ליגת ווינר נפתחת ושוב מדגדג באצבעות להרביץ כתבת תחזית כזו. אתם יודעים שהרוב המכריע של הקטגוריות שמופיעות בה לא יתממשו כאילו כדי להכעיס, אבל תמיד נחמד לכתוב אותה.
ומבלי להרחיב יותר מדי הנה הקטגוריות בזו אחר זו, מקריות לגמרי, אגב מלוות באפקטים של חוש נבואי קלוקל למדי. ובקיצור, אני קונה כבר עכשיו 50 אחוזי הצלחה (ויודע שגם זה יהיה הישג מצוין).
שחקן העונה
לא מעט מועמדים יש כאן ובדרך כלל הם מגיעים מקבוצות מפתיעות, כאלה שעשו ריצה בלתי רגילה לאורך העונה, סטייל דורון פרקינס במכבי חיפה או לואיס פלורס בהפועל חולון בעונה שעברה.
הפעם, סתם תחושה, התואר יילך לשחקן של מכבי ת"א או הפועל ירושלים. ממה שראינו עד עכשיו זה יהיה כנראה אחד מהשניים: אלן אנדרסון או דיז'ון תומפסון, מותנה כמובן בהצלחת הקבוצה, כי בחירת שחקן עונה הולכת בדרך כלל יד ביד עם הישגי הקבוצה שלו.
היתרון של תומפסון: הוא ישחק קרוב לוודאי יותר דקות מאשר אנדרסון בליגה הישראלית והמספרים שלו צפויים להיות טובים ומגוונים.
היתרון של אנדרסון: הצלחה שלו ביורוליג עשויה להשפיע גם על בחירה בליגה, כיוון שהבוחרים למיניהם, ולא משנה מיהם בדרך כלל, נוטים להיות מושפעים מההופעות האירופיות של מכבי ת"א ולהשליך מהן למשחקי הליגה.
מאמן העונה
עודד קטש. הפעם, בניגוד להרגלו בשנים קודמות, קטש הרכיב את הסגל שלו מוקדם למדי והשאיר שלושה מהזרים ששיחקו כאן בעונה שעברה, בהחלט מהלך חשוב. בנוסף, נותרו בסגל של הפועל גלבוע/גליל גם מרבית הישראלים ועושה רושם שהעונה השניה של הקבוצה הזו ביחד תהיה מוצלחת יותר מאשר הקודמת, שבעצמה היתה לא רעה בכלל.
ובמלים אחרות: הגיע הזמן שקטש, שכבר ביקר פעמיים בפיינל פור, יזכה גם באיזשהו תואר. אם לא אליפות אולי גביע המדינה, מי יודע.
יורדות
כל מה שאכתוב לא יישמע טוב ולא סימפטי, אבל אני חושב שהפועל עפולה תחזור לליגה השנייה בתום עונה אחת, והפועל חולון נמצאת בסכנה מוחשית לפחות על הנייר. אני מאמין שיעקב ג'ינו בנהריה, שניגשת לעונה הזו בתקציב נמוך מהרגיל, ודני גוט ברמת גן, שמסתבכת באופן קבוע בשנים האחרונות, יצליחו לחבר את הקבוצות שלהם ולשרוד עונה נוספת.
כוכב עולה
יובל נעימי. עושה רושם שזו העונה שלו. אחרי שבעונה שעברה שיחק לצד מורן רוט, הפעם הוא יחלק את עמדת הרכז עם יוגב אוחיון. נעימי בשל ומוכן לקחת בשתי ידיים את עמדת השחקן המקומי המוביל בהפועל ירושלים, ואני מעריך שלאורך העונה אוחיון יעמוד בצילו בחלקים מסוימים ויהיה עזר כנגדו בחלקים אחרים, אבל בסופו של דבר זו תהיה עונת-הקפיצה-למעלה המשמעותית ביותר בקריירה של נעימי בן ה-24.
המאמן המפוטר הראשון
לא ברור לי בשביל מה אני צריך ליפול בקטנות האלה, ולמה בכלל להיכנס לזה, אבל תחזית זו תחזית והימור זה הימור, ואם כבר אז עד הסוף: עמיר עוזי מהפועל חולון הוא האיש. לשאלתכם, ודאי שאין לי דבר נגדו, אני אפילו חושב שהוא מאמן מצוין, אבל התחושה היא שאחרי העונה המוצלחת שעשה דני פרנקו משהו ישתבש הפעם, חולון עלולה להילחץ ואז גם יבואו השינויים.
כמובן שהקהל של הפועל חולון מוזמן לעודד בטירוף ביציעים ולשאת את הקבוצה על כפיו כמו בעונות קודמות, ואז לתחזית שלי אין שום סיכוי להתממש. בכל מקרה, בהחלט עדיף שהתחזית שלי תתברר כשגויה, ושלעמיר עוזי תהיה קבוצה מצליחה בליגת העל.
תגלית העונה
המושג הזה היטשטש עם השנים. פעם מקובל היה לבחור בשחקן שעושה את עונתו הראשונה. אחר כך החלו להתבלבל בין תגלית לפריצה של העונה, והחלו להכליל גם שחקנים של עונה שנייה ולפעמים שלישית, אם בשנתיים הראשונות הבחור שיחק דקות ספורות בלבד.
כך שאם לחפש מישהו חדש לגמרי, למה לא ללכת על ג'ייסון תומאס, הגארד של רמת גן, בוגר אוניברסיטת אמריקן שמשחק על תקן ישראלי? למה לא, באמת.
בהיעדר ישראלים מנוסים במיוחד ברמת גן, ועם כוונה לקדם שם את חן זיגדון ושון דניאל (אגב, גם זיגדון, 1.75, יכול להיות מועמד לא רע בכלל), תומאס יכול לתפוס תפקיד מרכזי בקבוצה הזו. המועמדות שלו תקפה, אגב, אך ורק במקרה שרמת גן תפתיע לטובה כי הכלל הדי ברור הוא, אם כי הוא לא כתוב בשום מקום, שתגלית עונה לא בוחרים מתוך קבוצה שירדה ליגה.
יפרוץ קדימה
רוברט רות'ברט מנתניה, פשוט כי הוא מוכרח. כולם מדברים על פוטנציאל, כולם ראו ממנו דבר או שניים בעונות האחרונות בגליל ובנהריה, אבל עוד לא קיבלנו מהאיש הגבוה הזה (2.17) עונה אחת יציבה מהתחלה ועד הסוף.
מאחר שמדברים עליו כעל הגבוה המוביל של נבחרת ישראל לעתיד, ומאחר שהגב של יניב גרין כבר מציק לו ממש ומי יודע עוד כמה זמן נותר לו בנבחרת, רות'ברט חייב לשמוע את האזעקה הזו ולהגיב בהתאם. אז לא, אני לא חושב שהוא הולך להיות כוכב גדול מאוד העונה, אבל אם לא יצליח להעמיד ממוצעים סבירים ויכולת טובה כאחד הישראלים המובילים של עולה חדשה, איפה כן הוא יעשה את זה?
אלופה
עזבו, לא בא לי לגלות לכם.
