עונת כדורסל מרתקת עברה על צמרת הכדורסל הישראלי במהלך שנת תש"ע וכללה בין השאר עונה ראשונה ומוצלחת לשחקן ישראלי ב-NBA, זכייה באליפות לקבוצה שאינה מכבי תל אביב, העפלה חלקה של שתי הנבחרות הבוגרות, נשים וגברים, לאליפות אירופה ועוד. הימים האלה והמעבר בין השנה שחלפה לשנה שנכנסת הם זמן מצויין להתייחס לשמות שעשו את תש"ע בכבוד הראוי.
נעבור אחד-אחד על האנשים שעשו את השנה בכדורסל הישראלי, נבדוק מדוע דווקא הם היו אלו שיזכרו את השנה הזו במיוחד וגם אנחנו נזכור אותם לטובה משניים-עשר החודשים האחרונים.
עומרי כספי
עונת הרוקי המוצלחת של הפורוורד בסקרמנטו קינגס (10.3 נקודות ו-4.5 ריבאונדים בממוצע) הפכה אותו לאחד הספורטאים המדוברים ביותר בארץ, ולספורטאי השנה של ישראל בשנת תש"ע.
ההשתלבות המהירה של כספי הביאה אותו להיבחר גם למשחק בין שחקני העונה הראשונה לשחקני העונה השניה, שהתקיים במסגרת אירוע האולסטאר המסורתי של ה-NBA.
מאוחר יותר הגיע כספי לארץ והצטרף לנבחרת ישראל, כדי להפוך לקלע המוביל שלה עם 16.9 נקודות במוקדמות האליפות. לא פחות מזה, הוא היה גורם המשיכה העיקרי עבור קהל אוהדי הכדורסל בארץ שמילאו את היכל נוקיה בכל אחד מארבעה משחקי הבית במהלך אוגוסט.
עודד קטש
קטש סגר באופן מושלם זינוק שהחל מלמטה, אי-שם בתחילת 2008. בתקופה ההיא הוא סיים את תפקידו במכבי תל אביב, בתום מספר חודשים בלבד. לא חלף זמן רב ובשנה שחלפה הוא הפך לאחד המאמנים הבודדים בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, שזכה באליפות מחוץ למכבי. קטש עשה זאת בהפועל גלבוע/גליל, בה התווה דרך, היה הדמות הדומיננטית במשך מספר שנים ועזב אותה רק כשהגיע לשיא ההצלחה.
בנוסף, קטש מונה בשנה שחלפה לתפקיד עוזר מאמן נבחרת ישראל ועלה איתה לאליפות אירופה. הוא קיבל לידיו גם את תפקיד מאמן הפועל ירושלים, הנחשבת לבעלת יומרות גדולות לקראת העונה הקרובה. לא פחות חשוב מכל זה – האיש התחתן. מזל טוב.
אלישי כדיר
זמן קצר לפני שהצטרף למכבי תל אביב, כדיר סיים את הליך ההתבגרות שלו בליגת העל, כשנבחר לשחקן העונה של מנהלת ליגת העל. הוא היה הקלע הישראלי הבולט בליגה (14.2 נקודות) והריבאונדר השני בטיבו מביניהם (5.9). רק פציעה שגרמה לו היעדרות מכל משחקי הנבחרת במוקדמות אליפות אירופה העיבה על השנה המצוינת שהיתה לו.
ליאור אליהו
אפשר לומר שהוא לא התקדם מקצועית בוויטוריה ולא שיפר את ההגנה או את הקליעה מבחוץ, ואפשר גם לומר שאליהו נכנע ולא עמד באתגר כאשר החליט לשוב לארץ ולהצטרף מחדש למכבי תל אביב. האמת לא רחוקה מזה, עושה רושם.
את היכולת ההתקפית, התנועה ללא כדור והקלות בה הוא צובר נקודות לא יקחו לו. גם לא את היותו שחקן מרכזי בעלייה של נבחרת ישראל לאליפות אירופה ובעיקר לא את המשחק השלישי בגמר הפלייאוף בספרד, בו השלימה ויטוריה ניצחון סנסציוני על ברצלונה, אלופת היורוליג, 0:3, ללא יתרון ביתיות והרבה בזכות 18 נקודות של אליהו. משחק שאולי לא חיפה על עונה שלמה רוויית פציעות ואכזבות, אבל בהחלט הותירה איזשהו טעם טוב ורגעים למזכרת מבחינת אליהו.
גיא פניני
בתום תש"ע הוא השכיח לחלוטין את העובדה שרק עונה אחת קודם לכן מצא את עצמו מתברבר בין קבוצה בליגה האדריאטית לקבוצה קפריסאית, אחרי ש"נשלח" לשנת גלות וצינון במעבר שעשה בין הפועל ירושלים למכבי ת"א. פניני תפס לעצמו עמדה כישראלי המוביל של מכבי תל אביב בעונה שעברה ומקום חשוב ברוטציה של נבחרת ישראל. בשנה הזו הוא ביסס את מעמדו כאחד מקלעי השלשות הטובים בארץ וסיים כישראלי בעל אחוזי הקליעה הטובים בליגה מהטווח הזה (48%).
