אחד שיודע
בהפועל תל אביב לקחו די קשה את הפסד הליגה להפועל באר שבע ביום רביעי שעבר, לפני שמונה ימים. זה היה הפסד במשחק שיכול היה לעלות אותם למקום השלישי, רגע לפני חצי גמר הגביע, בדיוק כשהם בעיצומה של אחת התקופות הכי טובות שלהם בשנים האחרונות. בחדר המאמנים ישבו בסיום אנשי הצוות המקצועי ומספר חברי הנהלה, כולם עם הראש למטה. ואז נכנס לחדר ג'ייקובן בראון, מחויך, אומר שלום לכולם. "ג'ייקובן, אתה יודע... הפסדנו", אמר לו אחד היושבים בחדר.
"יש לנו דרבי בחצי גמר הגביע ביום שני, וביום חמישי יהיה לנו גמר גביע", הוא ענה להם, "אתם באמת מתעסקים עכשיו בהפסד ליגה נגד הפועל באר שבע?"
כן, זה ג'ייקובן בראון. הוא ידע.
"היתה אווירה די קשה אחרי ההפסד לב"ש, אבל הוא הרים את כולם גם בחדר הלבשה באותו ערב", מספר המנהל המקצועי של הפועל ת"א, עידן פלדה. "ג'ייקובן ידע שיותר טוב להגיע לחצי הגמר אחרי הפסד, עם תחושת תסכול כלשהי. הוא היה היחיד שהבין שההפסד הזה יביא אותנו יותר מפוקסים ומוכנים למשחק מול מכבי".
ג'ייקובן - כמה שזה אופייני לו - נתן הצגה ענקית מול מכבי ת"א והיה המצטיין עם 30 נקודות. ייתכן שהערב הוא כבר יצליח לסחוף את הפועל ת"א לתואר, ותודו שזה - אחרי 29 שנים - כבר לא יהיה ממש אופייני.
על הכתפיים שלו
את ג'ייקובן בראון אין צורך להציג. הפלוסים והמינוסים ידועים, והפועל ת"א הכירה היטב את הסחורה לפני הרכישה. בר טימור, החבר מתקופת הפועל ירושלים, היה בזמנו המתווך העיקרי בעסקה שהיתה סוג של הימור מבחינת הקבוצה: הגארד, שחגג 32 ביום שני, הרי היה פצוע בחלקים נרחבים בעונה שעברה, והצוות המקצועי בצד האדום של תל אביב שם הרבה ביצים בסל הזה.
אחרי החתימה, בהפועל ת"א עקבו באדיקות אחרי היכולת של בראון בטורניר ה-TBT, בו הוא השתתף בקיץ אחרי שכבר חתם על החוזה. היכולת היתה סבירה, אבל אנשי המועדון היו מודאגים כשראו איך בראון מחזיק את הכתף יותר מפעם אחת. "לא אשקר, זה הלחיץ מאוד", אמר פלדה.
העונה התחילה. בראון חזר ואמר לכל מי שרצה לשמוע שהוא בסדר, בריא וכשיר לחלוטין - אבל הפועל ת"א ערמה הפסד אחרי הפסד. ארבעה כאלה היו לה בחמשת המחזורים הראשונים, כשהניצחון היחידי היה על מכבי ראשון לציון שהיתה די מפורקת באותה נקודת זמן.
"בהתחלה הוא לא היה אותו שחקן, הוא בעיקר מסר, פחות זרק, וכל המערכת התחילה לחשוב", אומר פלדה. "אבל הרוגע שג'ייקובן שידר למרות שהוא לא היה בשיא, זה מה שעושה אותו למי שהוא. גם כשהוא לא היה טוב הוא נתן לנו בטחון כל הזמן. בשיחות איתו הוא תמיד ידע שהוא יהיה שם, שזה רק עניין של זמן עד שהוא יחזור ליכולות שכולם מכירים".
זה אכן לקח לו זמן, אבל בסוף זה קרה. קודם כל כי בהפועל החליטו שהשנה הם ייתנו לדברים זמן. לא יסטו מהדרך גם אם התוצאות יביו רעות. ובראון עצמו - בניגוד לסיפורים ששמעו בהפועל ת"א לפני שהגיע - עבד מאוד קשה: הוא התאמן בחדר הכושר כל יום, כשחלק נרחב מהעבודה הוקדש לחיזוק השרירים מסביב לכתף, הכל כדי שהפציעה מעונת 20/21 לא תחזור.
בסופו של דבר, ג'ייקובן החמיץ העונה רק משחק אחד - בגלל קורונה. זה היה הדרבי בדרייב אין, וגם בו הפועל ניצחה.
"לא מפחד לדבר על תארים"
בראון הסיר חלודה במחזורים הראשונים העונה. כשהוא (וגם ג'יימס יאנג) נכנסו לגמרי לעניינים משהו בהפועל ת"א קרה - היא התחילה להיכנס לכושר, לנצח ולנצח, כשלשיא שלה היא הגיעה במשחקי הגביע. וג'ייקובן, למען האמת, חי בדיוק בשביל משחקים כאלה.
