דראפט 2003 היה אחד הגדולים שידעה ליגת ה-NBA אי פעם. הלילה בו נבחרו כוכבים כמו לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני, דווין ווייד וכריס בוש זכור לטובה כמעט לכל אמריקני חובב ספורט, אבל לא לצ'אק איידסון.
הרכש החדש של האלופה, מכבי ת"א, אמנם לא היה מהשחקנים הבכירים שהעמידו את עצמם לבחירה באותו הלילה, אבל למרות זאת קיווה לשמוע את שמו לקראת הסוף, אלא ש-30 הקבוצות התעלמו לחלוטין מהפוינט-פורוורד הלבן מדרום קרוליינה ואילצו אותו לחפש יבשת אחרת כדי להתפרנס בכבוד מהמקצוע היחידי שהוא הכיר עד אז.
צ'ארלס "צ'אק" פטריק איידסון, שיחגוג בעוד שבועיים (10 באוקטובר) את יום הולדתו ה-29, נולד בעיירה סאמרוויל שבדרום קרוליינה ואת הכדורסל הכיר כבר בגיל צעיר בעקבות אביו, פאט, המשמש כמאמן כדורסל בתיכון פיינווד הקרוב לביתו, בו למד גם צ'אק, שהפך באופן די טבעי לכוכב הקבוצה.
למרות שכבר מגיל צעיר היה גבוה משאר חבריו לכיתה, הקפיד פאט ללמד את צ'אק את כל התפקידים על מגרש הכדורסל, מרכז ועד לשחקן ציר, וכך בעצם הפך אותו ל'אול-אראונד פלייר' המושלם שהוא היום.
כישוריו בתיכונים לא נעלמו מעיני אנשי המקצוע בארה"ב ובשנת 1998 היה איידסון חלק מנבחרת הנוער של ארה"ב והשתתף בטורניר אלברט שוויצר היוקרתי ובמשחק ההופ-סאמיט המסורתי, המפגיש בין נבחרת הנוער האמריקאית לבין נבחרת הנוער של כוכבי שאר העולם.
קרוב לבית: איידסון הופך לכוכב של דרום-קרוליינה
למרות חיזוריהן של מספר מכללות צמרת במדינה, החליט איידסון לבלות את חווית המכללות קרוב לבית, במכללת דרום-קרוליינה הצנועה, שם גם הכיר את אשתו כיום, סמנת'ה. כבר בעונתו הראשונה היה איידסון מהשחקנים המשמעותיים במכללה כשהוא רושם ממוצעים של 9.1 נקודות, 4 אסיסטים, 3.6 ו-2.9 חטיפות ב-30 דקות למשחק.
בסוף העונה נבחר איידסון לחמישיית הפרשמנים של איזור ה-SEC והציפיות לעונה השניה היו גדולות, אלא שכבר בינואר קרע איידסון את הרצועה הצולבת בברכו הימנית והעונה הסתיימה מוקדם מהצפוי עבורו. למרות הפציעה הקשה, צ'אק פתח וגם סיים את העונה השלישית במכללה ללא שום בעיות רפואיות וכמעט שהצליח לשחזר את אותם ממוצעים מעונת הפרשמן.
ב-2003, עונתו הרביעית והאחרונה בדרום-קרוליינה, כבר הפך איידסון לשחקן החשוב ביותר של המכללה וסיים אותה עם ממוצעים של 11.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים למשחק.
איידסון הראה בדרום-קרוליינה שהוא אחד משחקני המכללות המגוונים ביותר בארה"ב, אלא שב-NBA מחפשים בדרך כלל תכונה אחת בה אתה מצטיין במיוחד ואת זה לאיידסון יש - את האופי המיוחד שמשנה חשיבה של קבוצה שונה.
למזלו הרע של איידסון, זה לא עניין יתר על המידה את הסקאוטים האמריקנים בליגה הטובה בעולם וצ'אק נאלץ לוותר על חלום ה-NBA כדי להישאר במשחק. ב-2005 החליט איידסון להתחיל בקריירה מקצוענית באירופה וחתם לשנתיים בגיסן הקטנה מהליגה הגרמנית.
איידסון הופך לשחקן מפתח בגרמניה ובצרפת
בדוחות הסקאוטינג של ה-NBA נכתב על איידסון שהוא לא קלע מספיק טוב בשביל שחקן בעמדה שלו, אבל בגרמניה הוכיח צ'אק שהוא דווקא סקורר משובח כשהוביל את קבוצתו הצנועה עד לשלב חצי גמר הפלייאוף עם ממוצעים נהדרים של 20 נקודות, 5.5 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו-2.5 חטיפות ב-33 דקות למשחק.
