המשחק השני במעמד הפיינל פור (21.00) בין הפועל גלבוע/גליל להפועל ירושלים, עושה רושם על פי כל הנתונים המוקדמים ככזה שיכול ללכת עד לשניות האחרונות מבלי לדעת מי תהיה המנצחת. אחרי הכל, שניים מתוך שלושת המשחקים בין הקבוצות העונה הסתיימו בהפרשים מזערים והקבוצות שיחקו זו מול זו בשלל מסגרות פעמים רבות העונה, כולל משחקי אימון. ההיכרות בין היריבות מושלמת.

על הידידות בין עודד קטש לעוזרו בעונה שעברה, ליאור ליובין, דובר לא מעט, כמו גם על הזיקה הברורה בין דיון דאוול לבריאן רנדל מירושלים לקבוצה עימה זכו באליפות בעונה שעברה.

למועדון מירושלים יש חשבון פתוח עם גלבוע/גליל, שהדיחה אותם בעונה שעברה באותו מעמד ממש והמשיכה עד לזכיה בתואר. קטש, שהיה המאמן המדיח, ינסה הפעם שלא להיות מודח בעצמו. ובריאן רנדל? ינסה שלא לחטוף שוב דאנק על הראש מקורטני פלס, כפי שקרה במלחה העונה.

מעז ייצא מתוק?
ירושלים מגיעה אחרי עונה מלאה בעיות, החל מפציעות של שני שחקני חמישייה (אורי קוקיה ובראיין רנדל), דרך הדחה מוקדמת מהיורוקאפ ומגביע המדינה ועד שורה של בעיות משמעת שעלו לאורך העונה עם וויל סולומון, יובל נעימי וסם קלנסי, אם להזכיר חלק.

קטש וליובין. ירושלים מחפשת נקמה (צילום: מערכת ONE)
קטש וליובין. ירושלים מחפשת נקמה|צילום: מערכת ONE

גם עכשיו לא לגמרי ברור מה מתכוון קטש לעשות לגבי סולומון ומה יהיה חלקו בפיינל פור, אבל עושה רושם שבמעמד המכריע הזה ירושלים והמאמן אמורים לפרגן ביד שאינה מקמצת בדקות משחק למי שכבר הוביל אותם בזמנו לתואר אירופי.

הרוטציה קוצרה באחרונה וסם קלנסי יחד עם משה מזרחי היו השניים ששילמו מחיר בסדרת הפלייאוף נגד מכבי אשדוד ושיחקו מעט. כדי לנצח את האלופה, קבוצה שאינה נוטה לוותר על שום משחק בשום שלב, תצטרך ירושלים לקבל ערב מצוין מהשחקנים שקטש אוהב ומפרגן דוגמת קוקיה, רנדל ודיון דאוול, אבל לא פחות מזה ליהנות ממשחק מתואם שממזער טעויות בקו האחורי. לאורך העונה לא תמיד היה ברור מי זוכה לעדיפות על פני מי, אבל לפחות בתקופה האחרונה הולך קטש עם ג'ייסון ריץ' ויובל נעימי כאופציה המועדפת שלו בפתיחה.

לא פחות מזה, תצטרך ירושלים להשתחרר ולהראות שהיכל נוקיה לא מהווה מבחינתה סוג של טראומה. הקבוצה אמנם הציגה שם כמה מהמשחקים הגדולים והמוצלחים בתולדותיה, אבל בעונות האחרונות סובלת מנפילה וספגה שם הפסדים וגם תבוסות ולא רק ממכבי ת"א.

שחקני הפועל ירושלים מודים לקהל (יוסי ציפקיס) (צילום: מערכת ONE)
שחקני הפועל ירושלים מודים לקהל (יוסי ציפקיס)|צילום: מערכת ONE

להסתדר בשלשות
מהצד השני עומד ליאור ליובין, עם קריירה מכובדת וטובה כשחקן ובעונה הראשונה שלו כמאמן ראשי. ליובין היה שותף מלא להצלחה של קטש בגלבוע/גליל בעונה שעברה, ונשאר שם כדי להמשיך את הקו שהתפתח. הוא מכיר מצוין את היריב שממול ושמר על מרבית הסגל הישראלי מהעונה שעברה – מגל מקל, דרך גוני יזרעאלי ועד אבישי גורדון ודגן יבזורי.

הקבוצה מהצפון נוטה לפתוח עם מקל, ג'ק מקלינטון, דגן יבזורי, וורן קרטר ומרקו קילינגסוורת', ועל הספסל שלה יושבים עידו קוז'יקרו, קורטני פלס וגוני יזרעאלי. שני האחרונים הם מסוג השחקנים שמסוגלים להביא איתם שינוי מומנטום בולט, ובמקרה של פיגור מוקדם ליובין יקווה לראות אותם מצליחים לעשות זאת שוב.

קטש וליובין.  (אמיר לוי) (צילום: מערכת ONE)
קטש וליובין. (אמיר לוי)|צילום: מערכת ONE

בפיינל פור ישנה נטייה ברורה לירידה באחוזי הקליעה. שתי הקבוצות, שנפגשו כאמור זו מול זו באותו שלב ובאותו מקום לפני שנה, הדגימו זאת מקו העונשין. ירושלים דייקה אז ב-55% בלבד גלבוע/גליל לא הגיעה אפילו לזה ונעצרה על 54%. לא מן הנמנע שגם הערב נראה ידיים רועדות אצל חלק מהשחקנים במשחק שכל מהלך בו יכול להתברר בסיום כמכריע. בעיקר כאשר מדובר בקבוצות שהן מהגרועות בליגה מקו העונשין.

מחוץ לקשת, לעומת זאת, יש לירושלים יתרון והיא קבוצת השלשות הטובה בליגה. באופן טבעי האחוזים צונחים כשהיא יוצאת ממלחה, אבל במשחקים נגד החברה של ליובין העונה, קלעה ירושלים בממוצע שלוש שלשות יותר מאשר היריבה שלה. הכותשים של קטש (לפחות בכל מה שקשור לשלשות) קלעו 10.6 שלשות ב-48% בניצחונות לעומת 6.9 שלשות ב-30% בהפסדים. מצד שני, כשיבזורי מאפס את היד שלו לשלוש – זו סכנת נפשות.

דגן יבזורי (יניב גונן) (צילום: מערכת ONE)
דגן יבזורי (יניב גונן)|צילום: מערכת ONE

נראה ונשמע כמו משחק פתוח לגמרי, ודבר אחד ברור לי: ייגמר כמו שייגמר, פייט בין שתי הקבוצות האלו ראוי לסדרה של הטוב מחמישה משחקים ולא לזבנג וגמרנו.