ממשיך דרכם של שמלוק ופנאן היום במכבי תל אביב הוא קרואטי גבוה. אחד הכוכבים הגדולים בתולדות הכדורסל המקומי, וגם אחד השחקנים שהיו הכי מחוברים לאוהדים הצהובים אי פעם ובטוח שגם היום יש לו הרבה מה לתרום לקבוצה. ההפסד אמש לא רשום על שמו של וויצ'יץ', בדיוק כמו שהפסד האליפות בעונה האחרונה לא היה רשום על שמו של גור שלף שפוטר בבוקר שאחרי אובדן התואר, אבל זו רק דוגמה אחת למועדון שפשוט איבד את הדרך שלו.
ממש אין לי כוונה לבקר את תפקודו של ניקולה וויצ'יץ', במיוחד מכיוון שכמה חודשים לתוך העונה עדיין לא הבנתי מה בדיוק התפקיד שלו, ואולי כחובב כדורסל אני עדיין מתקשה לקבל את העובדה שהשחקן הענק פרש מכדורסל – אבל העובדות עומדות בפני עצמן: לפני עשרים שנה מכבי בחרה לתפקיד ההתנדבותי של מנהל הקבוצה את האיש שצועק הכי חזק ביציע, היום היא משלמת לא מעט לבחור קרואטי נורא נחמד כדי לצאת ולבדר את התקשורת אחרי הפסדים. יחי ההבדל.
גיא גודס במהלך הגנתי מבריק
זה היה עצוב לראות איך לאורך משחק שלם קהל של 11 אלף איש ביד אליהו עושה פחות רעש מ-1,300 אדומים בהדר יוסף – רק כדי להתפוצץ בקריאות "בוז" צורמות בסיום המשחק. אוהד ותיק פילס את דרכו לשורה הראשונה מאחורי הספסל של מכבי וצעק לדיוויד בלאט: "די, בבקשה, לך הביתה". הוא לא עשה את זה בצורה מתלהמת מדי, הוא גם לא עבר את הגבולות האדומים שצריכים להיות בין קהל לצוות מקצועי – אבל בלאט סירב להתעלם ובחר להתעמת. אחרי שכבר החל לרדת במדרגות לכיוון חדר ההלבשה של הצהובים הוא חזר אחורה כדי לענות לאוהד. הוא עוד הצליח לצעוק לעבר האוהד ולמלמל משהו בסגנון "זה תלוי בך? זה תלוי בי?", לפני שגיא גודס תפס אותו בחליפה וגרר אותו בכוח לתוך חדר ההלבשה.
אחרי שרוב המנויים כבר היו בדרך לחניה, נשארו ביציעים העליונים מאחורי הסל כמה אוהדים נאמנים של הקבוצה שהחלו לעודד בצורה ספונטנית באמת את המאמן. זה היה די מרגש ומאוד לא ברור מאליו. אני לא זוכר עוד מאמן, כולל פיני גרשון, שזכה לתמיכה כזאת אחרי הפסדים כאלה צורמים. השאלה, עם כל הכבוד הראוי וההערכה כלפי בלאט, היא האם הוא שווה את התמיכה הזאת. יכול להיות שבלאט יכול להעביר לרני רהב איזה שיעור או שניים ביחסי ציבור. ואולי בעצם גם האוהדים הצהובים התרגלו לבינוניות והפסדים. בכל מקרה, אם לא הייתי רואה שם את שמעון מזרחי והכסא המפורסם שלו, לא הייתי מאמין שמדובר בכלל במכבי תל אביב.
יובל נעימי פושט את הטרנינג
ההפסד ביד אליהו לקוצ'ה לאבוראל חשף את מה שכבר נכתב פה במדור ביום שלישי האחרון – מכבי היא קבוצה חלשה להחריד. קריאות הבוז בסוף המחישו במדויק את הריחוק שיש בין הקבוצה הזאת לבין הקהל שלה. נורא קל לשרוק בוז לשחקנים שאתה לא מרגיש שהם חלק ממך. לשחקנים שאתה לא מזדהה איתם, שאתה לא מרגיש שהם משחקים בשבילך, ואתה לא מרגיש שכואב להם כמוך. זה לא משנה אם הם ישראלים או מתאזרחים או זרים. שכירי חרב היו תמיד, אבל זו הקבוצה הראשונה שמבוססת כולה על שחקנים כאלה. שכירי חרב במלוא מובן המילה. כאלה שכאן היום, ומחר יהיו במקום אחר.
0 דקות. זה הזמן ששותפו אתמול השחקנים דוברי העברית של מכבי במשחק. בלאט דווקא התכוון לשתף את יובל נעימי ל-4 שניות בסוף הרבע הראשון כדי שהרכז הישראלי יתרום עבירה. נעימי כבר פשט את הטרנינג, אבל החילוף לא אושר וכך נקבעה לה היסטוריה - הפעם הראשונה בתולדות מכבי תל אביב שאף צבר לא משותף במשחק רשמי.
שאלה של צביון
בסיום המשחק בלאט מצא תירוץ חדש לדרך בה נראתה הקבוצה שלו. הוא האשים את חסרונו של אוחיון והזכיר שמדובר ב"בית מוות". לא פחות. נאמר זאת כך יונית, הבית של מכבי הוא "בית מוות" כמו שלמכבי יש צביון ישראלי.
לא שזה באמת משנה. הקהל של מכבי אוהב ניצחונות, הישגים ותארים. הוא יעדיף קבוצה שמבוססת על זרים מסוגם של שאראס-פארקר-וויצ'יץ' בכל יום על קבוצה ישראלית בינונית. אבל אם ממילא הקבוצה בינונית, נטולת ברק וצוברת הפסדים – הקהל מעדיף לראות את הישראלים. יותר כיף לקלל את פניני ונעימי בעברית מאשר לצעוק להיקמן או רייס להתעורר ולראות שפשוט לא אכפת להם.
לפני חמש שנים, בערך באותה תקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, מכבי תל אביב הייתה על סף הדחה מהיורוליג. פיני גרשון בדיוק החליף את אפי בירנבוים והיה חייב לנצח משחק חוץ באיטליה כדי לחזור לתמונת העלייה לשלב הטופ-16. באותו משחק חוץ קריטי באבלינו שיתף המאמן תשעה שחקנים – מתוכם שישה ישראלים (חמישה ילידי הארץ ומתאזרח אחד). מתוך 200 דקות אפשריות על הפרקט, 110 דקות "בוזבזו" על הישראלים – ליאור אליהו, יניב גרין, דריק שארפ, טל בורשטיין, עומרי כספי ודרור חג'ג' - שהחזירו תרומה של 41 נקודות, 26 ריבאונדים ו-9 חטיפות בדרך לניצחון חוץ גדול ועלייה לשלב הבא. למרבה האירוניה, כשבלאט החליף את גרשון שנה וחצי אחרי אותו משחק, הבטיחו במועדון שהם רוצים לחזק את הצביון הישראלי בקבוצה. עברו מאז שלוש שנים ואין צביון, ואין ישראלים.