משמר הצניעות. במסיבת העיתונאים שאחרי הניצחון של מכבי ת"א על הפועל ירושלים, ג'ון דיברתולומיאו נשאל אם הוא השחקן הישראלי הטוב ביותר בליגה. "סליחה, מה היתה השאלה שוב?" הוא שאל בחזרה, לא בטוח שהוא שמע נכון. דיברתולומיאו לא רגיל ששמו נקשר בתארים אישיים, והצניעות נשפכת ממנו כשהוא מנסה להרחיק את עצמו מהם.
אבל נכון לחודש דצמבר 2017, "ג'ונדי" הוא אכן הישראלי הטוב בליגה. זה לא רק המספרים המרשימים (16.1 נק', 44.4% ל-3, 19.9 מדד) אלא בעיקר הדברים הטובים שקורים למכבי ת"א כשהוא על המגרש. שימו לב לנתון הפלוס-מינוס המצטבר שלו - פלוס 166. אגב, כל החמישייה המובילה של הפלוס-מינוס מורכבת משחקני מכבי ת"א, נתון שמלמד יותר מכל על הדומיננטיות של הצהובים בליגה עד כה. אז מתי כל הטוב הזה יבוא לידי ביטוי גם ביורוליג? שאלה שספק אם מישהו במכבי יידע לענות עליה.
בחזרה לנקודת ההתחלה. זה היה אמור להיות השבוע של הפועל ירושלים. בתחילתו, היה בבירה מי שהיה מוכן "לחתום" על ניצחון אחד מתוך שני המשחקים, נגד אא"ק אתונה ומכבי ת"א. פתיחת העונה הטובה של ירושלים נתנה הרבה סיבות לחשוב שהיא אחת הקבוצות הטובות בליגת האלופות, ואולי טובה יותר ממכבי ת"א בנקודת הזמן הנוכחית. אבל שני ההפסדים הללו הוכיחו כי ייתכן שירושלים שיחקה עד כה, במשך שלושה חודשים, נגד יריבות לא מספיק מאתגרות.
מבלי לקחת דבר מנצחונות החוץ על פואנלברדה ובאמברג, היה אפשר לצפות מירושלים שבביתה היא תנצח את אא"ק, או לכל היותר תפסיד בהפרש מינימלי שלא יפגע ביחס הפנימי, והיה אפשר לצפות להופעה קצת יותר משכנעת נגד מכבי ת"א, שהגיעה למשחק הזה עם הלשון בחוץ אחרי שכבר שיחקה 3 פעמים בשבוע.
כדי שירושלים תעשה את קפיצת המדרגה היא חייבת תפוקה גדולה יותר מהישראלים שלה. יוגב אוחיון הוא על תקן נפקד מאז שהגיע לירושלים לפני עונה וחצי, ליאור אליהו הולך ודועך ככל שהזמן עובר, ולבר טימור קשה לתת תוצרת כשבמשחק נתון הוא יכול לשחק יותר מ-20 דקות, כמו שקרה בשני המחזורים האחרונים, או לקבל 0 דקות כפי שקרה כבר 4 פעמים העונה באירופה. בירושלים גם צריכים למצוא פתרון ליכולת ההגנתית של תמיר בלאט, שבשני המשחקים האחרונים ספג 19 נקודות ישירות משחקנים שעליהם שמר.
ארגון ההדלפות. פרשת רפי מנקו עדיין לא הגיעה פתרון, ובינתיים נדמה שכל הצדדים רק מפסידים. מנקו נפגע כי הוא לא מתאמן ולא משחק, הפועל ת"א ממשיכה להפסיד גם בלעדיו ולא יכולה להביא לו מחליף כי עדיין אין הסכם שמקובל על כל הצדדים והיא לא יכולה להשתמש בכסף שהיא מבקשת לחסוך - עובדה ששוב מציבה סימן שאלה גדול סביב נחיצות המהלך.
