פתיחת העונה של הלייקרס, בלשון המעטה, מאכזבת. הקבוצה של לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס וראסל ווסטברוק התמודדה עם פציעות וקורונה, במאזן של 19:19 ובמקום השמיני במערב. במשחקים האחרונים הקבוצה הלכה על כיוון יצירתי במיוחד, כאשר לברון ג'יימס מקבל דקות כסנטר והם משחקים בלי סנטר קלאסי.
דיוויס פצוע ולא ישחק גם הערב. בלעדיו הם ניצחו בשלושה מארבעת המשחקים האחרונים, כאשר בשלושת הניצחונות דיאנדרה ג'ורדן ודוויט הווארד לא שיחקו ומי שפתח כסנטר היה לברון ג'יימס. הלייקרס קלעו 132, 139 ו-108 נקודות. זה אמנם מדגם קטן, ואמנם שתי ההתפוצצויות הגיעו מול קבוצות הגנה רעות מאוד (יוסטון ופורטלנד), אבל נראה שהם מצאו משהו שעובד.
ההיגיון פשוט. לברון בגיל 37 עדיין יכול להשיג סל מול כל אחד, וכשהוא מוקף במספיק קלעים ההתקפה יכולה להיות הרבה יותר דינמית. הריווח הזה מעניק חופש פעולה גם לראסל ווסטברוק, והיריבות לא יכולות לצופף את הצבע. שימו לב, למשל, למהלך הבא מול פורטלנד:
במשך שניות ארוכות אין שחקן אחד באזור הקרוב לטבעת, ה-Restricted Area. בסופו של דבר לברון הצליח לעשות שם סל יחסית בנוחות, גם בזכות היכולת שלו להשיג נקודות בפוסט. מצד אחד הוא מספיק פיזי בשביל לקלוע ובכושר נהדר, מצד שני הוא מוקף בקלעים טובים (מאליק מונק ואייברי בראדלי) שמונעים הגעה של עזרה מולו.
התקפית זה עובד, אבל לא ברור כמה זמן הלייקרס יכולים להמשיך ככה. הם היו צריכים 40 דקות של לברון בשביל לנצח את יוסטון החלשה או את מינסוטה. העומס הזה יכול לגבות ממנו מחיר, והלייקרס כבר ראו עונות הולכות לפח אחרי פציעות של ג'יימס ב-2019 וב-2021.
כשדיוויס יחזור מהפציעה הוא יתפקד כסנטר, ואם הוא יקלע באחוז טוב מהשלוש (17.9% מזעזע העונה לפני הפציעה) אז הוא יכול להיות הפתרון - מישהו מספיק פיזי בשביל להגן על הטבעת בהגנה, אבל אחד שגם יכול לרווח את המגרש בהתקפה. סנטרים אחרים כמו מיילס טרנר או קלי אוליניק הפצוע עשויים להיות זמינים בטרייד ולהתאים גם הם - מצד אחד לא יחסמו את הצבע בהתקפה, מצד שני יגנו עליו.
היום מול הקינגס הם לא אמורים להתקשות. רישון הולמס, הסנטר הפותח של הקינגס, לא משחק. בלעדיו הם פתחו עם דמיאן ג'ונס האנמי, ובהתחשב בכך שסקרמנטו בבק-טו-בק ומאכזבת במשחקים האחרונים הלייקרס פייבוריטית גם היום. השאלה שנשארה גדולה יותר: אמנם לברון יכול לשחק כסנטר, אבל מתי העומס יגיע גם אליו?
