מחר, ה-24 לנובמבר, ייצא לאקרנים הסרט פלייאוף, בהשראת חייו של מאמן הכדורסל האגדי רלף קליין ז"ל.

הסיפור כאמור מזכיר את סיפור חייו של המאמן ששינה את פני הכדורסל בישראל. השנה היא 1982. מקס סטולר (בהשראת דמותו של רלף קליין), מאמנה האגדי של אלופת אירופה מכבי תל אביב, נמצא בשיאו.

רוצים לזכות בזוג כרטיסים לסרט? לחצו כאן
 

סטולר, שהצליח כילד לשרוד את השואה אך איבד בה את אביו, מקבל הזמנה לבוא לגרמניה ולאמן את הנבחרת הלאומית שלה. בטוח בעצמו ובדרכו הוא משאיר את אשתו וילדיו לעמוד אל מול הסערה הציבורית הפורצת בישראל בעקבות המהלך, ומגיע לפרנקפורט, עיר ילדותו, בפעם הראשונה מאז ברח ממנה לפני כמעט ארבעים שנה.

במהלך ההתמודדות הלא קלה עם הנבחרת הגרמנית ובעיקר עם הקפטן הצעיר שלא כרוך אחר המאמן המיובא, נסחף מקס להתמודדות עם עברו, במהלכה הוא נפגש עם מהגרת טורקיה ובתה הגרות בדירת ילדותו.

המסע לחיפוש אבי המשפחה הטורקית שנעלם הופך למסע פנימי של מקס דרכו הוא מצליח לראשונה להתבונן לתוך נשמתו ולגלות פרטים חדשים על ילדותו והעלמותו של אביו וזאת במקביל למאבק שהוא מנהל להצלת חיי המשפחה והקריירה המקצועית שלו.

דבר הבמאי, ערן ריקליס "אחרי הכלה הסורית ועץ לימון, שיחד עם גמר גביע הוותיק השלימו את הטרילוגיה המזרח תיכונית שלי, חשבתי שהגיע הזמן להפליג למחוזות אחרים. אז עליתי לירושלים והתלוויתי אל הממונה על משאבי אנוש בשליחותו לרומניה (ובדרך קטפנו את פרסי האקדמיה לקולנוע) ומשם המשכתי ישר לגרמניה ולסיפורו המרתק של מקס סטולר שנכתב בהשראת המאמן האגדי רלף קליין.

דני יוסטון בתפקיד הראשי בסרט פלייאוף (צילום: מערכת ONE)
דני יוסטון בתפקיד הראשי בסרט פלייאוף|צילום: מערכת ONE

פגשתי את רלף זמן קצר לפני שעזב את עולמינו והכרתי איש מקסים, מלא הומור וראיית חיים אופטימית ומושחזת למדי. הוא אהב את הרעיון של סרט שמבוסס על אפיזודה משמעותית בחייו אבל אמר לי "מי זה המקס הזה? תקרא לו רלף" – אבל אני חשבתי שאני צריך את החופש, את הריחוק המסויים גם בכדי להרגיש שאני יכול לקחת את הדמות לאן שאני רוצה וגם כדי בסופו של דבר לכבד את רלף בכל המובנים מבלי להרגיש מוגבל וזהיר מדי. "אתה מבטיח לי ללהק את שוורצנגר לתפקיד" רלף אמר ואני כמובן הבטחתי אבל לא עמדתי בזה והבאתי את דני יוסטון המדהים לגלם את האיש הזה, שמחליט כנגד כל הסיכויים לחזור למדינה ולעם שרצח את אביו ולאמן את הנבחרת הלאומית שלה בכדורסל – החלטה אמיצה, מורכבת, מרתקת.

רלף הלך מאיתנו ואני נותרתי עם גידי מרון (שנשוי לבתו של רלף, רינת) ודוד אקרמן, שני התסריטאים הסופר מוכשרים שכתבו תסריט מורכב ורגיש וששמחתי להצטרף אליהם למסע המדליק הזה.

רוצים לזכות בזוג כרטיסים לסרט? לחצו כאן

פלייאוף הדליק מיד אנשים רבים ברחבי אירופה ומסע גיוס הכספים לא ארך זמן רב אם כי הצריך לא מעט מסעות ופגישות והחלטות. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו, מיכה שרפשטיין המפיק ואנוכי, עם שותפים בכירים מצרפת וגרמניה ועם משקיעים בדמות קרנות, תחנות טלוויזיה ומקורות נוספים מאירופה.