בסוף העונה נבחר איידסון ל-MVP של הליגה והציפיות לעונתו השניה היו גדולות, אלא שהמזל שוב התנכל לצ'אק ועוד לפני תחילתה של עונתו השניה בגיסן, במהלך משחק אימון, קרע איידסון שוב את הרצועה הצולבת והפעם בברכו השמאלית.
לא צריך להיות מומחה גדול לכדורסל בשביל להבין שפציעות ברכיים הן הסיוט הגדול של כל כדורסלן, אך איידסון סרב להיכנע לפציעות ואחרי שהושבת במשך מרבית העונה, הוא חזר לשבעת משחקיה האחרונים של גיסן (16.4 נקודות למשחק), שלא הצליחה לשחזר בלעדיו את ההצלחה מהעונה הקודמת.
לאחר מכן, בעונת 2006/07, עבר איידסון לליגה הצרפתית. שבוע של מבחנים בשטרסבורג הוכיחו למאמן הקבוצה, אריק ג'ירארד, שאיידסון גם בריא במאה אחוז וגם בדיוק השחקן שחיפש כדי להוביל את קבוצתו.
לאחר עונה נהדרת בה הוביל את שטרסבורג לרבע גמר היול"ב קאפ (שכבר הפך היום ליורוקאפ) כשהוא מעמיד ממוצעים של 16.5 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים בממוצע למשחק, מי שמיהרה לחטוף אותו היא ריטאס וילנה הליטאית, שהעיפה אותו בשלב רבע הגמר של המפעל האירופי.
שתי העונות האחרונות בריטאס וילנה: מוצלחות במיוחד
למרות שזרקה אותו, ריטאס לא שכחה את ביצועיו של צ'אק על הפרקט והחתימה אותו לשנתיים. למרות שפתח את עונתו הראשונה בליטא וביורוליג על הספסל, הפך צ'אק במהרה לשחקן חמישייה ולאחד מכוכביה של ריטאס החזקה, כשאת משחקו הטוב ביותר באותה העונה הוא רשם נגד מי אם לא, מכבי ת"א, עם תצוגה מדהימה של 28 נקודות ביד אליהו, בניצחון על הצהובים של עודד קטש.
בסיום אותה עונה גדולה (2007/08), ניסתה ריאל מדריד לנצל את העובדה שריטאס לא תשחק ביורוליג ב-2008/09, כדי לפתות את צ'אק ולשחרר אותו מחוזהו בריטאס, אך איידסון הוא לא מהשחקנים שיפרו חוזה, גם אם זה אומר חזרה ליורוקאפ המשני.
בדיעבד, אין ספק שהמהלך של איידסון השתלם. בזמן שריאל היתה עסוקה בלהפסיד את כל התארים האפשריים בדרך למהפכה, איידסון, שהפך למנהל המשחק המרכזי יחד עם הליטאים, נהנו מהעונה הטובה ביותר שידעו אי פעם.
הפוינט-פורוורד האמריקני הוביל את קבוצתו לטראבל בלתי נשכח (אליפות הליגה הליטאית, גביע הליגה וזכיה הסטורית ביורוקאפ), כשהוא בעצמו נבחר ל-MVP של היורוקאפ, לאחר טורניר הפיינל-8 בטורינו, אליו הגיע פיני גרשון במיוחד כדי לבחון אותו מקרוב, ובתואר ה-MVP של הליגה המקומית לאחר תצוגה מדהימה עם 41 נקודות במשחק הרביעי והאחרון בגמר הפלייאוף מול היריבה השנואה, ז'לגיריס קובנה.
איידסון מגיע למכבי ת"א - האם המהלך ישתלם?
לא היה למכבי מנהיג שקט על המגרש מאז ימיו של ה"אייס מן", ובאיידסון יש לא מעט תכונות המזכירות את דורון שפר בגדולתו. אחרי העונות הסוערות האחרונות שאופיינו בתקריות מחוץ למגרש (וויל ביינום, צ'ארלס גיינס וד'אור פישר) במכבי מחפשים קצת שקט ואיידסון הוא אדם עם ראש על הכתפיים, צנוע, שקט והכי חשוב - הוא בן אדם אמיתי.
"אני לא יכול להגיד על עצמי משהו אחד שהוא טוב ומשהו שהוא פחות טוב, אני זה אני. אני לא מצוין בכל, אבל אני טוב בכל דבר", אמר צ'אק איידסון את המשפט שהכי מאפיין אותו כבר עם נחיתתו וסיכם: "כששואלים אותי מה אני יכול לספר על עצמי כשחקן אני מתקשה לענות. אני עושה כל מה שאני יכול בשביל הקבוצה".