בעצם, אולי יש צד אחד שלדעתי כן מרוויח מכל הפרשייה העגומה - יו"ר ארגון השחקנים ניר אלון. בשבוע שעבר הוא התראיין ל"5 באוויר" ואמר שאם מנקו היה משוחרר מסיבות מקצועיות - לא היו לו כל טענות. כשמגישי התוכנית הקשו עליו ושאלו מדוע סיבת השחרור רלוונטית לתפקידו, כמי שאמור לסייע להבטיח את תנאיו של מנקו ולא להתערב בנושאים מקצועיים - הוא חזר בו.
אבל מי שעוקב אחר הפעולות של ארגון השחקנים בגזרת מנקו, יכול לדעתי לזהות מהלכים פופוליסטיים שנועדו בעיקר לנגח את הפועל ת"א ולא לפעול למען השחקן. כל פעולה שנעשית מול בית הדין לעבודה מודלפת מיידית לתקשורת, כמובן בצירוף שמותיהם של עורכי הדין שמתפעלים את כל העסק, עוד לפני שהפועל ת"א בכלל למדה את הטענות החדשות. גם עמוד הפייסבוק של ארגון השחקנים מקפיד לנגח את הפועל ת"א בכל הזדמנות.
אגב, סוכנו של מנקו, אבי זילברמן, דווקא העדיף להתנהל בשקט ומתחת לרדאר כאשר נושא שחרורו של מנקו עלה כבר לפני כחודש, ולראיה שהסיפור לא דלף החוצה בזמן שהצדדים ניסו להגיע להסכמה, אלא רק ביום שבו מנקו זומן לשימוע. אבל אלון כנראה עובד אחרת, וכמו שנהג בזמן שביתת השחקנים, כעת הוא מסתמן כמי שמנסה להשתמש בתקשורת כדי להשיג את מטרתו. זה לא ממש עבד אז. אם המטרה של אלון היא להביא להחזרתו של מנקו להפועל ת"א, האם מתקפה כוללת על הקבוצה היא הדבר הנכון? בקרב התקשורתי על דעת הקהל מנקו ניצח מזמן, עכשיו נחוץ פתרון למצב שאליו הוא נקלע, ומהלכיו של אלון לא מסייעים למטרה.
פאסט פורוורד. בשבוע שעבר כתבנו כאן עד כמה דקואן ג'ונס חשוב להפועל חולון, והשבוע נוכחנו לגלות שוב שהוא הברומטר של הסגולים. עמדות הפורוורד של דן שמיר עמוסות, הוא צריך לדאוג לחלוקה נכונה של דקות ועומסים. בהפסד לנס ציונה ג'ונס שיחק פחות מהממוצע, וההספק היה בהתאם - 4 נק' בלבד ב-19 דקות.
מנגד הוא פגש את טל דן, שנמצא אולי בכושר הטוב ביותר בקריירה, עם 13.5 נק', 9.2 ריבאונדים ו-6 אסיסטים בארבעת המשחקים האחרונים, כולל שיא עונתי של 20 נקודות נגד חולון. הקפטן של נס ציונה עושה הכל - מתנפל על הריבאונד, מפנק את החברים עם מסירות יפהפיות וסוחט עבירות בסיטונות. רק מה יהיה עם העונשין טל? 35.2% מהקו בארבעת המשחקים האלה - זה לא נתון של שחקן מוביל בליגה.
שימו לב. להפועל אילת הבלתי נגמרת, עם ניצחון שביעי רצוף ולאלייז'ה בראיינט עם הופעת MVP נוספת, הפעם נגד גלבוע גליל שמאבדת גובה אחרי פתיחת עונה טובה; שימו לב למכבי אשדוד, שממשיכה לשלם את המחיר על בניית קבוצה ללא אף ישראלי בכיר (מה חשבתם לעצמכם?) ומוצאת את עצמה במקום האחרון בליגה. שימו לב גם לכארם משעור, שאמנם לא עשה משחק ענק בניצחון על מכבי ראשל"צ, אבל סוגר 10 מחזורים כשרק במשחק אחד הוא לא קלע בדאבל פיגרס ומתחיל לאט לאט להזכיר את משעור הישן והטוב.
