מבחן הדרך: הגמר שהראה את השוני בין מכבי לחולון

לו היה אוחז דן שמיר הצעיר, לפני נניח 15-20 שנים, בכדור בדולח אשר היה מאפשר לו לחזות במשחק הכדורסל אשר נערך אמש (חמישי) בכלל, ובסוג הכדורסל אשר הציגה לראווה הקבוצה אותה אימן בפרט, סביר בהחלט להניח שאותו בדולח היה מנותץ ותכנון הקריירה העתידית היה זוכה למחשבה מחודשת.
 
נאמן לתאוריות כדורסל מוקפדות, דוגמת משחק החדירות האקס-יוגוסלבי רווי הכללים, הניואנסים והדקויות, האמין שמיר שיש כדורסל נכון ויש כדורסל שאיננו כזה. ועשה זאת ממקום של ידע ולימוד ולא מתוך עצלות.

במקביל, חונכו לאורך השנים אוהדי הכדורסל הישראליים על ברכי הכדורסל הנכון. היו פרשנים שקראו לזה הכדורסל שאנחנו רוצים לראות והיו אחרים שהמחישו את ההבדל בין הכדורסל האינטלקטואלי ואנין הטעם של גאונים אירופאיים דוגמת ריגודו הצרפתי או זדובץ' הסלובני, להבדיל מהכדורסל הנחות של דבילים שמתפרעים, רצים וקופצים מצד לצד ללא מטרה בסגנון עדות ליגת הפיתוח האמריקאית. הסבירו לנו אודות החשיבות של דברים שהעין המזוינת לא מבחינה ושדף הסטטיסטיקה לא מפרט. ואנחנו, הפרשנים הנוכחיים, ממשיכים לא אחת לפרוס או לייצר תאוריות שמסבירות כמה רבדים ורמת תחכום יש בכדורסל.
 
ובעיקר, ניכסו ומנכסים מלהגי הכדורסל כמעט כל מהלך במשחק הכדורסל לזכותו ובעיקר לחובתו של המאמן. כל כדרור, קליעה ומהלך זוכים להסבר מלומד ולעיתים אף רהוט בזיקה ליכולתו לאיש שעומד על הקווים ומסמן דברים עם הידיים. אין ולא יכולה להיות ביקורת חריפה יותר על מאמן מאשר לומר שהקבוצה שלו משתוללת. שהקבוצה שלו משחקת כדורסל שלא בשליטה. שהשחקנים שלו מתפרעים.

מעבר לאנשיה, שחקניה ואוהדיה, מהווה הזכייה של הפועל חולון בגביע השני בתולדותיה חגיגה גדולה גם לאוהד הכדורסל וחובב הספורט שלא חש צורך לאתר קונספטים ולהתעסק בתאוריות מורכבות, אלא פשוט להנות מהחוויה אשר נגלית לנגד עיניו. ולהתמוגג מכדורסל של שחקנים ולא של מאמנים. וכן, גם של שחקנים שמשתוללים.

via GIPHY

בלי היי פיק אנד רול, בלי דאבל אלבו, בלי סקרין דה סקרינר ובלי שאר בלבולי המוח המקצועיים שאיתם אנחנו נוהגים לתאר ולהסביר מהלכי כדורסל. אם המטרה של תרגילי התקפה היא לייצר מצבים שבהם שחקן ההתקפה הטוב ביותר מקבל את הכדור במקום שנוח לו, אז לגלן רייס ג'וניור הכי נוח ככה. ואם נוח לו ככה, אז סנופי דיסקו ורק תביאו ת'גביע.

האמת? אם תחשבו על זה לרגע, אז המהלך הפופולרי ביותר בסוף משחק, בכל ליגת כדורסל, הוא זה שבו נותנים את הכדור לכוכב – תוך שכל האחרים זזים הצידה – ומאפשרים לו ללכת אחד על אחד. יש סיבה לכך שמדובר במהלך הפופולרי ביותר, והוא שאפשר לייצר ממנו הרבה מאוד נקודות. אז אם זה כל כך טוב, אין שום סיבה שלא ללכת למהלך הידוע בכינויו OPEN כמה שיותר פעמים, כל עוד השחקנים מסביב מבינים שזה טוב ותורם לקבוצה וכל עוד המאמן על הקווים לא מנסה להפריע ולהראות כמה שהוא חכם.

