מי שראה אתמול (שני) את ההפסד הביתי של מכבי ראשל"צ לגלבוע/גליל יודע שהקבוצה של עודד קטש שיחקה מתחת לרמה הטובה שכבר הספיקה להציג העונה.
גלבוע/גליל נתנה הנחה לראשל"צ בדמות שני שחקנים שהיו רחוקים משיאם, אייזיה סוואן ודיון דוואל, אבל הקבוצה הביתית לא היתה יכולה להפיק מזה דבר, כי לה בעצמה היו יותר משניים שרחוקים משיאם. למעשה, ובעדינות, כמעט כל הקבוצה רחוקה מלהרשים. וזה לא השבוע הראשון שראשל"צ נראית ככה, כידוע.
אפי בירנבוים עמד מאחורי הרכבת הקבוצה ולכן הכישלון המוחלט שלה עד כה נופל עליו בראש ובראשונה. הציפיות הגדולות שליוו את ראשל"צ בקיץ נבעו לא מעט מעצם הצטרפותו של מי שנחשב למאמן שהצליח בעשור הזה כמעט בכל דבר בו נגע, מלבד הנפילה במכבי ת"א בעונה שעברה.
לבירנבוים יש היסטוריה ארוכה של הצלחות והישגים, אם כי כאשר מדובר בזכיה בתארים הוא יכול לזקוף לעצמו אחד בלבד וגם הוא די ישן – גביע המדינה עם בני הרצליה לפני 14 שנים.
עבור הקבוצה מעיר היין, שלרגע לא שאפה לזכות באליפות ומאזן התארים של בירנבוים לא ממש מדאיג אותה, האפשרות להגיע איתו לפיינל פור קרצה מספיק כדי להחתים את המאמן.
בירנבוים, שלאחר פיטוריו ממכבי ת"א לקח לעצמו חצי שנה שקטה והוריד פרופיל, לקח על עצמו את ההצעה. סביר להניח שתיאר לעצמו שבמועדון, אשר שקוע למטה בשנים האחרונות, אפשר יותר להצליח מאשר להיכשל, מה גם שמכבי ראשל"צ היא קבוצה שרצה כבר 20 שנה בליגת העל ופיתחה לעצמה מסורת והמשכיות.
ראשל"צ הפסידה בכל המשחקים עד עכשיו, כולם מול קבוצות חזקות. במשך המחזורים הקרובים יתברר הכיוון שלה לקראת ההמשך. שום דבר עדיין לא סגור וגמור ועוד לא מאוחר להצליח, אבל ברור שבהרכב השחקנים הקיים הקבוצה לא תגיע רחוק.
הכישלון בבנייה מעלה שאלות רבות
בירנבוים והנהלת הקבוצה יודו קרוב לוודאי בכישלון הבנייה ההתחלתית וייכנסו לתוך מסע חילופי הזרים השנתי, שמאפיין קבוצות תחתית. ר"ג וחולון כבר בעסק, אז הנה גם הכתומים מצטרפים. ההבדל הוא, שבעוד שר"ג וחולון עושות זאת כדי להתחזק ולהינצל מירידה, ראשל"צ עושה זאת במחשבה שעדיין אפשר להציל את השאיפות לסיים בצמרת.
דלרון ג'ונסון ישב בצד בגלל פציעה בשלושת המשחקים הראשונים, ובמשחק הרביעי בו שותף לא הוכיח את עצמו. ייתכן שמגיע לו צ'אנס נוסף, אבל לפחות על פי מה שהראה הוא לא השחקן שיהווה עוגן בצבע. ג'ייסון וולס כבר מעבר לשיאו וגם הוא לא שחקן שייקח את ראשל"צ רחוק.
אבל גם אם בירנבוים יחליף את שני שחקני הפנים הזרים שלו, ובהנחה שלארי אובאנון ורוד גריזארד יילכו וישתפרו עם הזמן פשוט כי יש להם את זה, אפי צריך לחפש את התשובות אצל עצמו ואצל הישראלים שלו.
אחרי שכבר הבין שהרכיב צוות חיוור שנופל בשתי דרגות מקבוצות הצמרת, בירנבוים צריך לשאול את עצמו מה חלקו הנוסף בחוסר ההצלחה: האם העברת המסרים לוקה בחסר? האם הוא מראה את אותם התלהבות, אמונה ורצון שהביאו אותו לאן שהביאו לאורך השנים? האם הוא מצליח לגרום לשחקנים להילחם ומחדיר בהם את מלוא המוטיבציה?
האם כדאי להוסיף תרגיל, לשנות תרגיל, לחדד דגשים? והאם יכול להיות שכמו שהקבוצה שלו חלודה מאוד כרגע, גם הוא צבר חלודה במהלך הפגרה שלקח אחרי התקופה הלא סימפטית במכבי ת"א?
הישראלים ללא ביטחון, חייבים זר חמישי
אחרי שישאל את עצמו וגם יענה, אפי מוכרח להבין מה עובר על השחקנים שלו, ובמיוחד הישראלים, שמשחקים בלי ביטחון. בהפסד לגליל, די היה לראות את יהוא אורלנד, צלף שלשות מובהק, יורה שני אייר-בולים במשחק אחד, כדי להבין שמשהו לא טוב עובר עליו.
די היה לראות את מאיר טפירו מתקשה מאוד לנהל את העניינים, ולא חוזר למשחק מרגע ביצוע העבירה הרביעית ועד לסיום. די היה לראות את ארז מרקוביץ', שחקן פנים יעיל בדרך כלל, מתקשה מאוד בפעולות פשוטות, או את אבי בן-שימול, שלא מפיק מספיק מהיכולות שלו, ויש לו יכולות לא רעות בכלל.
בשלב הזה ראשל"צ היא עדר בלי רועה. לא על הקווים ולא על המגרש. בירנבוים וטפירו מאכזבים, כל אחד בתחום האחריות שלו, והזרים מעדיפים להתחרות ביניהם בזריקת שלשות. הקבוצה צריכה למצוא לעצמה משחק פנים בדחיפות, ואולי אפילו לחשוב על החלטה אמיצה, שתוריד את טפירו לספסל ותהפוך אותו לשחקן שישי שמשנה משחקים, ודאי אם ימשיך ביכולת החלשה. בגילו אין בכך שום פחיתות כבוד.
צריך לזכור שראשל"צ, אולי מסיבות תקציביות, הסתפקה בארבעה זרים ברגע שהחליטה ללכת על רכש יקר כמו טפירו. ואם מאיר מאכזב, כנראה שלא תהיה ברירה אלא לפתוח את הכיס ולצרף עוד זר כדי לייצב את הסגל. ארבעה זרים לרוב לא מספיקים בליגה עמוסת הזרים הזו, ומה שעבד נהדר להפועל חולון בעונה שעברה (טולברט, פלורס, וושינגטון, ווית'רס) הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.
לאחר שכאמור סיימה להתעמת מול קבוצות טובות ממנה, בירנבוים יוביל את חניכיו בשבוע הבא למשחק חוץ קשה נגד הפועל חולון. קבוצה שהיא נכון להיום באותו מעמד ומאזן כמו שלה, עם מאמן שסובל מצרות משל עצמו, רק שלעמיר עוזי, להבדיל, אין שם ומעמד בכדורסל הישראלי כמו לאפי.
יהיה לא פשוט, יהיה לא קל, לשתי הקבוצות. נפילה גם באולם הפחים תהפוך את מכבי ראשל"צ למקום שמאוד לא נוח להיות בו, ובירנבוים יצטרך לגייס את כל ניסיונו כדי לדאוג שזה לא יקרה.
