נו, אז גל מקל ביקש שחרור ממכבי ת"א. ידענו שזה עשוי לקרות, וגם הוא ידע. ביורוליג הוא לא משחק, בליגת העל כן. ו-20 דקות על המגרש נגד עירוני ר"ג במשחק של 27 הפרש, לא דומות בכלום ל-12 דקות במשחק צמוד נגד ויטוריה בספרד.
לזכותו של מקל, הוא הריח את זה מראש, אבל מהרגע שנודע שגם דורון פרקינס בעסק, עמוק-עמוק בתוך אוגוסט, כבר היה מאוחר מדי להתחרט והוא נתן לזה צ'אנס. היו שחקנים שהצטנפו על הספסל של מכבי בימי חורף קרים, נסעו לקצוות אירופה בנסיעות מתישות רק כדי לחזור באותה דרך מבלי לשחק אפילו דקה. מקל לא רוצה להיות כזה. זכותו. בעיניי, זו אפילו חובתו להיות כזה וללכת הלאה לנוכח הסיטואציה הקיימת.
עכשיו הוא קם, נעמד על הרגליים ובדרישתו לעזוב מוכיח שוב, אגב, שמכבי ת"א, בניגוד למה שנהוג לחשוב, היא אולי עדיין חלום רטוב מבחינת הרבה שחקנים ישראלים, אבל כבר לא בכל מחיר ולא בכל תנאי כמו פעם. אפילו לא עבור שחקנים שעברו במחלקת הנוער שלה, כמו מקל עצמו.
חשבתי בתחילה שמקל עושה את המעשה הנכון ויוכל למצוא את הדרך תוך כדי אימונים ומאבק על מקומו, אלא שדברים משתנים וכשנזרק גם דורון פרקינס לתוך המשוואה, הכל השתנה. עם שני רכזים אמריקנים לפניו, לא יעזרו גם 30 דקות לערב מול ר"ג או ראשל"צ. מקל מאמין בעצמו וביכולותיו, ומבין שניסיונות הריכוך האלה היו נכונים אולי לתקופה שלפני שלוש שנים כשהיה בן 19.
היום, כשמאחוריו תקופה במכללה בארצות הברית, חצי עונה טובה מצוינת בהפועל גלבוע/גליל ומעמד של רכז ראשון בנבחרת ישראל, זה לא הזמן שלו לצעוד לאחור וגם לא לדרוך במקום. להיפך. הוא מוכרח להתקדם. והוא צריך להתחיל עכשיו. חבל לשרוף את הזמן.
ובמשפט אחד, מקל טעה, אבל עכשיו הוא מנסה לתקן. הרצון שלו לצאת ממכבי ת"א הוא הדבר הנכון לעשות. במקומו, אם אכן ישתחרר, לא הייתי מביט פעמיים לאחור וגם לא מסביב. לא חולון, לא ראשל"צ, לא שום דבר מהסוג הזה. רק אירופה.
הכיוון הנכון של מקל, בעיניי, הוא זה שבו הלך יותם הלפרין, לפני שחזר למכבי ת"א בדלת הקדמית. יובל נעימי אמר את זה השבוע נכון: "למכבי ת"א צריך להגיע בדלת הקדמית ולא האחורית". כלומר, אין טעם למהר, ואין טעם לרוץ ואין טעם לנסות להשתחל רק כדי להגיד שאתה משחק במכבי ת"א או להרוויח עוד 100 אלף דולר. כשתהיה בשל ומוכן, הם כבר ירדפו אחריך והכסף שהפסדת, כביכול, יחזור בדרך סיבובית.
וזה מה שמקל צריך לעשות כרגע: לצאת ולשחק באירופה, כי יש לו את הכישורים לכך וכי הוא משחקני העתיד של ישראל. אסור לו להסתפק בניסיון להציל את ראשל"צ או הפועל חולון או עירוני ר"ג מירידה. הוא צריך לשאוף רחוק יותר.
הלפרין יצא בזמנו ללובליאנה, עשה חיל, הפך לכוכב הקבוצה, שיחק בסביבות 30 דקות לערב ולפעמים יותר מזה בכל מסגרת שהיא. זה גם המסלול שמקל צריך ללכת בו עכשיו ואפילו האיזור שהוא צריך לנחות בו, בהנחה שיזכה לשחרור ממכבי ת"א: האיזור האדריאתי.
יש שם קבוצות צמרת שישמחו לקלוט אותו. עבודה תחת מאמן כמו יורי זדובץ' בלובליאנה, נניח, או ולימיר פראסוביץ' בציבונה זאגרב, או במקרה הטוב ביותר דושאן וויושביץ' בפרטיזן בלגרד, תהיה הדבר הנכון עבורו. ודאי כאשר מדובר בשחקן רכש שמגיע מבחוץ והיחס המקצועי אליו יהיה אחר מאשר הוא מקבל כרגע במכבי ת"א, אפילו כשחקן בית.
הוא לא חייב להסתפק בעונה אחת כמו הלפרין ואז לחזור. שיעשה שם שנתיים, ואם הכל ילך נכון וכמתוכנן יש למקל פוטנציאל להפוך לשחקן של מיליון דולר לעונה בדיוק כמו שהפכו הלפרין או אליהו. במקרה כזה, יכול להיות שמכבי ת"א תיזכר אצלו כקוריוז ולא יותר ואת הימים הסגרירים האלה יחליפו ימים מחויכים בהרבה.
לחילופין, מכבי תנחית אותו כרכז ראשון בעתיד, אבל העובדות האחרונות מלמדות שהמועדון לא מוכן לשלם לשחקנים מקומיים בסטנדרטים הנהוגים במועדוני צמרת באירופה. כך או אחרת, דיון כזה הוא היפותטי ועוד חזון למועד. כרגע, מקל צריך לצאת מפה בהקדם האפשרי.
