הסדרה שכולם מחכים לה לא תביא רק דרבי חם אחד, אלא הכרעה בשיטת הטוב מחמישה. מכבי תל אביב הגיעה מול נתניה אחרי 2 הפסדים רצופים בהארכה לאילת וירושלים. אם בשבוע שעבר השחקנים של דייויד בלאט היו חסרי אנרגיות, התקשו בהתקפה ונראו בעיקר עייפים, השבוע הם כבר חזרו לדרוס. ולמרות זאת, האלופה נראית פגיעה אחרי נפילת המתח של ההדחה מהיורוליג ושמועות על שינויים בסגל לשנה הבאה פוגעות ביכולת הריכוז והקילינג אינסטינקט של הקאדר הנוכחי, שלא מצליח לסגור עניין במשחקים צמודים. ומשחק צמוד הוא בדיוק מה שעשוי לקרות מול הפועל.
מהצד השני, הקבוצה של ארז אדלשטיין שכבר עשתה העונה את הבלתי אפשרי (או את מה שהפך ליותר אפשרי) וניצחה את מכבי בדרבי, מגיעה עם 4 ניצחונות מתוך 6 המשחקים האחרונים. יכולת טובה של אנתוני גודס ובר טימור בחודש האחרון, ביחד עם החזרה של בראיין רנדל ושיפור קבוצתי כולל של אחוזי השלוש, נותנים את ההרגשה שאפשר להפתיע את מכבי ולקחת את הסדרה לחמישה משחקים צמודים ומרתקים. האמנם?
כמה ייגמר בסדרה והאם יהיו הפתעות במגרשים?
צביקה שרף: מייחסים יוצר מדי חשיבות למשחק אחד, ולמרות הניצחון על נתניה מכבי הייתה בתקופה פחות טובה עד לפני כמה ימים, והיא לא יכולה לזלזל בהפועל תל אביב. מצד שני, הפועל שעשתה פלייאוף תחתון מדהים, הייתה חלשה השבוע במשחק על הנייר שהייתה אמורה לנצח. הצהובים פייבוריטים, אבל לאדומים אין מה להפסיד והם מתרכזים בלתת פייט. סדרה מעניינת שצריך להגיע אליה משחק-משחק ולראות מי מצליח לשמור על הבית, ואז הכל יכול להשתנות.
אלי סהר: בשני הדרבים הקודמים הפועל ניצחה טקטית. עכשיו, בניגוד לשני המפגשים האחרונים, היא תשחק עם ארבעה זרים. יש לה ישראלים טובים שתורמים הכי הרבה בליגה עד עכשיו. השאלה הגדולה היא איך הפועל תסתדר עם הלחץ שמכבי תפעיל, האם מתן נאור שוב יוריד את דווין סמית' למאזן חד-ספרתי ואיך הפועל תסתגל לשלושה משחקים בשבוע. הערכה: הפועל מסוגלת לקחת לפחות משחק אחד.
מכבי חיפה-גלבוע/גליל
גמר אליפות המדינה אמנם ישוחק באולמה החדש ברוממה, אבל ממש לא בטוח שמכבי חיפה תגיע לשם. גל מקל ופול סטול היו לא יציבים במשחקים האחרונים והשחקנים של בראד גרינברג נראו לחוצים, בעיקר כשדונטה סמית' היה פצוע. הקבוצה שהימרו עליה כפייבוריטית כל הדרך לגמר, הייתה כבר עם 4 הפסדים ב-5 משחקים בפלייאוף העליון, אבל פט קלאת'ס, ששומר על תפוקה דו-ספרתית במשחקים האחרונים, עזר לחיפה לנצח את אילת בשיניים ולהחזיר אותה למקום השני.
לא הרחק ניצבת גלבוע/גליל. השחקנים של ליאור ליובין, שלקחו את הליגה הבלקנית, נכנסו למומנטום שנעצר רק מול אשדוד במפגש שהוגדר כמשחק אימון. הקבוצה מגן נר, שהתחילה את העונה בצורה חלשה והייתה במקום לפני אחרון תקופה ארוכה, מגיעה מהמקום (מאחר שעלתה מהבית התחתון), אבל נמצאת עם מספר נקודות גבוה משל ירושלים שבמקום החמישי. גלבוע/גליל נראית כקבוצה שהתגבשה ומשחקת טוב בחודשים האחרונים ונדמה שאף קבוצה לא רוצה לשחק מולה בסדרה של הטוב מ-5.
כמה ייגמר והאם חיפה האתלטית והיד של קלאת'ס יספיקו לגמר?
צביקה: גלבוע/גליל התאוששה בחלק האחרון של העונה, אבל צריך לציין שהמשחקים בפלייאוף התחתון היו מול קבוצות חלשות בעיקר. גליל זו קבוצה עם מסורת ונסיון שמצפים ממנה להרבה. חיפה לא מיצתה את הפוטנציאל של השחקנים הטובים שלה. למזלם הם שמרו טוב בדקות הסיום וניצלו שגיאות לא מחויבות המציאות של אילת, שמובילי הכדור שלה נעלמו מול הלחץ.
אלי: חיפה היא הקבוצה שחזרה הכי גרוע מהפגרה. כנראה שהסתיימה האגדה לבית גרינברג, כי על על המגרש היא נראית כמו באימונים שלה. גליל הביסה את חיפה לפני שלושה חודשים וזה עוד היה בלי שון טאגרט, שמוסיף לה כוח. גליל היא מהבודדות בליגה ששיחקו השנה שני משחקים בשבוע, לכן חיפה הולכת לדעתי לסדרה ארוכה של חמישה משחקים, ואולי תצטער על הסל של סטול.
