אם היה מסתובב כאן תסריטאי חובב סרטי ספורט, מחליט שהוא מעוניין ללכת על סרט כדורסל ורוצה לבחור בעלילה אחת – יש סיכוי טוב שהיה בוחר במה שקרה לטריי סימונס בתקופה שלו בישראל, ובמיוחד בשנה האחרונה.
אחרי הכל, תראו מה היה לו כאן: הגיע באמצע עונה להפועל גליל עליון, המריא איתה עד לפיינל פור ולא היה רחוק מלהדיח את מכבי ת"א מתואר האליפות כבר בחצי הגמר של 2007.
שנה אחר כך זה כבר קרה: בתום עונה אחת בהפועל חולון, שהציגה חבורה יוצאת דופן שהתקבצה באופן חד פעמי תחת מאמן מזן נדיר, סימונס זכה באליפות והיה חלק מתואר מדהים וראשון בהיסטוריה של המועדון.
מפה לשם רכשה אותו מכבי ת"א, אך בתוך זמן קצר הוחלט שסימונס לא מתאים מקצועית. הוא לא ממש קיבל במה אצל אפי בירנבוים, ואת המעט שכן קיבל אצלו, לא זכה לראות כלל אצל פיני גרשון.
למעשה, אחד השחקנים הכי טובים בליגה חימם את הספסל שוב ושוב, לפעמים כלל לא התלבש למשחקים ובחלקים האחרונים של העונה יצא לחלוטין מהרוטציה ופשוט ישב בצד.
בניגוד לשחקנים אחרים שהיו אולי מלכלכים באמצעי התקשורת לנוכח המצב המתסכל, סימונס שתק וסגר הכל בבטן. באיזשהו מקום, בתוך כל האנדרלמוסיה שנוצרה במכבי ת"א, והחתמת 12 שחקנים זרים לאורך עונה שלמה, אנשים כמעט לא התייחסו לסימונס.
מבחינת רבים הוא פשוט היה שם, ובאותה מידה יכול היה לא להיות. קצת מעליב לומר, ועוד יותר מעליב להרגיש, אבל סימונס היה בקושי עציץ פינתי בהיכל נוקיה, כזה שבקושי מבחינים בו.
בתום העונה נדמה היה שסימונס ישמח להתעופף מכאן ולא משנה לאן, העיקר להחליף אווירה, לשנות פרצופים, בערך כמו שקרה לג'ייסון וויליאמס, שהוחתם יחד איתו ונעלם על הספסל לצידו. וויליאמס חתם בקבוצה מהליגה האיטלקית השניה. סימונס, לעומתו, מפציע כאן מחדש לקדנציה רביעית, תחנה רביעית בתוך ארבע עונות – הפועל ירושלים.
אם עד לתחנה הזו הוא עשה קפיצות הגיוניות, מהגילוי בגליל לכסף של חולון ולכסף הגדול יותר והמעמד של מכבי ת"א, כאן כבר נעצרת הבלימה, אבל התחנה הסופית מפתיעה-משהו.
על פניו סימונס אמור להיות חלוד לגמרי, אולי גם פגוע מנטאלית ומוראלית, אבל הפועל ירושלים, קבוצה גדולה מספיק בכדורסל הישראלי, החליטה שהיא לוקחת צ'אנס ומחתימה אותו. גיא גודס מאמין כנראה שאת כל מה שהצטבר אצל סימונס בראש, בבטן ובלב הוא יוכל להוציא בבת אחת ולהתפרץ לכדי עונה אחת מצוינת בהפועל ירושלים. לחזור ולהיות סימונס מתחילת דרכו כאן.
יהיה מעניין לראות אם סימונס יוכל לעשות זאת בבת אחת, בשלבים, או אולי ייכשל. אחרי הכל, במיטבו מדובר בשחקן מצוין, בטח ברמת הליגה הישראלית, אבל הוא עבר טראומה מקצועית. יש שחקנים שמתקשים מאוד לקום ולעמוד על הרגליים מחדש, ולתפקד כמו בעבר.
סימונס יצטרך להוכיח בראש ובראשונה איזה סוג של טיפוס הוא, והאם הוא מסוגל לעבור את מבחן האופי שמזמנת לו העונה הקרובה בירושלים, שצמודה לעונה הגרועה בקריירה שלו, זו שחווה במכבי ת"א.
הוא נמצא כאן כבר מספיק זמן, כך שיכולנו לראות יותר מאשר צד אחד שלו. כשהוא בכושר סימונס הוא סקורר משובח, שזוכר למצוא את החברים במסירה חופשית, לוקח חלק חשוב במאבק על הריבאונדים, קלע קטלני לשלוש ומהעונשין, שחקן אחד על אחד לא רע בכלל ומשמש כעוד מוביל כדור וכעזר לרכז.
במרעו הוא פזרן משחק, שומר בינוני ומטה בהגנה, לוקח זריקות קשות ולא אחראיות ונוטה להפריז בכל דבר שהוא עושה ובעיקר לשכוח שמשחקים לידו עוד ארבעה שחקנים.
הסיטואציה הקיימת בהפועל ירושלים עשויה להיות נוחה לו. מועדון מוביל מצד אחד, אבל כזה שמגיע אחרי עונה בה לא ראה מקרוב גמר גביע וגם לא גמר פיינל פור. את מקומה של ירושלים תפסה מכבי חיפה, עולה חדשה, שמיקדה אליה עניין רב ובמקום כלשהו הותירה את אנשי מלחה בצל. נקודת המוצא הזו עשויה להיות נוחה לסימונס, כמו גם לזרים החדשים האחרים.
הלחץ מסביב למועדון, עושה רושם, קצת פחת לאחרונה אם כי אף אחד לא נותן הנחות למועדון הזה, שבפני עצמו גם לא מעוניין בהן: ירושלים היתה ונשארה תחרותית ותרצה לזכות בתואר גם העונה, כמדי עונה.
זה מתאים לסימונס, שמחפש שיקום מהיר לקריירה הפגועה שלו. ספק אם הוא תיכנן זכיה באליפות עם הפועל חולון כשחתם שם, ספק אם העריך שיגיע למכבי ת"א מיד לאחר מכן.
אופציית זכיה בתואר עם הפועל ירושלים נראית ומרגישה בדיוק כמו האירועים הקודמים - משהו שטרה סימונס ישמח לאמץ מיידית ומבלי להסס. נותר רק לראות אם הוא מוכן למשימה ומסוגל לעמוד בה אחרי הסרט הרע שעבר עליו.
