אני מכיר את שמעון מזרחי מהיום שהוא בא למכבי תל אביב, למרות שאני אחד היחידים שהגיע לפניו למועדון. אני זוכר את היום שהוא הגיע ואפשר להגיד שמעל הכל, מאז ועד היום הוא התנהג בצורה אמוציונאלית בהרבה מאוד דברים. אנשים יכולים להסתכל על זה בכל מיני הבטים, אבל לא הוא ולא אני לא היינו רוצים לראות את עצמנו כאחד שלא דואג רק לאינטרסים של מכבי. הוא "פנאט" במובן החיובי של המילה.
רבים לא יודעים, אבל במהלך הקריירה שלו, שמעון עזר גם להפועל, אולי מתוך רצון אבל גם מתוך אינטרס של מכבי. היו לא מעט דברים שהוא גם נתן ועזר להפועל, כמו גם יורם אוברקוביץ' ז"ל שעזר למכבי למרות שהוא היה איש הפועל מובהק. בקבלת לא מעט החלטות בכדורסל הישראלי הוא עזר לאדומים ולמרות שחושבים שהוא לוחמן בלא מעט דברים הוא איש פשרה. שמעון הוא אדם שיודע לעזור, להגיע לפשרה יודע להתמתן. יש לו גבולות אבל בסך הכל יש מעט מאוד אנשים בספורט העולמי שעברו דרך מרשימה וכל כך ארוכה וקשה ושרדו אותה. שמעון הוא אחד כזה.
אם משווים את הכבוד שהוא קיבל, אפשר להגיד דבר אחד מעל הכל: ביורוליג ובכל האליפיות והגביעים שמכבי לקחה, הוא התחלק עם מאמנים, שחקנים והנהלה. בהישגים כולם שותפים. הרבה עזבו אותו בדרך והשאירו אותו עם לא מעט צרות אבל כולם התחלקו בשמחות. פרס ישראל פרס אישי שהוא קיבל ואי אפשר לחלק אותו עם אף אחד.
שמעון בטח יגיד שהוא קיבל את הפרס בגלל שחקנים. הוא יידע לחלק את זה לאלו שמסביבו. מתאים לו. אבל עם כל הצניעות, זהו פרס על פועלו האישי ועל הדרך שהוא עבר ועל ההישגים העצומים שהוא היה חתום עליהם. יש הרבה דברים במכבי, גם שאף אחד לא יודע שבלי שמעון לא היו מתקיימים וקיימים.
כמה אנשים יכולים לעבור את הדרך הזו ולא להישבר? לפעעים שאלתי אותו: "כמה אתה יכול למשוך?" והוא חייך. הוא מעיר היום הערות שיהושוע רוזין עוד היה מעיר עליהם. עברו לו כל כך הרבה מאמנים שמכל אחד הוא למד משהו ותמיד הוא ידע להגיד למאמן האחר. זה הסוד שלו? אולי.
יש לו הרבה סודות. לדעתי, אם הדרכים ללב שלו יכלו לדבר, בלי הסתימות בעורקים וההתקפים, הם היו אומרים: " זה הדרך של מכבי". הדרך לא היתה מעולם כמו הדרך של שמעון מהכבד ללב. הוא תמיד נלחם במקומות שאף אחד לא היה מוכן להילחם. יש שחקנים שאומרים שהוא שם את הגוף בשביל הקבוצה, שמעון שם את הלב בשביל מכבי.
לא כל השנים שאנחנו מכירים היחסים בינינו היו טובים, אבל זו הגדולה שלו: הוא לטובת מכבי ידע לקרוא לי לדגל כשהמצב במכבי לא היה טוב. ידע ללכת איתי יד ביד, לתת לי את הגיבוי והעיקר שמכבי תצליח, גם את זה לא הרבה אנשים היו עושים. ידע לריב איתי כשצריך, ידע לצחוק איתי כשצריך.
גם אלו שלא אוהבים אותו, שמעון יודע להיות חבר גם שלהם והוא חבר אמת. הוא לא חבר שלי, אבל ידעתי לראות כל השנים הללו כמה הוא ידע לעזור לאנשים. שמעון עזר למאות, גם כאלה שהם לא מכביסטים. והיום אומרים לו תודה.
