יש לפיניקס את קווין דוראנט?
KD אחד השחקנים המוכשרים ביותר בליגה מזה שנים. אחד הסקוררים הגדולים בהיסטוריה, בעיני רבים אחד השחקנים המוכשרים ביותר שדרכו אי פעם על מגרש הכדורסל, ובמקביל אחד השחקנים שהכי פחות מושכים עניין. הוא היה לתקופה קצרה השחקן הכי טוב בעולם, יגיע בשנה הבאה ל-30,000 נקודות בקריירה ויכול להיות הסקורר המוביל של נבחרת ארה"ב החזקה מזה שנים, אבל זה מרגיש כאילו הוא כבר לא מעניין אף אחד.
דוראנט, מחוץ לגולדן סטייט, הוא שחקן שהגיע פעם אחת לגמר וגם היא לפני 12 שנה. בשנים האחרונות זה מרגיש שתמיד קורה איתו משהו. פעם אחת אותה מידת נעל כמעט טרגית מול מילווקי במדי ברוקלין, פעם אחת הפיצוצים עם ג`יימס הארדן וקיירי אירווינג, פעם אחת הציפיות עם דווין בוקר ומפגש מול דנבר. השנה זה פשוט לא התחיל אף פעם.
קווין דוראנט שחקן כדורסל אדיר. הוא קלע 27.1 נקודות למשחק ב-52.3% מהשדה ו-41.3% מהשלוש העונה, הוסיף 6.6 ריב` ו-5 אס` ואפילו נשאר בריא באופן יחסי עם 75 משחקים, הכמות הכי גבוהה מאז הפציעה ההיא בגמר 2019. למרות זאת, הוא לא היה בשלישייה הראשונה במערב מאז היום הראשון של העונה. הוא לא היה ברביעייה הראשונה מאז נובמבר.
הם הבעיה
אין ספק בקשר ליכולת של KD לייצר נקודות. במשחק הראשון מול הוולבס הוא קלע 31 נקודות, אך חלק גדול מהן היה בגארבג` טיים ואחרי שהמשחק כבר הוכרע. הבעיה הגדולה יותר, כנראה, היא הדרך בה פיניקס משתמשת בו.
בשני המשחקים בפלייאוף דוראנט עם 1 מ-5 מתחת לסל. הזריקות שלו הלילה הגיעו באחד על אחד מול רודי גובר בו הוא התעקש לזרוק פעמיים על אחד הסנטרים ההגנתיים הטובים ביותר בליגה, כשבמשחק הזה רוב הזריקות שלו היו מיד-ריינג` רעות. הן אמנם נכנסו בעונה הסדירה, אבל לא בפלייאוף.
חלק מזה, אגב, הוא הנעת הכדור חסרת הנאת הכדור של הסאנס. בראדלי ביל כדרר את עצמו לדעת היום, כשהוא זרק 17 זריקות לעומת 13 של בוקר ו-15 של דוראנט. תסתכלו על דוראנט במהלך הזה >>>
זה לא קווין דוראנט, זה טוני סנל. הוא טוב מדי בשביל לעמוד בפינה, ולאורך העונה רוב הזריקות שלו (57.9%) הגיעו ממסירה, הנתון הגבוה ביותר מאז העונה הראשונה בגולדן סטייט בה הוא הצטרף לקבוצה שניצחה 73 משחקים. בפלייאוף הכדור פשוט לא מגיע אליו. הם אמנם השתמשו בפיק-נ`-רול של דוראנט ושל בוקר או ביל כדי לפתוח התקפות, אבל ביותר מדי מקרים המהלך התחיל את ההתקפה ונעצר שם בעונה הסדירה. בפלייאוף ראינו שחקנים אחרים שלא מהווים איום על הסל חוסמים לאחד ממובילי הכדור, מה שנגמר באיבוד.
רוב קבוצות ה-NBA כיום הולכות על הפתרון הפשוט ביותר שיש כשההתקפה נתקעת, פיק-נ`-רול בין שני השחקנים הטובים ביותר. מצב בו בוקר יכול להיות בתנועה עם הכדור או דוראנט לעבר הסל (כשכל אחד מהם גם יכול לקחת צעד אחורה ולזרוק מהשלוש) משאיר את ההגנה היריבה לבחור את הדרך בה היא תספוג. זה כמובן לא הפתרון היחיד, והכדורסל היום דורש תנועה של יותר שחקנים משניים, אבל דרך טובה לפתוח התקפות.
