פיני גרשון נגד מכבי ת"א? מכבי ת"א נגד פיני גרשון? אוקיי, אני אקח כל דבר שיכול להזרים חיים ועניין לליגת העל. אבל המשחק ב-19:35 בנוקיה בין הפועל חולון למכבי ת"א מעורר סקרנות לא רק בגלל התייצבותו הראשונה של גרשון כמנהל מקצועי מול הקבוצה הקודמת שלו, אלא לנוכח היכולת של מכבי כשהיא מגיעה למשחק ליגה אחרי מעורבות אינטנסיבית במשחקי היורוליג והאדריאטית.
העובדות והמספרים אומרים הכל: עד עכשיו, כשמכבי הגיעה למשחק ליגה כשהיא אחרי שני משחקים צפופים במסגרות האחרות, היא התקשתה. רק שתי נקודות הפרש מול נתניה, רק ארבע הפרש מול אשקלון, רק חמש הפרש נגד מכבי חיפה לאחר הארכה. וכמובן, הפסד ב-14 מול הפועל ירושלים בהיכל נוקיה.
כשמכבי הגיעה נינוחה יותר, ממוקדת ואחרי הכנה ראויה, זה נגמר ב-35 מול גלבוע/גליל ו-29 הפרש על מכבי אשדוד במשחק חוץ.
עובדתית, המשחק מול חולון מתחבר לשני משחקי חוץ רצופים בבלגרד נגד פרטיזן והכוכב האדום, טיסה לארץ ופרידה מג'ורדן פארמר, הכנה מינימלית ומפגש מול קבוצה שבמיטבה היא אחת ההתקפיות והמהנות בליגה. זה גורם להניח שמכבי הולכת לקראת עוד משחק צמוד, ודאי כאשר שני זרים נוספים מונחים אחר כבוד מחוץ לסגל בשל חוקי הליגה, והפעם אלו יהיו פפאלוקאס ושחורציאניטיס. עד כאן ברמה הטכנית.
חולון עובדת לקראת המשחק הזה שבוע שלם. צוות שכולל את דן שמיר ואלעד חסין כמאמן ועוזרו, תחת פיני גרשון כמנהל מקצועי ומוטי דניאל כמנכ"ל הוא מהמעניינים ביותר שאפשר להעלות על הדעת בכדורסל שלנו כיום. כל אחד מהם היה במכבי ת"א, כל אחד מהם יודע בדיוק מה הפלוסים, המינוסים ואיפה הנקודות הרכות של מכבי כמערכת.
אלה לא רק הגדרות, אלא דיבורים שהופכים למעשים. בלי דן גרונפלד, מי שאמור היה לשמש כישראלי המוביל בקבוצה לצד מורן רוט, הקבוצה מצליחה עד עכשיו להעמיד את עצמה בצמרת בקטגוריות חשובות. היא קולעת יותר מכל קבוצה בליגה; שנייה במדד המשוקלל ובריבאונדים אך ורק למכבי ת"א, שלישית בחסימות, רביעית באחוזי עונשין ובאסיסטים, בחצי העליון של הליגה בחטיפות ובחצי התחתון שלה באיבודים.
בקיצור, התקפית הכל דופק כמו שצריך למעט שני תחומים שמצריכים שיפור: אחוזי הקליעה לשתיים ולשלוש. אם בשלשות אין הבדלים גדולים בין הקבוצות, הרי שבאחוזי הקליעה לשתיים טמון מסורתית אחד המפתחות להצלחה של מכבי ת"א.
לאורך השנים שחקנים כמו נייט האפמן, ויקטור אלכסנדר, ראדיסב צ'ורצ'יץ', רשארד גריפית', מייסיאו באסטון וליאור אליהו העמידו נתוני קליעה שנעו בין 65 ל-75 אחוזים לשתי נקודות. גם כיום שחקנים כמו ריצ'רד הנדריקס ושון ג'יימס, לצד אליהו, שומרים על אחוזי קליעה גבוהים במיוחד, שמציבים את מכבי כראשונה בליגה מהטווח הזה.
אחת הבעיות של חולון בהקשר הזה נוגעת לגארדים. מורן רוט, רון לואיס ושלומי הרוש קולעים בסביבות 42-40 אחוז לשתיים, בעוד יוגב אוחיון, טל בורשטיין ודווין סמית' קולעים בין 54 ל-59. רק קית' לנגפורד מקלקל, אבל גם הוא יתיישר בשלב כזה או אחר.
דייויד בלאט הזכיר שהקבוצה שלו מגיעה במינימום הכנות למשחק, אבל חולון חשופה ומוכרת וקל יחסית לדעת את מי צריך לנטרל בקבוצה הזו. כמובן שמדובר במורן רוט, שהוא בלי ספק אחד השחקנים החשובים ביותר כיום מבין הישראלים בליגה, אבל לא פחות ממנו האיש לעצור הוא בראיינט דאנסטון.
לא לחינם שמיר רצה את דאנסטון אצלו, הוא מסוג השחקנים שמסוגל לתת מענה ביותר מאשר בעיה אחת או שתיים ונכון להיום הוא השחקן היעיל בליגה, מלך הריבאונדים שלה וגם הגבוה שסוחט הכי הרבה עבירות במשחק (יחד עם אדריאן יוטר ממכבי ראשל"צ).
הבעיה בשמירה על דאנסטון היא שלא מספיק להצר את צעדיו פיזית על ידי מניעת כדור, אלא גם לעקור מלבו את הרוח. זו משימה לא פשוטה. היא תיפול על שון ג'יימס שמכיר אותו מצוין מהעונה המשותפת בבני השרון, ועל ריצ'רד הנדריקס שנהנה מתבערה פנימית לא פחות גדולה מאשר של דאנסטון ואולי יותר.
בתוך ההתמקדות בדאנסטון מכבי תצטרך להישמר מפני פטריק סאליבן התמים למראה, שלוקח נהדר עד עכשיו כל מה שהגנות מאפשרות ובעיקר ריבאונד התקפה, טיפ-אין וזריקות מחצי מרחק.
בחולון מדברים על בנייה מדורגת, כלכלית ומקצועית, עד שיעמוד בעיר האולם החדש שעשוי להביא תנופה כל עוד התוכניות ינוהלו נכון. ובינתיים, מכבי ת"א עדיפה כמובן, אבל כשהיא מגיעה בכושר לא מי יודע מה, בהרכב מקוצץ שעובר מהפכים ושינויים ואחרי שני משחקים בבלגרד, יקום אחד במועדון הזה שחושב שניצחון הוא משימה בלתי אפשרית.
