"אוהדי הפועל תל אביב שברו שיא חדש של גועל נפש", זו הייתה ההפניה מעמוד הבית של mako, שהובילה לידיעה של "חדשות 2 באינטרנט" על שיר חדש שאוהדי קבוצת הכדורגל האדומה שרו במשחק הגביע בקרית אתא: "אש אש אש – אהובה תומר עולה באש". מקסימים.
מדובר בכותרת דמגוגית? פופוליסטית? נסו מציאותית. כי אכן, נשבר שיא חדש בגועל נפש ומגיע כל הקרדיט על היצירתיות והיוזמה לאותם אוהדים אדומים נפלאים. לו ידעתי מי הם אותם אוהדים, הייתי רוצה לשלוח להם באופן אישי את מעט שאריות הקיא שנשארו לי מקריאת הידיעה על הקריאטיביות שלהם. כה לחי.
"שימו את מכבי בתאים, תמלאו אותם בגז"
הכי קל להאשים את אוהדי הפועל בזה שהם שרים שירים פשוטים וחסרי חן כמו "שתהיה שואה למכבי" ו-"נשלח את מכבי לאושוויץ". זה קל כי זה נכון, מדובר בקהל היחיד בארץ (כולל לא-יהודים) שמשתמש בדימויים ממלחמת העולם השנייה בשיריו המקוריים. אבל עזבו, איפה קצת ריספקט על היצירתיות של שיר כמו "שימו את מכבי בתאים, תמלאו אותם בגז" לפי הלחן הידוע של "שישו את ירושלים"?
גם את תואר "הרגע הדוחה של שנות התשעים" לוקחים הפועל בהליכה, עם "פרשת הבובה". תזכורת לצעירים שביניכם: לאחר שבנו התינוק של שוער מכבי תל אביב שורה אובארוב נפצע באורח קשה, החליטו אוהדי הפועל תל אביב "להפתיע" את השוער במהלך משחק דרבי והכינו בובה של תינוק עם הכיתוב "יבגני אובארוב" עליה. האוהדים התעללו בבובה המסכנה, ניסו לשרוף אותה, ולבסוף זרקו אותה לתוך המגרש – על האב חסר האונים שעמד בשער.
מה יש לאוהדי הפועל נגד 23 ההרוגים באסון ורסאיי?
בעשור האחרון אוהדי הפועל התגאו במיוחד בדיסק המוזיקלי "חברים שרים טייב". ללא ספק, מוצר שיש להתגאות בו. הרי לאיזה עוד קבוצה יש אלבום מוזיקה מלא בשירים מקוריים על בסיס לחנים מוכרים? לאף אחד, רק לאוהדי הפועל. שוב, סחטיין.
את מילות השירים כתב בחור חביב (בלי ציניות), ובאמת מוכשר במילים, שלא אציין את שמו כדי לא להיכנס בטעות לרשימה השחורה שלו. בין הפנינים: גרסה של נוח של מתי כספי על איתן טייב ("הלוואי תמות מאיידס/ שתדרוס אותך רכבת/ תאנוס אותך ארנבת/ תקבל סרטן בראש"), שיר על ביקוריו לכאורה של יוסי אבוקסיס, היום מאמן הקבוצה, אצל זונת צמרת – וההברקה: "יורם ארבל הוא מחבל", לפי הלהיט הגדול של השדר, "אני אצבע את השלכת בירוק".
הגועל נפש לא נגמר שם. לאחר התאבדותו של מנהל מכבי תל אביב המיתולוגי מוני פנאן, החליטו האוהדים האדומים לכתוב בזריזות את השיר הקליט שהוקדש לבנו היתום, "איפה אבא של רגב, הוא מת". בזמן שנדמה שכל מדינת ישראל מתפללת לשלומו של אבי כהן ששכב בטיפול נמרץ באיכילוב, בבלומפילד כבר שרו "אבי כהן מת". ומה יש לאוהדים האדומים נגד 23 ההרוגים באסון ורסאיי? זה לא ברור, אבל גם הם נכנסו לרפרטואר השירים שלהם.
יד אליהו? יד ושם!
אפשר גם לספר על אדהם שביטה, אוהד הפועל תל אביב, שנפצע קשה בראשו ונשקפה סכנה לחייו עקב פצצת תאורה שזרקו חבריו ליציע "במטרה לפגוע באוהדי מכבי". אפשר גם להיזכר באבן שכמעט וריסקה את ראשו של שארונס יאסיקוביציוס הליטאי, שכל חטאו היה שהעז לנצח משחק כדורסל באולם אוסישקין הי"ד.
את כל הסיפורים האלה אנחנו נוטים לשכוח, לא ברור למה. כשחושבים על הקהל האלים בישראל, חושבים על אוהדי בית"ר ירושלים. אבל ההבדל בין אוהדי הפועל לאוהדי בית"ר הוא שאוהדי בית"ר לא מסתירים את זה שהם בהמות. אוהדי הפועל תמיד ימכרו עצמם כרודפי זכויות אדם ושלום וסוציאליזם, מה שלא יפריע להם לקרוא להיכל הספורט ביד אליהו "יד ושם", לקרוא לכל יריב ספורטיבי נאצי ולשיר על אהובה תומר שעולה באש, רק כדי לעצבן את השוטרים המקומיים.
לפטר את דני נוימן? יחי הצדקנות
אוהדים רבים של הפועל תל אביב זעמו על פרסום הידיעה על השיר ששרו האוהדים ביציע האדום נגד אהובה תומר. "מדובר בהסתה נגד קהל שלם", זעקו בקולם המתחסד, "הם לא מייצגים את רוב הקהל, ובכלל השוטרים התגרו בהם".
אז זהו, שנמאס כבר להאמין לתירוצים האלה שתמיד מחפשים את אוהדי הפועל. איך יכול להיות שכל פעם מחדש הסיפורים הדוחים האלה מגיעים מאותם יציעים? למה אותם אדומים זועמים על התקשורת במקום לעשות טיהור אורוות בעצמם?
לפני שבוע יצאה קריאה גדולה של אוהדי הפועל תל אביב לפטר את דני נוימן מתפקידו כשדרן הכדורגל של רשות השידור, מכיוון שאמר לא לציטוט שהוא שונא את האוהדים של הפועל. הדרישה האדומה גובתה בקמפיין תקשורתי מביך במקצת, טרם התבררו העובדות. איך יכולים אוהדי הפועל תל אביב להיות כל כך צבועים ולהאשים את נוימן בשנאה, כשהם לא מגנים את מעשי האלימות שחלקם הגדול עושה?
ובכלל, אחרי שמסתכלים על כל העובדות, איך אפשר להאשים את דני נוימן אם הוא באמת שונא את הפועל תל אביב?
גילוי נאות: כותב הכתבה חטף פעם מכות באולם אוסישקין