במקום זה, דוראנט נראה כמו ניצב. השחקן המוכשר ביותר על הפרקט, כנראה, אבל ניצב. במשך רבע שלם הוא כמעט ולא זרק לסל. הוא החטיא במצב של 66:63, החטיא שוב במצב של 68:63, שוב במצב של 72:63 והזריקה הבאה שלו הגיעה נצח מאוחר יותר, בפיגור 102:85. מינסוטה טימברוולבס קלעה שלושים נקודות לפני שהוא לקח זריקה אחת.
הקבוצה, לפעמים, לא רצתה לתת לו את הכדור. שימו לב לחסימה שמפנה אותו לזריקה טובה לוויק-סייד, חופשי לחלוטין, בזמן שהכדור מגיע לנורקיץ` ונתקע במצב של 4 על 4. זה נגמר בזריקה טובה של בראדלי ביל אחרי יותר מדי חסימות, אבל אי אפשר לוותר על שלשה של קווין דוראנט. זאת גם התקפה יעילה יותר, וגם כמובן זריקה ששווה יותר. 3>2.
אין ספק בקשר ליכולת של KD לייצר נקודות. במשחק הראשון מול הוולבס הוא קלע 31 נקודות, אך חלק גדול מהן היה בגארבג` טיים ואחרי שהמשחק כבר הוכרע. הבעיה הגדולה יותר, כנראה, היא הדרך בה פיניקס משתמשת בו.
בשני המשחקים בפלייאוף דוראנט עם 1 מ-5 מתחת לסל. הזריקות שלו הלילה הגיעו באחד על אחד מול רודי גובר בו הוא התעקש לזרוק פעמיים על אחד הסנטרים ההגנתיים הטובים ביותר בליגה, כשבמשחק הזה רוב הזריקות שלו היו מיד-ריינג` רעות. הן אמנם נכנסו בעונה הסדירה, אבל לא בפלייאוף.
חלק מזה, אגב, הוא הנעת הכדור חסרת הנאת הכדור של הסאנס. בראדלי ביל כדרר את עצמו לדעת היום, כשהוא זרק 17 זריקות לעומת 13 של בוקר ו-15 של דוראנט. תסתכלו על דוראנט במהלך הזה >>>
זה לא קווין דוראנט, זה טוני סנל. הוא טוב מדי בשביל לעמוד בפינה, ולאורך העונה רוב הזריקות שלו (57.9%) הגיעו ממסירה, הנתון הגבוה ביותר מאז העונה הראשונה בגולדן סטייט בה הוא הצטרף לקבוצה שניצחה 73 משחקים. בפלייאוף הכדור פשוט לא מגיע אליו. הם אמנם השתמשו בפיק-נ`-רול של דוראנט ושל בוקר או ביל כדי לפתוח התקפות, אבל ביותר מדי מקרים המהלך התחיל את ההתקפה ונעצר שם בעונה הסדירה. בפלייאוף ראינו שחקנים אחרים שלא מהווים איום על הסל חוסמים לאחד ממובילי הכדור, מה שנגמר באיבוד.
רוב קבוצות ה-NBA כיום הולכות על הפתרון הפשוט ביותר שיש כשההתקפה נתקעת, פיק-נ`-רול בין שני השחקנים הטובים ביותר. מצב בו בוקר יכול להיות בתנועה עם הכדור או דוראנט לעבר הסל (כשכל אחד מהם גם יכול לקחת צעד אחורה ולזרוק מהשלוש) משאיר את ההגנה היריבה לבחור את הדרך בה היא תספוג. זה כמובן לא הפתרון היחיד, והכדורסל היום דורש תנועה של יותר שחקנים משניים, אבל דרך טובה לפתוח התקפות.
במקום זה, דוראנט נראה כמו ניצב. השחקן המוכשר ביותר על הפרקט, כנראה, אבל ניצב. במשך רבע שלם הוא כמעט ולא זרק לסל. הוא החטיא במצב של 66:63, החטיא שוב במצב של 68:63, שוב במצב של 72:63 והזריקה הבאה שלו הגיעה נצח מאוחר יותר, בפיגור 102:85. מינסוטה טימברוולבס קלעה שלושים נקודות לפני שהוא לקח זריקה אחת.
