ג'ורדן פארמר מסתובב ב-NBA כבר מספר שנים והיה בעיצומו של קו התקדמות. אחרי שתי זכיות באליפויות עם לוס אנג'לס לייקרס כרכז מחליף, הוא חיפש הזדמנות לבוא לידי ביטוי באופן בולט יותר ומצא את עצמו בניו ג'רזי עם חוזה של 12 מיליון דולר לשלוש עונות (דומה לזה של אנתוני פארקר בטורונטו, כאשר הגיע ממכבי תל אביב) ובעמדה מקצועית טובה משהיה.
פארמר החל את העונה האחרונה כמחליף לדווין האריס ואחר כך לדרון וויליאמס שהגיע מיוטה, ורשם את המספרים הטובים ביותר בקריירה הקצרה שלו. הוא נתפס כרכז מחליף לגיטימי לגמרי בכל קבוצת NBA, אבל ייתכן שהיה משיג בתוך זמן לא רב את החלום הגדול באמת, להוביל קבוצה כלשהי כשחקן חמישייה קבוע.
כמעט בכל משחק בו פתח בחמישייה הראשונה של ניו ג'רזי, כאשר הרכזים המובילים היו פצועים, הוא בלט מאוד. בינתיים, הוא יוכל להמשיך ולשייף את החלום במכבי תל אביב. כוכבית: תלוי במשך השביתה.
דייויד בלאט לא יירגע עד שיחתים גארד נוסף, שיהיה כאן גם אחרי שפארמר יחזור ל-NBA בתום השביתה. יוטל עליו להיות דומיננטי בסיטואציה של שחקן כמותו, שרואה עצמו כשחקן NBA לכל דבר וגם שייך לשם, ונושא סיום השביתה יעסיק אותו ביומיום.
השחקן הוא אמנם זה שיצר את הקשר וביקש לשחק כאן אבל כל זה שייך לעבר. כשהעונה תחל ובהמשך יגיעו ידיעות על כך שסיום השביתה הולך וקרב ייבחנו הדברים מחדש. כלומר, האם אפשר יהיה להיכנס לו לראש ולרתום אותו במאה אחוז גם בשבועות שבהם ירגיש שהנה, עניין של זמן קצר בלבד, והוא ישוב הביתה?
האם הלך הרוח של פארמר כאן יונע על ידי העובדה שהוא זמני, או שהמאמן והשחקן יציגו חזית אחידה: 100 אחוז יכולת ומחויבות כאן ועכשיו, וגם יעמדו בה ביומיום עד להודעה שתבוא.
פארמר הוא שחקן הגנה טוב, לא גדול. אינטליגנטי דיו כדי לראות חצי מהלך קדימה, לכפות איבודי כדור ולשבש מהלכים. פה ושם הוא ישיג חטיפה, אבל אין טעם לצפות לעלוקה כמו דורון פרקינס. ובכל זאת, אם הכל יעבוד ופארמר ישתלב כאן בטבעיות, הוא עוד עשוי ליהנות מאוד ולהידבק בתזזית ההגנתית שבלאט ינסה להדביק לקבוצה גם העונה.
עניין אחר לגבי השתלבותו של פארמר נוגע לג'רמי פארגו. בעונה שעברה מכבי העמידה את צמד הגארדים פ"פ, פארגו-פרקינס, שהפך להיות הכוח העיקרי שעל פיו הקבוצה נעה ושימש כמאפיין העיקרי בתעודת הזהות שלה. עכשיו יש לה פ"פ חדש, פארגו ופארמר, אבל סך התכונות יהיה שונה. באופן עקרוני, גם אם ההחתמה טובה למכבי תל אביב, לא בטוח שפארגו הוא המאושר באדם נכון לעכשיו.
נכון, כל שחקן אמור לשמוח על כך שהקבוצה מתחזקת, אבל פארגו אמור להגיע לעונה הזו כשחקן של כמעט מיליון דולר, אחד הטובים ביורוליג בתפקידו, שחקן שעשה קפיצה מטאורית בעונה אחת. הוא הכוכב של הקבוצה. והנה פתאום הוא עלול לאבד פוקוס וכנראה שגם דקות משחק.
פארגו, ואת זה ראינו בשתי העונות שלו בישראל, עלול להיקלע לתקופות של חוסר ריכוז וכדורסל אנמי במהלך העונה, לפעמים בלי סיבה נראית לעין ובטח כאשר ישנה אחת כזו. יהיה מעניין לראות מה תעשה לו ההבאה של פארמר, ואיך יוכל בלאט לטפל גם במוקש הפוטנציאלי הזה כדי להפוך את השניים לצמד מיוחד שמטאטא מתחת לשטיח בעיה עוד לפני שהיא פורצת.
סביר שהשאלות ייפתרו מעצמן. פארמר לא יכפה דבר, קרוב לוודאי. להבדיל מקרלוס ארויו, למשל, שהגיע לכאן על תקן חצי מושיע ושיחק כאילו הוא חייב לחפות על אחרים, פארמר לא אמור להיתקל בדרישות זהות מצד המערכת.
הנטל והלחצים עליו קטנים יותר, הוא לא השחקן שמרוויח הכי הרבה כסף באופן בולט וחד בקבוצה וגם סגנון המשחק שלו שונה. העובדה שיש סביבו שחקנים מצוינים, שחלקם ממשיך יחד לעונה שניה, תקל עליו להשתלב.
פארמר הוא בטח לא השחקן שישלוט בכדורסל האירופי, דבר שרבים ציפו מארויו לעשות כאשר הגיע. ובכלל, כאשר מכבי משחקת בשלוש מסגרות באותה עונה וסגל השחקנים רחב כל כך, הלחצים והעומסים על השחקנים מתפזרים. כשאחד יהיה עייף מדי, אחר יהנה מרגליים טריות.
הגארד החדש הוא שחקן מוכשר, מזהה מצבים, יכול לשחק בשתי עמדות הגארד, נלהב ומלהיב ומשחק למען הקבוצה תוך הקפדה על שיתוף הגבוהים. הוא מנהל משחק טוב ומקבל החלטות טובות בדרך כלל גם במגרש הפתוח, אם כי פה ושם בורח לו כדור בטוח. ובעצם, למי לא?
בלייקרס, שבה שיחקו את התקפת המשולש של פיל ג'קסון ולצד מגה סטאר כמו קובי בראיינט, תפקידו כרכז מחליף היה משני. הוא בא לידי ביטוי בעיקר בהפחת רוח חיים בקבוצה ברגעי נפילה, וכמי שחוטף כדור חשוב וקולע שתי זריקות מבחוץ. בנטס לעומת זאת, הוא התברר כמי שיכול לשחק כרכז נטו לכל דבר ועניין. מאזן האסיסטים מול איבודים שלו בעונה האחרונה בניו ג'רזי (5 אסיסטים, 1.9 איבודים בממוצע) מחזק את ההנחה הזו, אבל לא רק: גם מראה עיניים מעיד על יכולתו לשלוט במשחק, ולנהל את הקבוצה שלו במיומנות.
