זהבי. לא הבריק, אבל כבש (האתר הרשמי) (צילום: ספורט 5)
בזמן שזהבי כבש, סידי ניסה להעיר את היכל נוקיה - ללא הצלחה|צילום: ספורט 5
קשה שלא להשוות את הערב הגדול והסוער שהיה אתמול למכבי תל אביב בלומפילד, לעומת הערב הסתמי והמשעמם שהיה אתמול למכבי תל אביב בנוקיה. שתי הקבוצות ניצחו, שתי הקבוצות עלו לשלב הבא – אבל בעוד קבוצה אחת חגגה בגדול עם האוהדים הרטובים ביציעים הפתוחים, קבוצה אחרת שלחה את האוהדים בשקט לגשם של יד אליהו אחרי עוד ניצחון לא מרשים על קבוצת תחתית אירופית. במשך שנים מחלקת הכדורסל של המועדון החזיקה בכינוי "האחות הגדולה" של הקבוצה מקרית שלום, יכול להיות שאנחנו עומדים לחזות במהפך היסטורי?

סידי היה חסר בבלומפילד?

דווקא בעונה כזאת, קבוצת הכדורסל הייתה זקוקה לאיזשהו ניצחון מוראלי קטן על קבוצת הכדורגל הדורסנית של המועדון – והיא קיבלה את זה. הכרוז של שתי הקבוצות, שי סידי, הגיע ליד אליהו ולא לבלומפילד. לא ברור מה קרה בדיוק מאחורי הקלעים, אבל כשסידי "שידר" את הפנדל של זהבי לכמה מאות אוהדים שצפו במשחק הכדורגל על קוביית המסכים במרכז האולם ביד אליהו, קשה היה שלא להבחין שהוא היה מעדיף להיות באצטדיון עם הדשא מאשר באולם עם הפרקט.

מכבי - ריטאס (צילום: אודי ציטיאט)
היה חסר בבלומפילד, ובלומפילד היה חסר לו. שי סידי|צילום: אודי ציטיאט
ואז התחילה הצגת השחקנים, אולי המדכאת ביותר שהייתה בעשורים האחרונים ביד אליהו. הרוב המוחלט של הקהל עדיין צפה במשחק הכדורגל בטלוויזיות במזנון ההיכל כאשר מכבי תל אביב הוצגה אל מול היציעים הריקים של נוקיה. גם בשריקת הפתיחה למשחק היו עדיין חלקים גדולים מהכיסאות בנוקיה יתומים – והעידוד היחיד שנשמע בהיכל היה של כמה אוהדים ליטאים של ריטאס וילנה שהתנחלו בשורה הראשונה של יציע 9.

אני אחזור על זה שוב, כי זה לא ברור מאליו. ברבע הראשון של המשחק, שמעו השחקנים במגרש עידוד של כמה ליטאים בודדים – ולא של אלפי אוהדי מכבי – פלא שהמכבים פתחו את המשחק בצורה מחרידה עם פיגור 17:3? עם קשר או בלי, האוהדים הליטאים, שלא היה צריך מכשיר ינשוף כדי לזהות שהם מאוד, מאוד שיכורים – החלו להצדיע במועל יד כלפי הפרקט, ואנשי אבטחה הגיעו למקום והרחיקו אותם מהמגרש. מוזר שלא עושים את זה בדרבי.

מכבי - ריטאס (צילום: אודי ציטיאט)
האדומים שהשתלטו על היציע הצהוב. במחצית הם כבר גורשו|צילום: אודי ציטיאט
מתי מתחילים למכור ציפרלקס במזנון?

זו עונה מדכאת לאוהדי מכבי, בעיקר כי היא מזכירה נורא את העונה שעברה. שוב פעם דורסים את אירופה בשלב הראשון, ושוב פעם מבינים שזה לא יספיק בשלב הבא. אחרי ההפסדים הקשים והמאזן הבלתי נתפס בליגה הישראלית, קשה אפילו לתאר את מכבי כראש לשועלים.