הקבוצה, לפעמים, לא רצתה לתת לו את הכדור. שימו לב לחסימה שמפנה אותו לזריקה טובה לוויק-סייד, חופשי לחלוטין, בזמן שהכדור מגיע לנורקיץ` ונתקע במצב של 4 על 4. זה נגמר בזריקה טובה של בראדלי ביל אחרי יותר מדי חסימות, אבל אי אפשר לוותר על שלשה של קווין דוראנט. זאת גם התקפה יעילה יותר, וגם כמובן זריקה ששווה יותר. 3>2.
Suns use KD as a screener, sets one for Allen to get Conley in the action. No switch, KAT in a drop. Advance to Nurk who screens for Beal. Gobert in a drop, Beal misses the pullup, these are the shots Phoenix will have to make. pic.twitter.com/o2tOk5CFXg
— Steve Jones Jr. (@stevejones20) April 24, 2024
הוא הבעיה
אפשר וצריך לבקר את פרנק ווגל. אפשר וצריך לבקר את דווין בוקר, אפשר וצריך להחמיא להגנה של מינסוטה שידעה לעשות את ההתאמות הנכונות. בסוף אלה הנחות. דוראנט זה אותו שחקן שסיים ב-8 מ-19 במשחק השישי מול דנבר השנה וב-6 מ-11 מול בוסטון במשחק קריטי ב-2022 עם ברוקלין. שחקן שלקח 11 זריקות ב-46 דקות, בזמן שברוס בראון לקח 19 וניק קלאקסטון תשע.
הבעיה היותר גדולה היא שפת הגוף של דוראנט. בהתחשב בכך שהוא ביקש טריידים מספר פעמים לאורך הקריירה, בפרשת החשבונות הבדויים וכן הלאה, זה מרגיש שברגע שהוא מוותר על משהו אין סיכוי שהוא ישתנה. שפת הגוף שלו, היום, נראתה כאילו הוא לא שם. מוכן לעמוד בפינה, מוכן להתאמץ בהגנה, אבל לא לגמרי על הפרקט. דוראנט שחקן כדורסל מספיק טוב בשביל לשנות את זה, ויכול להיות שהדחיפה מהקהל הביתי תוביל את פיניקס חזרה ל-2:2 כמו הסדרה ההיא מול דנבר בשנה שעברה. כשהם חזרו שוב לדנבר זה נגמר ב-2:4 נאגטס ו-41 נקודות במצטבר בשני המשחקים האחרונים. לכו תדעו אם זה יקרה גם הפעם.
הוא התמודד מספר פעמים עם ביקורות על הגישה שלו, גם באופן פומבי, וטען שאוהדים מהשורה לא מבינים את המאמץ של שחקני NBA. הוא צודק. דוראנט שחקן שעבר 1,061 משחקי עונה סדירה ו-167 משחקי פלייאוף, אינספור דקות ושתי פציעות שיכולות לסיים קריירה. הוא חזר מהן וזה שהוא בכל למשחק ברמות גבוהות זה לא מובן מאליו, אבל זה באמת הרגיש שהוא לא רוצה להיות שם. משוטט על הפרקט, בהתקפה ובהגנה כאחד.
דוראנט "עומד ורואה ריבאונדים", כפי שכתבו אוהדי הקבוצה. הוא אולי כבר לא שחקן שיכול לזרוק 30 פעמים בערב ולשמור על אחד השחקנים הכי טובים של היריבה, אבל זה מרגיש כאילו גם הוא יודע שאין סיכוי. פיניקס שלו מרחק שני הפסדים מהדחה, ומרחק 4 ניצחונות ב-5 המשחקים הבאים ממפגש מול דנבר, אולי הקבוצה המאיימת בליגה.
לכן, בהתחשב בטריידים הקפריזיים של הבעלים מאט אישבייה ובפיוז הקצר של דוראנט, לא לגמרי מופרך שנראה אותו מבקש לעבור בטרייד. יכול להיות שבקבוצה אחרת עם סיכוי טוב יותר לאליפות ותלכיד בריא כמו מיאמי או ניו יורק דוראנט יהיה במעמד דומה יותר לגולדן סטייט, תוספת לקבוצה, ולא מי שצריך להנהיג אותה.