אריק שיבק
המאמן שמתחיל עונה שמינית ברציפות באירופה קיבל סוף סוף את אימון הנבחרת הבוגרת, לאחר שנשא מספר תפקידים באיגוד הכדורסל והגיע לשיאו בזכייה במדליית הכסף עם נבחרת העתודה באליפות אירופה בצ'כיה 2004.
בניגוד למוקדמות הטורנירים האחרונים, שיבק הצליח להעלות את הנבחרת ישירות לאליפות אירופה והביא אותה מוכנה מאוד למשחק הראשון שלה נגד איטליה בחוץ, שהניצחון בו עורר ציפיות רבות. יחד עם עוזריו, עודד קטש ודן שמיר, נוצרה הנהגה חדשה לנבחרת ואווירה חיובית מאוד סביבה ובתוכה.
לירון כהן
הגארדית של נבחרת ישראל משחקת כבר מספר שנים באירופה ויחד עם החשיפה הלא גדולה במיוחד שמקבל כדורסל הנשים, אלה הן כנראה הסיבות שהיא לא זוכה כאן למלוא הכבוד הראוי לה. כהן היא בלי ספק אחת הגארדיות הטובות באירופה כיום, והוכיחה זאת גם במהלך שנת תש"ע בשני מישורים.
הראשון, היא הגיעה עם קבוצתה מפולין, ויסלה קראקוב, לפיינל פור של היורוליג. השני, כהן הובילה את נבחרת ישראל לעלייה לאליפות אירופה מהמקום הראשון בבית שלה, עם נתונים אישיים נהדרים: 20.8 נקודות, 6.7 אסיסטים, 49% לשלוש ו-93 אחוז מקו העונשין.
מעבר לזה, היא התקרבה הקיץ עד כדי 21 נקודות בלבד מענת דרייגור, ברשימת קלעיות כל הזמנים בנבחרת ישראל. בקיץ הבא היא תעבור אותה. בעונה הבאה כהן תשחק בסקיו מהליגה האיטלקית, אחרי שחרשה את אירופה מלאון בספרד, דרך בשיקטאש בטורקיה, עבור בקושיצ'ה בסלובקיה ועד קראקוב בפולין.
שמוליק ברנר
זו היתה גם השנה של שמוליק ברנר, ששימש דוגמא לסיטואציה משונה: ברנר הוא שחקן שכלל אינו נכלל בסגל נבחרת ישראל, אף לא בסגל המורחב, ובכל זאת הוא היה הישראלי המוביל מבחינת דקות משחק (32 בממוצע) בליגה עמוסת שחקנים זרים.
ברנר, שהתנהל בשנים האחרונות בתחתית יחד עם עירוני רמת גן, הגיע לברק נתניה רק לאחר שגוני יזרעאלי שאמור היה לשחק שם התחרט ושב לשחק בגלבוע/גליל. מכאן והלאה לקח ברנר את ההזדמנות בשתי ידיו. הוא הפך להיות שחקן חשוב במערך של נתניה, עולה חדשה שהגיעה לפיינל פור ולחצי גמר גביע המדינה והתבססה על שלושה זרים סקוררים – דנילו פינוק, טוני וושהאם ומרקו קילינגסוורת'.
בתוך המרקם הזה, ברנר עשה כמעט כל דבר שלא מוכרח להיות קליעת נקודות: נאבק, חטף, מסר, שמר, הדביק את החברים והוכיח ששחקן לא מוכרח להיות מתוקשר או ברמת נבחרת ישראל, כדי להרוויח עמדה מכובדת בליגת העל. בכל מקרה, ספק אם דיברו על שמוליק ברנר כל כך הרבה כפי שדיברו עליו במהלך השנה שחלפה.
הישראלים במכבי תל אביב
תש"ע היתה גם שנה שבה דיברו לא מעט על התוצרת הדלה של השחקנים הישראלים במכבי ת"א, ועל מספר הישראלים הדומיננטיים המצומצם במיוחד בסגל של פיני גרשון.
אחרי עזיבתם של עומרי כספי, ליאור אליהו וטל בורשטיין, מכבי נותרה עם דריק שארפ ויניב גרין שמשחקים מעט מאוד אם בכלל, רביב לימונד שקיבל הזדמנויות בעיקר בליגת העל, אבל כמעט שלא ביורוליג, גיא פניני בעונה הראשונה בקבוצה ודייויד בלות'נטל טרום ימי ההצטרפות שלו לנבחרת ישראל. בלות'נטל, גם עבור חלק מהאוהדים, לא ממש התיישב עם ההגדרה 'ישראלי' אף שהוא מחזיק באזרחות מקומית.
נוצר מצב שבו פניני ובלות'נטל החזיקו יחד את כל מחנה הישראלים, פחות או יותר, בעונת היורוליג, ואליהם הצטרף לימונד במרבית משחקי הליגה. מעט מדי. בקיץ צירפה הקבוצה מחדש את טל בורשטיין וליאור אליהו והחתימה גם את אלישי כדיר כדי לעבות את הקאדר הישראלי, לעומת שחרור יחיד – זה של רביב לימונד. בכך הודתה הנהלת מכבי תל אביב בגישתה המוטעית שהכעיסה אוהדים רבים, ונציגיה הזכירו מספר פעמים את הרצון להשיב לקבוצה צביון ישראלי.
