באירופה וברחבי העולם אפשר למצוא אינספור שחקנים שרודפים אחרי החלום הגדול מכולם: להגיע ל-NBA. הדרך לליגה הטובה בעולם שונה עבור כולם: חלק מנסים את מזלם באירופה, בתקווה לקבל במה ולמשוך עניין ממקבלי ההחלטות; חלק מנסים להיכנס דרך הדלת האחורית, הלוא היא ליגת הפיתוח; וחלק נודדים אל המזרח הרחוק או אל דרום אמריקה במטרה לעשות מספרים יפים ולהוסיף אותם לרזומה.
ג'ון הולנד, שחקנה החדש של הפועל ירושלים, עבר את כל התחנות שהזכרנו: הוא בלט בג'י-ליג, צבר קילומטרז' בצרפת, בספרד ובטורקיה, חזר הביתה לפורטו ריקו, ואפילו רשם גיחה קצרצרה לפיליפינים, שם זכה באליפות בחודש שעבר. אז מה מביא אותו לירושלים?
יציב כמו סלע
כנער, הולנד מעולם לא היה מהבחורים שסומנו כשחקנים מבטיחים. בית הספר התיכון שבו למד בברונקס בניו יורק היה ידוע יותר בהישגים החינוכיים ולא כיצרן של ספורטאי עילית. "כשסיימתי את התיכון לא היו לי הצעות מדיוויז'ן 1", סיפר הולנד בראיון לאתר NPR ב-2016, "אני האמנתי שאני טוב, אבל אף אחד אחר כנראה לא חשב כך". לבסוף, הולנד הצליח להשתחל לדיוויז'ן 1 עם מלגה לאוניברסיטת בוסטון, שלא נחשבה לכוח משמעותי ב-NCAA. למרות מספרים טובים לאורך כל 4 שנותיו במכללות (17.1 נק', 5.6 ריב', 1.5 חט'), לא הצליח להיבחר בדראפט 2011, וכך החל בנדודים ובחיפוש אחר ההזדמנות להגיע ל-NBA.
התחנה הראשונה באירופה היתה רואן הצרפתית, וכמו בקולג', הולנד העמיד מספרים יפים ויציבים בכל הקבוצות שהגיע אליהן ביבשת. 14 נק' למשחק הספיקו לאאיטו רנסס כדי לגייסו לסביליה ב-2012, שם שיתף פעולה עם לא מעט שמות מוכרים: אקס הפועל אילת וחולון בריאן אסברי, אקס ירושלים פופס מנסה-בונסו, שחקנה של הפועל ת"א לטאביוס וויליאמס ואפילו עם שחקני NBA עתידיים כמו תומאס סאטורנסקי וכוכב דאלאס קריסטפס פרוזינגיס. הולנד שמר על יציבות גם ב-ACB וגם ביורוקאפ, עם 10 נק' למשחק.
למרות היכולת הטובה הוא נשאר מתחת לרדאר וב-2013 חזק לצרפת, הפעם לגראבלין. שוב מספרים יציבים, שוב עונה סולידית, אבל בעונה שלאחר מכן הוא נהנה רק משדרוג קל, לקבוצה בעלת יומרות כמו בשיקטאש. גם שם, ניחשתם נכון, הולנד רשם מספרים לא רעים עם 11.6 נק' למשחק, אבל הטלפון מקבוצה גדולה באמת פשוט לא הגיע. אז גמלה בליבו ההחלטה לקחת פסק זמן מאירופה ולנסות את מזלו בליגת הפיתוח.
ואז הסלטיקס התקשרו
הולנד נחת בקאנטון צ'ארג', קבוצת הבת של קליבלנד. המחיר לא היה פשוט: במקום חוזים של בין 100 ל-200 אלף דולרים שהרוויח באירופה, הוא הסתפק ב-19 אלף דולרים בלבד לעונה. "לפעמים לא הכל קשור לכסף, זה יותר קשור ברדיפה אחרי החלום", אמר אז, "וזו הסיבה שעשיתי את המהלך הזה. אני לא מוותר על החלום".
החלום התגשם בזכות זריקה אחת גורלית. זה קרה באפריל 2016. הולנד הוביל את קנטון לפלייאוף, ומשחק מס' 2 נגד מיין, קבוצת הפיתוח של בוסטון, היה צמוד לכל אורכו. כשקנטון ביתרון נקודה אחת, עם דקה לסיום, הולנד קיבל את הכדור כשהוא מכוסה לגמרי ע"י שחקן היריבה. כששעון הקליעות התקרב לאפס, לא נותר לו אלא לקחת "זריקת התאבדות", שצללה פנימה.
"הרגשתי טוב כששיחררתי את הכדור. זו היתה זריקה מדהימה, רגע מדהים", אמר בסיום. מה שהוא לא ידע, זה ששלושה ימים לאחר מכן הוא יקבל טלפון מהסלטיקס. "פשוט צרחתי מאושר", שיחזר, "צרחות של אושר. כל העבודה הקשה, הכל השתלם. התקשרתי להורים שלי, לחברה שלי, לכולם".
הרומן עם הסלטיקס הזה קצר במיוחד והחזיק למשחק בודד בפלייאוף 2016, וליתר דיוק - דקה ושלוש שניות. אבל זה היה הסיפתח שהוביל לנתח משחקים נכבד יותר שקיבל מהקאבס בעונה שלאחר מכן: 24 משחקים שבהם שיחק 7.3 דקות וקלע 2.2 נקודות.
קלעי סולידי, לא שומר גדול
אחרי שסוף סוף הגשים את החלום, הולנד הרגיש שהוא יכול להרפות. בעונה שעברה סגר מעגל כשעבר לשחק בליגה הפורטוריקנית: הולנד אמנם אמריקאי אך אימו, דיאנה, נולדה בפורטו ריקו, והבן החליט לחזור לשורשים. את שנת 2019 הוא סגר בפיליפינים, עם זכייה באליפות יחד עם סן מיגל בירמן. עכשיו הוא מגיע לירושלים, שבקיץ התלבטה בינו לבין טרנט לוקט ולבסוך בחרה בשחקן שאותו הוא יגבה.
מחזיקת הגביע תקבל ממנו בעיקר יציבות. בדו"חות הסקאוט נכתב עליו כי הוא "קלעי סולידי שמתמחה בעיקר בקליעה מכדרור וניחן באיי-קיו כדורסל גבוה. בהגנה הוא לא נחשב לשומר מצטיין אך גם לא לנטל עבור הקבוצה שלו". במשך רוב הקריירה שלו, הולנד היה מתחת לרדאר. בירושלים הוא יצטרך לתת קצת יותר מהרקורד הבינוני שלו עד כה, כדי להוביל את הקבוצה עד לפיינל פור בליגת האלופות.
