גולדן סטייט שברה את שיא הניצחונות בעונה אחת ב-NBA עם 9:73 היסטורי. קובי בראיינט נפרד מהליגה ומהכדורסל עם 60 נקודות מטורפות במשחקו האחרון, והוביל את לוס אנג'לס לייקרס לניצחון על יוטה. ראסל ווסטברוק קבע טריפל-דאבל אחרי טריפל-דאבל, עד שהגיע ל-18 כאלה בעונה הסדירה, בדיוק כמו מג'יק גונסון. הכל היה העונה, אבל גם 5 רוקיז שבלטו במיוחד.
כשמסתכלים על התרומה של הרוקיז אפשר להגיד בפה מלא שהמחזור הזה היה פורה והניב מספר שחקנים שנראה באולסטאר בשנים הקרובות, בהתחייבות.
5. דיאנג'לו ראסל - לוס אנג'לס לייקרס, רכז (בחירה 2 בדראפט)
ממוצעים: 13.2 נק', 3.4 ריב', 3.3 אס', 1.2 חט', 41% מהשדה, 35.1% מהשלוש, 28.2 דק'.
מה שבעיקר שמענו עליו בתקופה האחרונה זה הקרקס התקשרותי סביבו בגלל השטות שעשה עם ניק יאנג. אחרי הכל, לא כל יום אנחנו רואים חבר "שורף" חבר לקבוצה ומפיץ סרטון שלו לאינטרנט שבו הוא מודה שהוא בוגד בחברה /ארוסה/אישה, אבל האם המעשה הטיפשי הזה יכול להכתים עונה שבה הוא אכן הראה ניצוצות? ראסל חטא ואיבד את האמון של רוב שחקני הלייקרס, אבל דווקא באספקט הזה יש לו מזל, כי רוב השחקנים ששיחקו אותו העונה כנראה לא יהיו שם בעונה הבאה.
הרכז פתח את העונה עם אי אמון מצדו של המאמן ביירון סקוט בגלל שהתקשה בצד ההגנתי, מאחר ולא נחשב לאתלט זריז הוא התקשה להתמודד עם הרכזים המהירים בליגה, אבל ככל שהתקדמה העונה הוא קיבל הזדמנויות ובהחלט הראה שעוד לא שווה לוותר עליו. ב-11 מ-79 משחקים חצה את רף 20 הנקודות, כאשר השיא – 39 – הגיע בניצחון על ברוקלין. הרוקי הראשון במועדון מאז אלג'יין ביילור שעושה זאת. סיים בטופ 5 של הרוקיז בקטגוריות הנקודות, אסיסטים וחטיפות. כעת שהלייקרס מתחילים רשמית את החיים שאחרי קובי בראיינט, על ראסל להראות שהבחירה בו הייתה נכונה, ושהוא ראוי להיות אחד מאבני היסוד של המועדון.
4. דווין בוקר - פיניקס סאנס, שוטינג גארד (בחירה 13 בדראפט)
ממוצעים: 13.8 נק', 2.5 ריב', 2.6 אס', 0.6 חט', 42.3% מהשדה, 34.3% מהשלוש, 27.7 דק'.
מכללת קנטקי הניבה מספר לא קטן של שחקנים טובים לליגה, אז למה שבוקר יהיה שונה? הסאנס חוו עונה לא טובה. הפציעה של אריק בלדסו חיסלה להם כל סיכוי להיות יריב ראוי במערב, הפיטורים של המאמן ג'ף הורנסק בטח לא הועילו - אבל הם יכולים להתנחם שבדראפט 2015 מצאו את השוטינג הגארד העתידי של המועדון. הסיבה העיקרית שבזכותה בוקר נבחר הייתה הקליעה שלו לשלוש, אבל הסאנס לא ציפו שהרוקי יפגין כאלו יכולות התקפיות כבר בשנתו הראשונה. ההשוואה לקליי תומפסון מתבקשת (תומפסון שומר טוב יותר), וכמה קבוצות לא היו מתנגדות לשחקן שכזה?
הממוצעים שלו בחודשיים האחרונים מדהימים. במארס הם עמדו על 22.4 נק', 3.2 ריב', 4.9 אס' ב-37.7 דק', ובחודש אפריל 19.2 נק', 3.2 ריב', 3.7 אס' ב-35.3 דק'. הדבר השלילי היחיד שאפשר להגיד עליו בחודשים אלה, הוא שממוצע הקליעה שלו מחוץ לקשת צנח מתחת ל-30 אחוז, אבל אפשר לייחס זאת לעומס הרב של העונה, בטח כשמדובר בשחקן בן 19.