זו עונה מדכאת לאוהדי מכבי, כי הם באמת מבינים כדורסל – והם מבינים שהכדורסל הזה לא יספיק בהמשך. הרבה נסים גדולים רשומים בדברי הימים של מכבי תל אביב, הרבה פעמים המזל הלך איתה – אבל גם הצהובים האופטימים ביותר יודעים את האמת – המזל הולך עם הטובים. ומכבי של השנה פשוט לא מספיק טובה.

מכבי - ריטאס (צילום: אודי ציטיאט)
אוהדי מכבי יקבלו מרשם לפרוזאק עד סוף העונה המדכאת הזאת?|צילום: אודי ציטיאט
זו עונה מדכאת לאוהדי מכבי, כי גם הם לא יכולים שלא לעשות השוואה בין מכבי של מיטש לבין מכבי של שימון. קבוצה אחת דלוקה, סוחפת, מרגשת – עם עתיד בלתי ידוע, אבל כזה שמרגש לחכות לו. קבוצה אחרת כבויה, זמנית, חסרת זהות והיררכיה כלפי פנים וכלפי חוץ.

זו עונה מדכאת לאוהדי מכבי תל אביב בכדורסל, כי יש להם קבוצה מדכאת. זה בולט במיוחד דווקא בניצחונות.

אז מי הבעיה של מכבי: פדרמן או בלאט?

להלן התכתבות בצ'אט של הפייסבוק ביני לבין איתי, אוהד מכבי שרוף שהיה איתי בטירונות בצבא:

- תגיד סלונים, למה אתה מגן כל הזמן על הפדרמנים?

- מתי הגנתי על הפדרמנים?

- בטורים שלך במאקו, אתה כל הזמן מגן על הפדרמנים.

- אני באמת לא מצליח להיזכר בפעם אחת שכתבתי משהו על הפדרמנים.

- נו בדיוק. בעצם זה שאתה לא כותב נגד הפדרמנים, אתה מגן עליהם. ככה זה בתקשורת היום.

מכבי - ריטאס (צילום: אודי ציטיאט)
לא לכתוב על פדרמן זה כמו לכתוב בעד פדרמן?|צילום: אודי ציטיאט
ההתכתבות הזאת חושפת את המלכוד ממנו סובלת מכבי תל אביב 2013. האוהדים מיואשים אחרי שתי עונות חלשות, הם לא מצליחים להתחבר רגשית לקבוצה שנבנתה השנה, והתוצאות על המגרש לא מעודדות בינתיים – אז הם רוצים דם – והתקשורת מספקת להם את זה בדמות הקרב המיתולוגי "פדרמן ורקנאטי נגד בלאט". הקרב הכי מדמם מאז שג'ורג' פורמן ומוחמד עלי טסו לקינשאסה כדי להתחרות על תואר אלוף העולם במשקל כבד.

אלא שאין משקל כבד במכבי תל אביב. למרות הכותרות, ואולי אפילו קצת בגללן – מצב הרוח הכללי במכבי תל אביב הוא "ביזנס אז יוז'ואל". ואולי כאן טמונה בעצם הבעיה של מכבי תל אביב הנוכחית. הביזנס החליף את התשוקה. אין כרגע אף שמלוק או מוני שיעירו את השחקנים הרדומים, אין איזה דריק שארפ שיסביר לשחקנים הזרים מה זה מכבי, כתבי החצר הוחלפו בהודעות לעיתונות, האוהדים ביציעים המרכזיים לא זוכרים מתי בפעם האחרונה הם קמו כדי למחוא כפיים לשחקן שהוחלף ויותר אנשים נמצאים בתור למקדונלד'ס בתחילת הרבע השלישי מאשר באולם.

יש הרבה בעיות במכבי תל אביב, וקצרה היריעה מלהכיל את הגורמים להן. אבל אפשר להגיד בביטחון – אי אפשר להפיל את המצב של מכבי תל אביב על איש אחד, לא משנה אם קוראים לו בלאט או פדרמן. דבר אחד בטוח, לא קוראים לו מיטש.