הפועל אילת-מכבי ראשל"צ
הדרומיים, שכבר היו במקום השני בזכות הניצחון על מכבי ת"א בהארכה בשבוע שעבר, הפסידו לחיפה וחזרו למקום השלישי. סקוטי הופסון, אחד השחקנים שעשה השנה את הפריצה הגדולה בליגה, קולע 19 נק' במשחק (מקום שני בליגה) עם שתי הטבעות למשחק בממוצע, יד טובה לשלוש ויכולת סחיטת עבירות לא רעה. כמות האיבודים שלו והירידה ביכולת הקליעה שלו במחצית השניה במשחקים בעייתית, אבל הוא עדיין נראה כאחד מהכלים המובחרים בארסנל של עודד קטש. לקבוצה הדרומית יש סגל עמוק שיודע לתת הגנה חזקה, ללא בעיות משמעת ועם רעב לתארים.
ראשון לציון ללא ווילי וורן, ששוחרר עקב בעיות משמעת, מגיעה לרוממה עם לזאריק ג'ונס שחוזר מפציעה, אדריאן יוטר, שון דאוסן הצעיר שהפגין יכולות טובות לאחרונה וג'וליאן רייט, שפתח את העונה מצוין, אך מעט נחלש לאחרונה. השחקנים של רוני בוסאני נקלעו לפיגור כבר בשלב מוקדם של המשחקים האחרונים ולא הצליחו לחזור מהבור, אבל השבוע הראו שעם יכולת טובה של 4 ישראלים (82 נקודות של המקומיים מתוך 109), כולל שלשה קריטית של עמית בן דוד, אפשר לחזור לנצח שוב.
כמה ייגמר בסדרה והאם לראשון לציון יש סיכוי להפתיע?
צביקה: ראשון לציון שינתה פאזה ושיחררה את ווילי וורן. מעכשיו הם ינסו ליהנות מהמשחקים ולתת לישראלים והצעירים לשחק יותר, יבואו לסדרה בלי לחץ ובמטרה לשחק את הכדורסל הכי טוב שלהם. הלחץ על אילת.
אלי: נוטים לזלזל בראשון כי היא עם שלושה זרים, אבל את רוב המשחקים הטובים שלה העונה כך היה, כולל הניצחון בהיכל נוקיה. הישראלים של ראשל"צ קיבלו לאחרונה הרבה בטחון וזה יהיה שווה לדעתי לפחות משחק אחד בסדרה, שתיגמר 1:3 לאילת.
ברק נתניה-הפועל ירושלים
המפתיעה הגדולה של העונה, עם שיפור ניכר בחודשים האחרונים, התברגה במקום הרביעי עם יתרון ביתיות בסדרות. הקבוצה של דני פרנקו מנצחת בזכות משחק התקפה ששוטף את המגרש, סגל שרץ טוב ושקט פנימי. כשנתניה מנצחת, יש חלוקת נקודות בין 8 שחקנים שמהווים את עיקר הרוטציה והיהלומים נראים מגובשים ורעבים להצלחה, אבל בהפסדים כמו האחרון למכבי, 3 שחקנים אחראיים למירב הנקודות והקבוצה שקולעת באחוזים נמוכים נראית חלשה.
ירושלים אמנם חייכה אחרי הניצחון על מכבי בהארכה ביום בחמישי, אבל לא הצליחה לסגור עניין מול ראשון לציון. אחרי העזיבה של קרייג סמית' וג'ייקוב פולן והגעתם של רון סטיל וסמארדו סמואלס, שמענו על קורטני פלס שלא מסכים להתאמן ביחד עם מאיר טפירו, ויכוחים של אלישי כדיר ורביב לימונד עם שרון דרוקר בגלל חילופים במשחקים ורצון של האוהדים לראות מאמן אחר על הקווים. האדומים בעיקר ינסו להרגיע את כל הרעש ובעיות המשמעת בתוך הקבוצה ולהגיע מפוקסים.
כמה ייגמר והאם לירושלים יש סיכוי לחזור לארבע הגדולות?
צביקה: ירושלים יודעת לירות לעצמה ברגל ומפסידה אחרי נצחונות גדולים. היא קבוצה לא מאוחדת ולא צפויה. מצד שני, נתניה עם יתרון ביתיות, קבוצה מאוחדת ומגובשת. ירושלים צריכה לנצח בחוץ וזה יימדד במשחק הראשון. היא צריכה להיות מפוקסת, להתגבש, לשחק כדורסל טוב ולשים את כל הרעש בצד, וזה סימן שאלה גדול.
אלי: זו הסדרה הפתוחה ביותר. נתניה מאומנת ואיכותית, אבל עם סגל קצר מדי. ירושלים חייבת לשחק הרבה על סמואלס ודאנקן ולסגור את קילינגסוורת'. נראה שירושלים תנצח אחד בנתניה, אבל תפסיד אחד במלחה וניפגש למשחק חמישי מכריע בקופסל. פלייאוף מרתק ומותח זה התקווה שלנו ובלי כדורגל מסביב זו ההזדמנות של הליגה למחוק את חרפת השביתה.
