במהלך השידור של משחק מספר 5 הלילה (בין ראשון לשני), שאלת הטריוויה תהתה מי הוא השחקן היחיד שזכה בתואר MVP הגמר למרות שהפסיד. בקצב הזה, אל ג'רי ווסט יצטרף חבר שני ברשימה - לברון ג'יימס. השחקן הטוב בעולם הוסיף עוד הופעה מפלצתית לרשימת ההצגות שלו בגמר 2015, אבל גולדן סטייט התעלתה ברבע הרביעי וניצחה 91:104, כדי לעלות ל-2:3 על קליבלנד. כעת, סטף קרי וחבריו רחוקים ניצחון בודד מאליפות ראשונה אחרי 40 שנה.
ההיסטוריה מלמדת שהקבוצה ששברה שוויון ועלתה ל-2:3 בסדרת הגמר, זכתה בטבעת ב-71 אחוז מהמקרים. אמנם לברון עצמו שבר את הסטטיסטיקה הזו רק לפני שנתיים, אבל זה יתרון עצום בו מחזיקה כעת הקבוצה של סטיב קר. בערב שבין שלישי לרביעי, הסדרה תחזור לקליבלנד שם דייויד בלאט ילחם על החיים וינסה לשלוח את הגמר הנהדר הזה למשחק שביעי.
כאן בארץ נוטים לחפש את טביעת האצבע של בלאט על הקאבס, ומשוועים לכך שהמאמן יקבל קרדיט. אבל חייבים להגיד את האמת הפשוטה - קליבלנד היא בראש ובראשונה לברון ג'יימס. הקינג שוב הגיע ל-40 נקודות בדיוק, קלע סלים מטורפים, אבל חשוב מכך, ניהל את המשחק בכל מובן. בלאט אפילו עבר לחמישייה נמוכה בה ג'יימס היה הסנטר בחלק מהזמן, וקיבל הופעת אול-אראונד מהכוכב. מלבד 40 הנקודות, הוא רשם את הטריפל-דאבל השישי שלו בקריירה בסדרות גמר עם 14 ריבאונדים ו-11 אסיסטים (רק למג'יק ג'ונסון יש יותר טריפל-דאבלים בגמרים), וכל זאת כשהוא משחק 45 דקות (ועולה למקום ה-9 בכמות הדקות בפלייאוף בכל הזמנים, על חשבון אלמונים בשם מייקל ג'ורדן וביל ראסל).
אבל לא משנה מה הוא עשה, לברון לא הספיק לבדו מול המקהלה של גולדן סטייט. אנדרה איגואדלה (14 נק') שוב שיחק תפקיד מרכזי עם קליעות חשובות ברבע האחרון, לאנדרו ברבוסה (13) היה אקס פקטור מהספסל, דריימונד גרין (16) וקליי תומפסון (12) מצאו את עצמם. ומעל הכל, סטף קרי הראה לראשונה בסדרה, מדוע העניקו לו את תואר ה-MVP. הרכז המדהים השתלט על המשחק, עם 37 נקודות, כולל 7 צליפות מעבר לקשת. וכשהוא משחק ככה, הווריירס בלתי ניתנים לעצירה, במיוחד באוראקל ארינה.
וכשללברון אין מספיק עזרה, קליבלנד מוצאת את עצמה עם הגב אל הקיר. ג'יימס היה חתום, אם בקליעה או באסיסט, על 26 מתוך 32 הסלים של הקאבלירס הלילה. בלי ארווינג ולאב, הנטל עליו גדול מדי, וגם בלאט יודע את זה. במחצית הראשונה, ג'יי.אר סמית' התעורר מהתרדמת וקלע 14 נקודות, אבל חזר לישון בהמשך, וטריסטן תומפסון היה חתום על 19 נק', מרביתם במחצית השנייה. אבל מלבד זאת? לברון היה בודד במערכה. מה עוד הוא יכול לעשות כדי להימנע מגמר רביעי מתוך שישה בלי תואר?
מהלך המשחק:
הקאבס לא הגיעו לפתיחת המשחק, איבדו 5 כדורים תוך 4 דקות, ובהגנה איפשרו לדריימונד גרין להטביע בלי הפרעה בדרך ל-2:8. ג'יי.אר סמית' עלה מהספסל וקבר את שתי השלשות הראשונות שלו - סימן טוב מבחינת בלאט - וצימק ל-10:13. אבל הוא גם ביצע עבירה טכנית על גרין כשנכנס בו עם כל הגוף. לברון התחיל להיכנס לעניינים והקאבס פתאום הובילו 16:17. סטף קרי ענה בצד השני עם שני סלים רצופים, ובתום רבע אחד זה 22:22.
ג'יי.אר המשיך לצלוף מעבר לקשת, והמשחק קיבל קצב רצחני. סלים גדולים של לברון קבעו 30:37, ומנגד קרי דייק עם שתי שלשות משוגעות כדי לשמור על המשחק צמוד. למרות שלברון התקרב כבר לטריפל-דאבל, הווריירס עלו ל-42:44 עם עוד נקודות של קרי. המחצית הסתיימה עם פוטבק של בארנס, יחד עם עבירה, ו-50:51 צמוד לגולדן סטייט.
הקצב נרגע מעט ברבע השלישי, אך המשחק נותר צמוד, כאשר טריסטן תומפסון מסדר לקאבס 58:61. שלשות של קרי ואיגואדלה העניקו לגולדן סטייט את היתרון, וכשבלאט העניק ללברון מנוחה נדירה, לאנדרו ברבוסה הוריד את הווריירס עם 67:73 בתום שלושה רבעים.
את הטריפל-דאבל שלו קינג ג'יימס השלים כשמצא את שאמפרט לשלשה שאיזנה ל-75:75. הרבע האחרון התפתח לדו-קרב פרטי בין לברון לקרי, שענו זה לזה עם שלשות משוגעות. איגואגדלה קלע שלשה והוסיף עוד סל ענק עם עבירה, וקבע 84:91. בנקודה הזו הפקק השתחרר וקרי הכריע עם עוד שלשה. 91:104 גדול לגולדן סטייט.