אז אם כבר חכם, זמן לדבר על מכבי תל אביב. מחזיקת הגביע במיל' הפסידה אמש את המשחק פעמיים. בפעם הראשונה – כשמצמצה ראשונה ובחרה להתאים את סגל השחקנים שנרשמים למשחק בהתאם לזה של חולוניה. מילא ארט פרחוסקי, אבל ג'ונה בולדן הוא אחד הבאנקרים המובהקים השנה של קואץ' ספאחיה. אפשר להסכים ואפשר לא, אבל המאמן הישן-חדש הבהיר לאורך כל השנה שהאוסטרלי הוא אחד האנשים המרכזיים שלו. בולדן, עם ובלי טיוס לצידו, מייצר מול קבוצות כמו חולון (ולעיתים מול קבוצות עדיפות ממנה) יתרון אבסולוטי בכל הנוגע ליכולות האתלטיות הבלתי נגמרות שלו.

ריבאונדים, חסימות ונוכחות מול קבוצת ריבאונד רעה, שהסנטר הפותח שלה הוא ג'ו אלכסנדר. אבל ספאחיה פחד מחולון ומגלן רייס ג'וניור ובמקום ליזום וללכת על הדברים בהם האמין לאורך כל השנה, מיזער את יתרונותיו וצמצם את עוצמותיו. ומי שמפחד לא מאמין. ומי שמפחד מפסיד. מספרי הריבאונד של המחצית השניה אמנם מלמדים על עליונות של מכבי, אבל התחושה היא שאפשר היה לייצר דומיננטיות גבוהה בהרבה, גם במחצית הראשונה, לו הייתה מכבי משחקת בהרכבים איתם הלכה לאורך כל השנה.

ובכלל, זה היה שבוע רע מאוד לנבן ספאחיה, שהחל במשחק כדורסל רע מאוד מול מכבי אשדוד בחצי הגמר, למרות "הכנת היורוליג" לה טען לפני המפגש שבו ניצחה הקבוצה שלו איכשהו, למרות שידו של בראד גרינברג הייתה על העליונה כל הנוגע למהלכים על המגרש. ספאחיה לא שלט במתרחש על הפרקט ולא שלט ברגשותיו על הקווים – וניצל איכשהו בזכות הקריסה של יריבתו וקור הרוח של עוזרו.

אמש, בגמר, אמנם נמנע ספאחיה מהרחקות ועבירות טכניות, אבל התנהלותו על הקווים לא תרמה לשקט הנפשי וקור הרוח של שחקניו. הג'נטלמן הקרואטי שידר פאניקה והלהיט את הרוחות כשילל והתלונן אחרי (כמעט) כל שריקה. ולרוב – שלא בצדק. ולא אמרנו עד כה דבר בכל הנוגע לניהול החילופים והרוטציה אמש, בחירת התרגילים וקבלת ההחלטות. צריך לומר שפסק זמן אחד של מכבי אתמול, כארבע דקות לסיום הרבע השלישי, הצליח לעצור מפולת ולחזור ממינוס 7 עד לשיוויון בסיום הרבע. צריך לומר שהבחירה באיתי שגב המושמץ כמאצ'אפ לגלן רייס ג'וניור במחצית הראשונה, אולי בהיעדר ברירה אחרת, הוכיחה עצמה. קשה להצביע על הרבה דברים נוספים שבהם תרם אמש המאמן של מכבי לקבוצה שלו. בטח שלא בכל הנוגע למהלכי הדקה האחרונה, התקפית והגנתית.

הפועל חולון הציגה אמש לראווה רוטציה בת שישה שחקנים בלבד. זהו. ארבעה מהם שיחקו מעל 30 דקות. אחד מהם נח רק בפסקי הזמן. וקיבלה בסך הכל 9 נקודות מהספסל שלה, כולן של טשון תומאס.