כרגע זה נראה כאילו אחד השחקנים המוכשרים אי פעם נופל בדירוגים ההיסטוריים, כשבדור הנוכחי לברון, סטף, יוקיץ` ואולי גם יאניס מעליו. קולין קווהרד הביזארי אמר ש"הוא הופך לפחות ופחות רלוונטי. יוקיץ` נראה טוב יותר, אנתוני דייויס עקבי יותר, יאניס מנצח יותר". KD, עדיין שחקן טוב מאוד, יכול לתת 27-6-5 למשחק מבלי שלאף אחד יהיה אכפת. הוא יכול לעוף בסיבוב הראשון מבלי שאף אחד ירים גבה.
אפשר וצריך לבקר את פרנק ווגל. אפשר וצריך לבקר את דווין בוקר, אפשר וצריך להחמיא להגנה של מינסוטה שידעה לעשות את ההתאמות הנכונות. בסוף אלה הנחות. דוראנט זה אותו שחקן שסיים ב-8 מ-19 במשחק השישי מול דנבר השנה וב-6 מ-11 מול בוסטון במשחק קריטי ב-2022 עם ברוקלין. שחקן שלקח 11 זריקות ב-46 דקות, בזמן שברוס בראון לקח 19 וניק קלאקסטון תשע.
הבעיה היותר גדולה היא שפת הגוף של דוראנט. בהתחשב בכך שהוא ביקש טריידים מספר פעמים לאורך הקריירה, בפרשת החשבונות הבדויים וכן הלאה, זה מרגיש שברגע שהוא מוותר על משהו אין סיכוי שהוא ישתנה. שפת הגוף שלו, היום, נראתה כאילו הוא לא שם. מוכן לעמוד בפינה, מוכן להתאמץ בהגנה, אבל לא לגמרי על הפרקט. דוראנט שחקן כדורסל מספיק טוב בשביל לשנות את זה, ויכול להיות שהדחיפה מהקהל הביתי תוביל את פיניקס חזרה ל-2:2 כמו הסדרה ההיא מול דנבר בשנה שעברה. כשהם חזרו שוב לדנבר זה נגמר ב-2:4 נאגטס ו-41 נקודות במצטבר בשני המשחקים האחרונים. לכו תדעו אם זה יקרה גם הפעם.
הוא התמודד מספר פעמים עם ביקורות על הגישה שלו, גם באופן פומבי, וטען שאוהדים מהשורה לא מבינים את המאמץ של שחקני NBA. הוא צודק. דוראנט שחקן שעבר 1,061 משחקי עונה סדירה ו-167 משחקי פלייאוף, אינספור דקות ושתי פציעות שיכולות לסיים קריירה. הוא חזר מהן וזה שהוא בכל למשחק ברמות גבוהות זה לא מובן מאליו, אבל זה באמת הרגיש שהוא לא רוצה להיות שם. משוטט על הפרקט, בהתקפה ובהגנה כאחד.
דוראנט "עומד ורואה ריבאונדים", כפי שכתבו אוהדי הקבוצה. הוא אולי כבר לא שחקן שיכול לזרוק 30 פעמים בערב ולשמור על אחד השחקנים הכי טובים של היריבה, אבל זה מרגיש כאילו גם הוא יודע שאין סיכוי. פיניקס שלו מרחק שני הפסדים מהדחה, ומרחק 4 ניצחונות ב-5 המשחקים הבאים ממפגש מול דנבר, אולי הקבוצה המאיימת בליגה.
לכן, בהתחשב בטריידים הקפריזיים של הבעלים מאט אישבייה ובפיוז הקצר של דוראנט, לא לגמרי מופרך שנראה אותו מבקש לעבור בטרייד. יכול להיות שבקבוצה אחרת עם סיכוי טוב יותר לאליפות ותלכיד בריא כמו מיאמי או ניו יורק דוראנט יהיה במעמד דומה יותר לגולדן סטייט, תוספת לקבוצה, ולא מי שצריך להנהיג אותה.
כרגע זה נראה כאילו אחד השחקנים המוכשרים אי פעם נופל בדירוגים ההיסטוריים, כשבדור הנוכחי לברון, סטף, יוקיץ` ואולי גם יאניס מעליו. קולין קווהרד הביזארי אמר ש"הוא הופך לפחות ופחות רלוונטי. יוקיץ` נראה טוב יותר, אנתוני דייויס עקבי יותר, יאניס מנצח יותר". KD, עדיין שחקן טוב מאוד, יכול לתת 27-6-5 למשחק מבלי שלאף אחד יהיה אכפת. הוא יכול לעוף בסיבוב הראשון מבלי שאף אחד ירים גבה.