"אני לא יכול לחשוב על עידן שבו המשחק היה גדול יותר מהיום" - אדם סילבר, הקומישינר של ה-NBA, שעה לפני המשחק הראשון בגמר.
אפשר להתווכח על הדברים של אדם סילבר. הליגה הזאת הניבה לאורך השנים יריביויות ענק בין מג'יק ג'ונסון ללארי בירד, בין מייקל ג'ורדן לאייזיאה תומאס, בין הניקס למיאמי/אינדיאנה/שיקגו ועוד. אבל דבר אחד ברור: הליגה מעולם לא הייתה פופולרית, גדולה ומצליחה כל כך.
הסדרה האדירה הזאת משודרת ל-215 מדינות וטריטוריות ב-47 שפות בטלוויזיה, מחשבים, טלפונים סלולריים וטאבלטים. תשעה שחקנים בינלאומיים ממלאים את הרוסטרים של שתי הקבוצות, מה שהביא לסן פרנסיסקו כתבים מאוסטרליה, רוסיה, קנדה, ברזיל וזה רק על קצה המזלג. ובכלל, ב-NBA הוציאו לגמר הזה אקרדיטציות (אישורי כניסה) ל-1,800 עיתונאים. זה כמעט 10 אחוזים מ-19,596 ברי המזל שזכו להיות חלק מהמשחק הראשון ביום שישי לפנות בוקר. לזה קוראים כאן מורשת דייויד סטרן, הקומישינר הקודם שאחראי בלעדית להפיכת הארגון למותג חוצה יבשות וימים.
כרטיס ממוצע ביום פתיחת הסדרה נע סביב 1,535 דולר, כ-1,000 דולר יותר מאשר באותו הזמן שנה קודם לכן, כשסן אנטוניו ומיאמי נפגשו. כמה עלה הכרטיס הכי יקר, אתם שואלים? ובכן, סכום פעוט של 36 אלף דולר, שווה לשכר שנתי של כדורסלן ישראלי מדרג שני בליגת העל שלנו.
האוהדים הוותיקים של גולדן סטייט די מזלזלים ב"קהל החדש" (מישהו אמר רולקסים ופרוות?), אותם עשירים מסן פרנסיסקו שנזכרו למלא את הכסאות הטובים באוראקל ארינה באורח פלא, דווקא כשהקבוצה מצליחה. אן קיליון, הכתבת הוותיקה של העיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל" מספרת שהיא בכלל הופתעה לשמוע אותם מעודדים במשחק. כנראה שגם הם לא יכלו להישאר אדישים כשסטף קרי נעמד באמצע המגרש לקראת סיום הרבע האחרון וסימן לחבר'ה ביציעים להתעורר ועכשיו.
אגב, חתיכת מיקס היה שם על הפרקט. מג'יק ג'ונסון, ריהאנה, פלויד מייוות'ר, מרשון לינץ' ושאר סלבריטאים. מנגד, פי.ג'יי קרליסימו, שאימן את הווריירס בשיא תקופת הדיכאון שלהם: עונת 1997/98, מאזן של 62:19 כשבדרך לשם לטרל ספריוול חונק את המאמן שלו במשך 15 שניות ונזרק בבושת פנים מהמועדון. איזה שינוי הם הספיקו לעבור מאז.
כולם כאן מדברים בימים האחרונים על תור הזהב של הקבוצה: אותה אליפות היסטורית בעונת 1974/75. פחות מזכירים שבסדרת הגמר ההיא לפני 40 שנה, נדדה הקבוצה ל-Cow Palace, בדיילי סיטי שבקליפורניה, שכשמו כן הוא, נבנה במקור כדי לאחסן בקר, והריח בהתאם… הסיבה להעברת הביתיות? ההנהלה לא חשבה ששחקנים כמו ריק בארי וג'מאל ווילקס יהיו מסוגלים להוביל לתואר, ולכן סגרו מראש את האולם הביתי בין 20 ל-25 במאי 1975 למופע קרח בשם "Ice Follies" בכיכובה של ביג בירד, הלא היא ציפורת מהתוכנית "רחוב סומסום". היום אפילו היא לא הייתה משיגה כאן כרטיס.
