נושא הדגל: האם קופר פלאג שווה את ההייפ?
המנוע ההגנתי של גארנט פוגש את הרבגוניות של טייטום? האינטליגנציה של בירד את האתלטיות של אנתוני דייויס? כוכב דיוק מצית מרוץ טנקינג ב-NBA, בהנחה שעשרות מיליונים יקרצו לו יותר מאשר "לרדוף אחרי בחורה". ערן סורוקה מעלה על נס את הפרס הגדול של דראפט 2025
החטיפה מקספארס יאקוצ`יוניס, הרכז של אילינוי, שהפכה לדאנק מהדהד ביד אחת בהופעת הבכורה במדיסון סקוור גארדן; ההתקפה המתפרצת נגד קליפורניה, עם דאנק בסיבוב לאחור שהיה מקבל ציון מרשים גם בתחרות ההטבעות האחרונה; הזינוק האתלטי לגג על טיין מארי מווירג`יניה. כל המהלכים הפנטסטיים של קופר פלאג מהשבועות האחרונים לא גרמו לסקאוטים, ובעיקר לג`נרל מנג`רים, לתפוס את הראש, כמו שעשה ציטוט אחד מפיו בכתבה שפורסמה באתר The Athletic.
"לעזאזל", אמר פלאג בכתבה של ברנדן קווין וברנדן מארקס, שראיינו אותו בקמפוס של אוניברסיטת דיוק, "אני רוצה לחזור לכאן לעוד שנה".
רגע, מה?
כבר חודשים שקבוצות NBA מפנטזות על הרגע הזה. 12 במאי 2025, שיקאגו, אילינוי. האם לשלוח את המנג`ר, אולי שחקן צעיר, אולי אגדת עבר. איזה קמע להכניס לכיס. מה ללבוש. כל אלה שאלות שיובילו לאותו רגע בו יוכרז מי תבחר במקום הראשון בדראפט 2025. כל הסבל, הפציעות, שריקות הבוז מהקהל, ההחלטות לתת לכוכב הבינוני ממילא לנוח כדי להגדיל את הסיכוי להפסד. הכל יהיה שווה את זה. רק שיכריזו על השם שלנו. שיתנו לנו חודש וחצי בהם ההתלבטות היחידה לקראת הדראפט היא כמה כסף לקחת לכרטיס על מסיבת הצפייה באולם הביתי. וכל זה בשביל... שחקן שהוא לא קופר פלאג? תהיו בטוחים שהאפשרות התיאורטית שפלאג יחליט לחזור לעוד עונה במדי דיוק, גורמת לעשרות אנשים ברחבי הליגה להתעורר באמצע הלילה עם זיעה קרה.
המונח "כישרון של פעם בדור" קצת נשחק בשנים האחרונות, בהן נראה שסף הריגוש קהה. ורגע, רק לפני שנתיים היה לנו את ויקטור וומבניאמה, שבאמת נראה כמו כישרון של פעם בדור - לפחות עד שקריש הדם עצר את התנופה שלו והשבית אותו עד העונה הבאה. רק שעם פלאג, 2.04 מטר עם 2.15 מטר מוטת ידיים של אתלטיות, קליעה, קשיחות, ווינריות וחוכמת משחק, נראה שכל המרכיבים נמצאים שם. מבחינת כדורסל, מבחינת אישיות, מכל זווית שתסתכלו עליו. ג`ון הולינג`ר, כתב The Athletic, תמצת את זה לאחר שהלך לראות את כל המועמדים הבכירים לדראפט בתוך שבוע וחצי. "האם מישהו יכול להזיז את קופר פלאג מהמקום הראשון?", כתב וענה לעצמו, "לא". "אוקיי, אבל מה אם..", שאל שוב ושוב ענה לעצמו: "לא. ברצינות - פשוט לא".