יש שחקנים שבורחים מאירועים גדולים, ויש כאלה שרק מחכים להם כדי להרים את הרמה. ג'ייקובן בראון הוא הקיצון של הקבוצה השניה. נדמה שככל שהמשחק חשוב יותר, כך הוא טוב יותר. מאזנו בגביע המדינה בישראל עומד על 11 ניצחונות מ-12 משחקים. הוא זכה עם הפועל ירושלים בשני גביעים, שבהם היה לו חלק גדול.
בגביע של עונת 19/20 הוא נצץ מעל כולם. ברבע הגמר הוא קלע את אחד הסלים הגדולים של השנים האחרונות וניצח את מכבי תל אביב בהיכל. בגמר באותה עונה, מול עירוני נהריה של דני פרנקו, הוא נבחר לשחקן המצטיין עם 26 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים שהיו. שנה קודם לכן, בגמר 18/19, הוא היה פעם נוספת הקלע המוביל של ירושלים עם 19 נקודות.
ההפסד היחיד שלו בגביע בישראל היה בחצי הגמר בעונה שעברה עם הפועל ירושלים למכבי ראשון לציון, במשחק שבו היה פצוע.
העונה, בשני משחקי הגביע של הפועל תל אביב, שני משחקים בפרופיל הכי גבוה שיכול להיות - מול הפועל ירושלים ומול מכבי ת"א - הוא הוביל את הקבוצה בקליעה, באסיסטים ובמדד. במספרים זה אומר 23 נקודות, 8 אסיסטים, 5 ריבאונדים, 2 חטיפות, מדד 30.5 ופלוס-מינוס מצטבר 26+.
"ג'ייקובן הוא משהו אחר", אומר פלדה. "הוא לא מפחד לדבר על תארים, הוא לא מפחד לבוא לנצח את מכבי שלוש פעמים בעונה - ואלה דברים שבהפועל יש אליהם רגישות גדולה לאור אכזבות העבר. שתי דקות לסיום חצי הגמר עוד הובלנו בעשר נקודות, הסתכלתי על רמי כהן, ועדיין רעדתי. אבל ג'ייקובן? מבחינתו זה נגמר. זה סוג האנשים שאנחנו רוצים פה, כאלה שיכולים לתת לנו את ההמשכיות במועדון".
מי שמאמין
"בלי האמונה, צסק"א לא היתה אוכלת אותה", אמר שייקה לוי מהגשש החיוור, ברפרנס למשפט ההוא של טל ברודי. אז בלי האמונה של ג'ייקובן, כנראה שגם מכבי לא היתה אוכלת אותה בחצי הגמר ביום שני. כי עושה רושם שאדם ושחקן כמוהו - זה בדיוק מה שהפועל ת"א היתה צריכה. אחד שישלב את היכולת על הפרקט לצד האמונה שזה אפשרי, אפילו כשמדובר במועדון שלא זכה בתואר כמעט 30 שנה. והווינריות הזו מדבקת.
"זה ההבדל בין שחקן טוב לשחק גדול, היכולת שלו להשפיע שלו שחקנים אחרים ולגרום להם ללכת אחריו", אומר פלדה. "אין עוררין שהוא המנהיג של הקבוצה, הוא תמיד משרה אווירה שהכל אפשרי. השחקנים מאמינים בו בעיניים עצומות, הוא ממש רותם אותם למלחמה. האישיות שלו, כל החבילה הזו - זה מה שעושה אותו כל כך גדול".
בהפועל ת"א שמו לב שבראון, באופן די סיסטמתי מתחיל את המשחקים כשהוא בעיקר מחפש להכניס את החברים למשחק. "ברבע הראשון הוא ממעט לזרוק לסל, הוא מחפש את האנשים החמים שהוא יודע שיעזרו לו בהמשך", מנתח פלדה.
שימו לב לנתון הבא: ב-18 הדקות הראשונות של הדרבי בחצי הגמר, ג'ייקובן בראון עמד על 4 נקודות, 1 מ-3 מהשדה, 3 אסיסטים ומדד 6. מהדקה ה-19 ועד לסיום: 26 נקודות, 9 מ-13 מהשדה, 6 אסיסטים, ומדד 33. הוא היה אחראי ישיר בנקודות או אסיסטים ל-41 מ-56 הנקודות האחרונות של הקבוצה שלו.
לספרי ההיסטוריה
זו בסך הכל השנה השנה החמישית של בראון בישראל, והוא רחוק ניצחון אחד מגביע שלישי - וכולם מחוץ למכבי ת"א. "כבר היום, אני חושב שהוא בין שלושת השחקנים הכי גדולים ששיחקו בהפועל תל אביב אי פעם", קובע פלדה.
ייתכן שבסוף העונה הזו, אולי אפילו בסוף הערב הזה, לג'ייקובן בראון יהיה חתיכת קייס באשר להיותו אחד הגדולים שדרכו לא רק בהפועל, אלא בכלל בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי. עד אז, הוא ירצה לשנות את ההיסטוריה של הפועל ת"א - המועדון השני הכי מעוטר בישראל - שלא זכה בתואר כבר 29 שנים.
ואם מישהו מסוגל, זה ג'ייקובן בראון.