השחקן המרכזי שלה, הג'וניור, התמודד אמש עם קורס טרור שהכינו לו בעלי הבית של יד אליהו הישן. בדומה לטיפולים להם זכו בעבר כוכבי ליגה מקומיים, נניח וויל סולומון של ירושלים ודורון פרקינס בגרסת מכבי חיפה עת פגשו את מכבי ת"א במשחקים על תואר, חטף הבן-של מכות פיזיות ומילוליות מכל מי שעבר לידו. וחטף לא מעט נקודות מאלו שעליהם שמר. וכל אלו אמורים היו להוציא אותו משלוותו ומדעתו, אם למדנו משהו מהקריירה של רייס עד כה.

לא מעט טענות הושמעו וישמעו מאנשי מכבי בכל הנוגע לאופן שבו שרקו השופטים את המשחק אמש בכלל ואת גלן רייס בפרט. האמת? יכול בהחלט להיות ששופטים אחרים היו שורקים לטובתו הרבה יותר פעמים, ובמיוחד במחצית הראשונה. בסך הכל, סחט שחקן הכדורסל הכי מרשים בליגה 8 עבירות אתמול, מספר שתואם – פחות או יותר – את הממוצע שלו, במשחק שהיה פיזי בהרבה ממשחקי ליגה רגילים.

קצת לפני שריקת הפתיחה, פורסם שמכבי פנתה לחולון וביקשה להחליף את מצבת הזרים אותה רשמה למשחק. זאת, בין היתר, בשל חבטה שספק דיאנדרה קיין בידו בהמשך לתאונת דרכים קלה שעבר. חבלה בידו? קיין קלע אתמול את שתי השלשות הראשונות שלו העונה במשחקי הליגה והגביע. והגנתית, עד כמה שאפשר להגיד מול שחקן שקולע 28 נקודות, עשה קיין עבודה לא רעה בכלל, עם מעט עזרה מחבריו.

למשל כאן, כאשר נעזר קיין בשמירה כפולה של דיברתולומיאו, אחרי שהג'וניור מאבד שליטה על הכדור ומשגר אסיסט יפהפה לנוריס קול בצד השני.

via GIPHY

via GIPHY

אי אפשר לסיים טור סיכום גמר הגביע בלי כמה מילים על מניף הגביע הסדרתי. על רייס דיברנו המון ומטו הולוואי המצוין התעלמנו עד כה, שלא בצדק. אבל גיא פניני מבחינתי הוא הגיבור הגדול של השבוע האחרון. אפשר לכתוב על הדברים העצומים שהוא מביא איתו לפרקט, על סימון התרגילים לעיתים, על היכולת לתקשר עם חבריו לקבוצה ולהניח אותם – והיכולת לתקשר עם החמישיה שמנגד ולהציק להם, אבל פניני אתמול קלע 15 נקודות. ולא הסתפק רק בהטלות מבחוץ, אלא גם התקיף לא אחת את הטבעת. פניני אחז אמש במדד הפלוס מינוס הגבוה ביותר בשתי הקבוצות (פלוס 14) ועשה זאת, כאמור, גם בדברים שכן רואים בסטטיסטיקה.

בדברים שלא דורשים הסברים ותאוריות, אלא בכדורסל שכולם מבינים ורואים. ועל הדרך, השליך פניני לפח את התאוריה לפיה ניקולה וויצ'י'ץ', שהאיש שהעיף אותו ממכבי תל אביב, שיחק אותה השנה עם הישראלים שלו. בעוד גיא פניני מניף עוד גביע מצד אחד, נרדמו להם יובל זוסמן וכארם משעור על הספסל. מכבי תל אביב לא הופתעה אמש. היא הפסידה לקבוצה שלא נופלת ממנה ושיכולה לנצח אותה גם בטורניר הגביע הבא שיערך בעוד מספר חודשים. ולא נסיים בלי שנפנק אתכם עם עוד שני גיפים מבית היוצר של גלן רייס ג'וניור. בראשון הוא דופק טריצה עם הקרש ובשני הוא מביא גביע שני, משוגע ומשגע, לחולוניה שלו.

via GIPHY

via GIPHY