דייויד בלאט לא היה יכול לבקש פתיחה טובה יותר לסדרת גמר המזרח. לא רק שהוא וקליבלנד ניצחו 89:97 באטלנטה הלילה (בין רביעי לחמישי), לקחו את יתרון הביתיות ועלו ל-0:1, אלא הוא רשם היסטוריה: לראשונה הקאבלירס ניצחו בחוץ במשחק מספר 1, אחרי 14 הפסדים. וזה לא נעים להגיד את זה, אבל הקאבס קיבלו עוד עזרה כאשר דמארה קארול ספג פציעה שנראית חמורה.
הקלע המוביל של הקאבס היה, שלא במפתיע, לברון ג'יימס. אבל על המשחק הזה רשום שמו של שחקן אחד בלבד: ג'יי.אר סמית'. הקלע המחונן ידוע ביכולת שלו לתפוס יום שבו כל זריקה מעבר לקשת מרגישה כמו השלכת אבן לאוקיינוס - הכל פוגע. זה בדיוק מה שהוא חווה הלילה - לא פחות משמונה שלשות הוא צלף ב-12 ניסיונות בלבד, שזה שיא מועדון בפלייאוף. סמית' סיים עם 28 נקודות, שיא קריירה בפלייאוף, וגרם למשחק שהיה צמוד במשך שני רבעים וחצי, להיות בשליטה של בלאט ושחקניו.
דווקא קינג ג'יימס כמעט עלה לקליבלנד במשחק. הקאבס כבר הובילו ב-16 נקודות, ואז לברון החליט שהוא לוקח את הכדור לבד בכל התקפה ולא מוסר לאף חבר. זה הוביל להתקפה תקועה אחת אחרי השנייה, החטאות של הכוכב ואיבודי כדור - וההוקס צימקו לפער 4 בלבד. זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל המאמן הישראלי חייב לרסן את ג'יימס. אולי ישכחו לו את הרגעים הללו בגלל שהיו לו 31 נקודות, 8 ריב' ו-6 אס', אך זה עוד עלול לעלות לקליבלנד ביוקר בהמשך.
אלא שמלבד אותן דקות חלשות בהן לברון ניסה להציל מולדת שלא הייתה זקוקה להצלה, בלאט והקאבס הראו שהם מסוגלים להשיב לאטלנטה באותה המטבע: כדורסל קבוצתי. לאורחים היה אסיסט אחד יותר מאשר להוקס, שמתגאים בהנעת הכדור והקבוצתיות שלהם. למעשה, חמישה שחקנים של קליבלנד קלעו בדאבל פיגרס (טריסטן תומפסון עם 14 נק' ו-10 ריב', טימופיי מוזגוב עם 10 נק' ו-11 ריב', קיירי ארווינג עם 10 נק' ו-6 אס' ב-27 דקות בלבד), לעומת ארבעה של אטלנטה.
הקאבס התקשו להסתדר עם ג'ף טיג, במיוחד בגלל שארווינג משחק על רגל פצועה ולא מסוגל להישאר צמוד אליו בהגנה. לרכז של ההוקס היו 27 נקודות, והוא גם ידע להזין את החברים כמו אל הורפורד (16 נק') ופול מילסאפ (13).
אלא שרגע אחד ברבע האחרון עלול למוטט את התקוות של מייק בודנהולזר ואטלנטה. דמארה קארול, אולי השומר הכי טוב של הקבוצה וזה שמופקד על לברון בהגנה, נפצע בברך וממבט ראשון, קשה לראות כיצד הוא חוזר לסדרה הזו. בלעדיו, ובלי ת'אבו ספולושה שגמר את העונה, לאטלנטה לא נשארו כמעט אופציות הגנתיות מול קינג ג'יימס. כל הנטל ייפול על כתפיו של קנט בייזמור.
מהלך המשחק:
שתי הקבוצות פתחו עם סלים בהתקפות הראשונות שלהן, אך אטלנטה הייתה הראשונה להשיג עצירות ועלתה ל-9:16. הקאבס לא הצליחו להסתדר עם הגארדים של המארחת, בעיקר עם ג'ף טיג, אך שתי שלשות של ארווינג מנעו בריחה. לברון ביצע עבירה שנייה ונאלץ לרדת לספסל, ובלעדיו קליבלנד צימקה ל-20:26 בסיומו של הרבע הראשון.
ג'יי.אר סמית' החל את הרבע השני לוהט עם שלוש שלשות ברצף, וריצת 5:15 העלתה את קליבלנד ליתרון 33:35. אבל טיג ושרודר שוב החלו לעשות צרות להגנת הקאבס והחזירו את ההוקס ל-39:43. לברון החל להיכנס לעניינים, ולמרות שארווינג המשיך להתקשות בהגנה, קינג ג'יימס עזר לקבוע 51:51 בהפסקה.
לברון כבר הגיע ל-19 נקודות והקאבס נטלו יתרון של 56:58 בפתיחת המחצית השנייה, אבל אז קינג ג'יימס דרך לא טוב על הרגל ודידה אל הספסל בצורה מדאיגה. גם שאמפרט שסוחב פציעה במפשעה, הרגיש כאבים וירד באיטיות החוצה, אבל הוא הוחלף בלברון שהתגבר על הכאבים וחזר. סמית' שוב התחיל לצלוף עם שתי שלשות, אטלנטה החלה להתעסק עם השופטים וקליבלנד עלתה ל-67:74 בתום הרבע השלישי.
הטירוף של ג'יי.אר סמית' המשיך גם בדקות הראשונות של הרבע המכריע, עם עוד קליעות משוגעות (הגיע ל-8 שלשות), ופתאום קליבלנד מוצאת את עצמה עם יתרון 69:85 ובתוך אולם דומם. הערב של אטלנטה קיבל תפנית איומה לרעה: דמארה קארול דרך לא טוב על הרגל, נעל את הברך והתפתל מכאבים. הוא היה זקוק לעזרה כדי לרדת לחדר ההלבשה, אך דווקא בלעדיו ההוקס צימקו ל-91:87 בעיקר בזכות דקות נוראיות של לברון. אבל בסופו של דבר, דאנק שלו הכריע את המשחק, שנגמר ב-89:97 לקליבלנד.