3. ג'אליל אוקופור - פילדלפיה סיקסרס, סנטר (בחירה 3 בדראפט)
ממוצעים: 17.5 נק', 7 ריב', 1.2 אס', 1.2 חס', 50.8% מהשדה, 68.6% מהעונשין 30 דק'.
הסנטר הצעיר הגיע היישר ממכללת דיוק המפוארת, ומיד הראה שמבחינת התקפה יש לו הרבה מה לתרום. ב-53 משחקים העונה, עד לפציעתו (קרע במינסקוס בברך ימין), ראינו יד רכה מתחת לסל ומגוון מהלכים מרשימים – אבל זה שיש התקפה, לא אומר שהוא גם מוצלח בהגנה. אוקופור לא שומר טוב ורוב הסנטרים המנוסים בליגה הראו שאוקופור חייב לעבוד על האינסטינקטים שלו כדי לא להסתבך בעבירות בקלות.
הסיקסרס מינו את בראיין קולנג'לו למנהל המקצועי החדש לאחר שסם הינקי התפטר, ובעונה הבאה הם צפויים לקבל את הסנטר ג'ואל אמביד שכבר שנתיים מחלים מפציעות ומחכים לראות למה הוא מסוגל לעשות בליגה ויחד עם נארלס נואל ואוקופור נוצר שם קצת עומס בשחקני הפנים. מה שבטוח, אם פילי ינסו לבצע טרייד על אחד מהם, קשה להאמין שלא יהיו קופצים על הסנטר ההתקפי הצעיר.
2. קריסטפס פורזינגיס - פאוור-פוורוורד, ניו יורק ניקס (בחירה 4 בדראפט).
ממוצעים: 14.3 נק', 7.3 ריב', 1.3 אס', 1.9 חס', 42.1% מהשדה, 33.3% מהשלוש 28.4 דק'.
האוהדים בניו יורק התעוררו השנה בגלל הלטבי הצעיר שהגיע משום מקום. אף אחד לא ציפה שיצליח לתרום מיידית בשני צדדי המגרש, ולפי שריקות הבוז שנשמעו כאשר אדם סילבר הכריז על הבחירה שלו, יש מצב גדול שיותר מכך – לא ציפו ממנו לכלום מעבר לכישלון מוחלט.
לאורך העונה, לא מעט שחקנים הופיעו בצד הלא נכון של הפוסטר כי פורזינגיס החליט שהוא מטביע. הלטבי הפתיע עם יכולת התנועה שלו והאינסטינקטים בריבאונד ההתקפה, ובצד ההגנתי שמו נמצא בעשירייה הראשונה של הליגה בחסימות. הניקס סיימו את עונה עם מאזן של 32 ניצחונות, 50 הפסדים ומחוץ לפלייאוף, אבל כאשר מתחשבים בעובדה שיש להם אולסטאר עתידי ביד וללא ספק את השחקן השני הכי טוב ממחזור הרוקיז של עונת 2015, המצב בהחלט מתחיל להשתפר.
1.קארל אנתוני טאונס - סנטר, מינסוטה טימברוולבס (בחירה 1 בדראפט).
ממוצעים: 18.3 נק', 10.5 ריב', 2 אס', 1.7 חס', 54.2% מהשדה, 34.1% מהשלוש. 32 דק'.
מינסוטה לא רק זכתה ברוקי הכי טוב העונה, היא גם זכתה באחד הסנטרים הטובים בליגה. KAT פשוט לא עצר העונה ובזמן שחלק מהרוקיז נתקלו ב"קיר" (המונח של עומס המשחקים), הוא שבר את ה"קיר".
אין דבר על המגרש שהוא לא מסוגל לעשות. משחק הפוסט שלו נפלא, הוא בעל יכולת טווח זריקה שמגיע עד קו השלוש (ומעבר) הוא ניחן ביכולת חדירה נדירה לשחקן בממדים שלו וכל זה בלי לדבר על היכולות שלו בהגנה, זריזות הרגליים שלו מאפשרת לו לשמור על שחקני החוץ של הקבוצה היריבה ולסגור אותם מיד אחרי הפיק-אנד-רול. כאשר מסתכלים על תרומתו העונה שמים לב שהוא גם הפך להיות מכונת דאבל-דאבל מטורפת (עם 51 משחקים שכאלה). במינסוטה מתפתחת קבוצה צעירה עם שלד כישרוני (אנדרו וויגנס וזאק לאבין) ואחרי שראינו למה טאונס מסוגל, העתיד שלהם נראה ורוד ולא רחוק היום שיתחילו לטפס במיקום במערב ולעשות הרבה רעש.