אפילו פציעה בקרסול, שנראתה לכולם ברגעים הראשונים ככזו שתצריך היעדרות של שבועות ארוכים ותסיים עבורו את העונה, זזה בינתיים הצידה. יממות ספורות לאחר שצלע החוצה מהפרקט במשחק נגד ג`ורג`יה טק, התייצב בתחילת השבוע ג`ון שאייר, מאמן דיוק, מול הכתבים והצהיר: "מבחינתי, הכל לפי התוכנית. אני רוצה לקבל אותו בחזרה הכי מהר שאפשר, והוא רוצה את אותו הדבר. היעד שלנו היא שהוא ישחק ביום שישי, אין שאלה. ואני יודע שזו גם השאיפה שלו".
5 מיליון דולר חוזים בגיל 18
הוא עשה את זה, ואז עבר עם משפחתו לפלורידה כדי לשחק במונטוורדה אקדמי, אחד התיכונים הטובים במדינה, ומשם לצפון קרוליינה כדי להיות קרוב לאוניברסיטה. פלאג יעשה עוד הרבה דברים. עכשיו השאלה היא רק עבור מי ומתי. וושינגטון ויוטה מתחילת העונה, שארלוט וניו אורלינס בעקבות מכת פציעות, פה ושם גם טורונטו ולאחרונה גם פילדלפיה (שחייבת לשמור על בחירת הדראפט במקומות 1-6, אחרת היא מאבדת אותה לת`נדר, כולן משתתפות במשחק הטנקינג הפופולרי "תפוס את הדגל" (Capture the Flagg), או "הרימו את הדגל הלבן", או Poop for Coop, או איזה משחק מלים שתרצו. אחת תזכה בשחקן שיכול לשנות את התרבות במועדון במו ידיו. השאר יצטרכו להסתפק בפחות.
אבל לא רק באחד מ-30 מועדוני הליגה בונים עליו. כשארה"ב מסתכלת קדימה אל מעבר לעידן של לברון, סטף וקווין דוראנט, מחפשת את הפרצוף האמריקאי הבא ולא בטוחה אם אנתוני אדוורדס מספיק בוגר ואחראי ו-ווינר כדי להגיע לשם, סט הכישורים הכולל של "ה-Maine Event", נותן תקווה לעתיד. כבר כשהשתתף במשחק אימון נגד נבחרת הנוקמים, לפני פריז 2024 וכשהוא בן 17.5, הוא הראה שהוא יכול לתת פייט לשחקני NBA מעולים.
"הוא פשוט נתן שם שואו", אמר עליו שחקן העבר קיאון דולינג בפוד All The Smoke עם מאט בארנס, והתייחס גם לאוהדים האמריקאים הלבנים שלדבריו, `מרגישים קצת מנותקים מהמשחק כיום`, "מבחינת תזמון וקהל, הוא מגיע בדיוק ברגע הנכון. אנחנו צריכים חבר`ה לבנים מארה"ב, כי זה המשחק של אמריקה, נכון? כל השחקנים הלבנים מגיעים כיום מליגות בינלאומיות, ולא מעוררים את אותה הזדהות אם אתה מצפון מזרח ארה"ב או מהמערב התיכון. קופר יאפשר לבסיס האוהדים הזה להרגיש מיוצג בליגה. הוא יתרום לצמיחת המשחק כאן בארה"ב. יש לו את המנוע, את סט הכישורים המלא, את התעוזה, את הביטחון, את רוח הקרב. אני אוהב את כל הגדילה וההתפתחות שלו".
להציל מועדון שנמצא בתקופה לא מוצלחת, להחזיר בסיס אוהדים ענק לעקוב אחרי הליגה, ולהציל ואת הכדורסל האמריקאי כולו מול פלישת החוצנים מכל העולם שנים קדימה? חתיכת ערימה של ציפיות מהבחור שרק לפני חודשיים, ביום הקצר ביותר בשנה, מלאו לו 18. חסידיו של קופר פלאג, ההולכים ומתרבים, מאמינים שגם בהן הוא עוד עשוי לעמוד.