פלייאוף הוא סרט יקר מעצם היותו מצולם כולו באירופה, מהיותו תקופתי, מתוקף ליהוקו של שחקן אמריקאי ושחקנית צרפתיה לתפקידים הראשיים ומתוך כך שניסינו לייצר סרט ברמה הגבוהה ביותר כראוי לסיפורו. זה אתגר לא פשוט להכין סרט שכולו מתרחש מחוץ לישראל, עם צוות משולב ממדינות רבות אבל האתגר העיקרי היה דווקא התוכן: איך לספר סיפור על מאמן כדורסל מבלי שזה יהיה עוד סרט על מאמן כדורסל...

כמובן שהדרמה המובנית של איש שחוזר אל עברו נמצאה שם מהרגע הראשון אבל המטרה הייתה ליצור איזון בין הסיפור האישי והאינטימי לבין הסיפור הרחב, ההקשרים המורכבים שיש בהליכה לגרמניה ואל העבר שלנו כיהודים בהקשר זה ולתוך כל זה גם לא להתעלם מהכדורסל עצמו – כלומר איך עושים סרט שהוא לא רק לצהובים...(בעיקר כשהבמאי והמפיק הם אדומים בנשמתם...).

לא רק לצהובים – זו הייתה המטרה ויחד עם זאת, הסרט רוצה את הצהובים. את אלה שזוכרים את רלף ומוקירים אותו ואת הצלחותיו עם מכבי תל אביב ועם נבחרת ישראל, את אלה שהכדורסל הוא עבורם סם חיים, מלהיב, מתדלק, מעורר. נדמה לי שמצאנו את האיזון. נדמה לי שהסרט נע בבטחון בין האיש להסטוריה ולמשחק עצמו.
האתגר הבא היה הליהוק. האם אתה מחפש מישהוא שדומה לרלף פיזית למרות שלגיבור קוראים מקס? החלטתי ללכת על אינטואיציה ואחרי שנפגשתי עם הרבה מאוד שחקנים, היה משהו ברגע הזה, שראיתי את דני יוסטון מתקרב אלי, שנתן את התחושה והבטחון שהוא האיש הנכון – למרות שלא נגע בכדור סל מימיו...

האתגרים בעבודה היו לא קטנים – אימוץ מבטא של איש שהוא גרמני במקור אבל גדל בישראל ועכשיו נדרש לדבר אנגלית מהולה בקצת גרמנית וטיפה עברית, סיגול הליכה מסויימת, התנהלות מסויימת על הקווים במגרש, סיגריות – שהיו חלק מרלף והפכו להיות גם חלק ממקס, רגישות עטופה בקשיחות וריחוק כאמצעי הגנה. על כל אלה עבדנו במשך חודשיים כשמצטרפת אלינו אמירה קסר, שחקנית מוכרת מצרפת שהיא ממוצא כורדי, רוסי, אירי ועוד כמה שאני לא זוכר...שחקנית אינטנסיבית שצללה לדמותה של המהגרת הטורקיה שאמורה להוות מראה למקס אבל גם לרגש אותנו בזכות עצמה ובזכות הסיפור האישי שלה. לדני ואמירה צירפתי מגוון שחקנים מגרמניה, בנינו קבוצת כדורסל מערב רב של שחקנים מקצועיים וחובבים מכל רחבי גרמניה, חיפשנו אתרים שיעבדו תקופתית ויתאימו לשנות השמונים המוקדמות וכך מצאנו את עצמנו מוכנים לצילומי הסרט בקיץ 2010.

פלייאוף הוא סרט על זהות, על הזדהות, על לאום, על זכרון, על נאמנות, על בגידה, אשמה, על ישראלים, יהודים וגרמנים – וגם טורקים – והוא סרט על כדורסל, על הגורם האנושי שמאחורי המשחק. נדמה לי שאני יכול לומר בבטחון שהוא מצטרף לסרטים הקודמים שלי מבחינת הנסיון לבדוק את הנושאים הללו מזווית אישית ומבלי להיגרר לאמירות גדולות מדי וחד צדדיות. נדמה לי שבסרט הזה הלכתי רחוק עם הנסיון לחדור לנפשו המיוסרת של אדם שסוחב איתו אשמה של שנים ושעטה מעליה שריון בכדי להגן על עצמו ועל סביבתו. נדמה לי שכולנו מכירים את התחושות האלה ולכן נדמה לי שיהיה קל להזדהות עם דמותו של מקס סטולר ולצאת איתו למסע הנפשי והפיזי שפלייאוף מציע לצופים".

רוצים לזכות בזוג כרטיסים לסרט? לחצו כאן