עם ההודעה על החתמתו של קייזר גייטס, הפועל ירושלים סגרה את הסגל לעונת 21/22, ואם להתחשב בכמות ההימורים שיש בסגל הזה, יש להוסיף - לפחות בינתיים. גייטס, כמו ג׳יילן אדאמס, כמו ת׳ון מייקר וכמו אנתוני בנט, הוא שחקן בעל פוטנציאל גבוה, אך חסר ניסיון באירופה ובכלל, והחבורה של אורן עמיאל תקווה שהוא החלק הנכון בפאזל שהתגבש לו בבירה.
כיסאות מוסיקליים
גייטס נולד באטלנטה, בן לדיוויד, איש עסקים, ולנסי, זמרת R&B מצליחה שבשנות ה-90 היתה חלק מלהקת For Real שבין היתר נכנסה כמה פעמיים לטופ 100 במצעדי הבילבורד ואף ליוותה את סטיבי וונדר ואת וויטני יוסטון. השניים הכירו כשדיוויד עבד בחברת התקליטים שהחתימה את נסי על חוזה. "לצערי ירשתי את החוש המוסיקלי של אבא ולא של אמא״, אמר בראיון ב-2017, ״הוא היה מפיק אבל מעולם לא שר או ניגן״. קייזר הוא גם בן דודו של ינסי גייטס, לשעבר בהפועל אילת, הפועל ת״א ונהריה, שחתם גם הוא על חוזה בהפועל ירושלים ב-2015 אך מעולם לא שיחק בבירה.
כשנשאל כיצד היה מתאר את האישיות שלו, ענה: ״אני לפעמים נונשלנט מדי. לפעמים אני אומר דברים בלי לחשוב. למשל, כשהיינו בקולג׳, השותפים שלי ואני שכחנו לשלם את חשבון החשמל. אז פשוט אמרתי להם ׳עזבו, נסתדר כמה ימים בלי חשמל׳. הם היו צריכים לנער אותי ולהזכיר לי שבלי חשמל אין חימום, אין אור. לפעמים אני כזה, לא חושב על הדברים לעומק״.
גייטס השאיר את חותמו על התיכון שבו למד, סנט פרנסיס, כשזכה בשתי אליפויות מדינה ברציפות, והוא שיאן הריבאונדים של כל הזמנים בבית הספר. לא מעט קולג׳ים התעניינו בו לאחר סיום הלימודים, ולבסוף הוא בחר במכללת קסביאר מאוהיו, שם שיתף פעולה עם אקס הפועל ת״א טייריק ג׳ונס. אלא שגייטס לא בלט יתר על המידה, לפחות לא ברמה הסטטיסטית, ואת שנת הג׳וניור שלו סיים עם 7.2 נק׳ בלבד, לצד 4.5 ריב׳ וכמעט 38% ל-3. דווקא בסיום העונה הזו, הוא החליט לא להמשיך לעונת סניור ולגשת לדראפט 2018, אך לא נבחר.
העזיבה המוקדמת פגעה בקריירה?
כל מי שעקב אחרי גייטס בפרט ואחרי קסאבייר בכלל, התקשה להבין את ההחלטה הזאת. ״ידענו בדיוק מי אמור לעזוב בסוף עונת 2018, וגייטס לא היה אחד מהם״, נכתב באתר SBNation, ״טרייבון בלואיט, הכוכב של קסאבייר, שקלע 19.3 נק׳ בעונתו האחרונה, אפילו לא קיבל הזמנה למחנה הקומביין, אז מה גורם לגייטס לחשוב שהוא כל כך מיוחד עם סטטיסטיקה כל כך לא מרשימה?״ בניסיון לנתח את המהלך, במאמר בכתב כי גייטס אמנם נהנה מ״גוף NBA", אך הוא לא הוכיח מספיק ורסטיליות פרט ליכולת אתלטית מרשימה (נגיע לזה בהמשך) וקליעה סולידית. ואולם, בכל דו״חות הסקאוט נטען כי גייטס מתעקש שלא לנצל את האתלטיות שלו וממעט לחדור אל הסל. ״הזריקה של קייזר יוצאת מאזור הבטן, עם שחרור איטי, וזה משהו שב-NBA לא יאהבו לראות. הוא בעיקר שחקן של קאץ׳ אנד שוט, וככזה הזריקה שלו איטית מדי״.
ואכן, גייטס לא הוזמן למחנות הדראפט, ושמו לא עלה במוקים השונים. הניסיונות לשווק את עצמו כשחקן D&3 (שלשות והגנה) לא צלחו, ועד מהרה גייטס מצא את עצמו כשחקן ג׳י ליג, בקבוצת הפיתוח של שיקאגו בולס. העונה הראשונה היתה לא רעה, עם 12.7 נק׳ ו-37.5% מעבר לקשת, אך זה לא הספיק כדי למשוך את תשומת הלב של ראשי הבולס. ״אני לעולם לא מתחרט על משהו שעשיתי, כל דבר קורה מסיבה״, אמר גייטס כשהגיע להתארח באחד האימונים של קסאבייר בקיץ 2019, ״אם הייתי נשאר לעוד עונה, אולי הייתי נפצע? הוא היינו עושים עונה גדולה? ולי התוצאה היתה נשארת אותו הדבר? מי יודע?״. בעונה שלאחר מכן גייטס הצליח לקבל חוזה קבוצת הפיתוח של הסלטיקס, העמיד ממוצעים דומים, ובעונה שעברה שיחק 12 משחקים בקבוצת הפיתוח של ברוקלין, ורשם 9 נק׳ ו-5 ריב׳ למשחק.
אתלט, קלעי, אך חסר ניסיון
אז מה הפועל ירושלים אמורה לקבל מקייזר גייטס? מעל הכל - אתלטיות. גייטס הוא אחד השחקנים היותר אקספלוסיביים שהגיעו לכאן בשנים האחרונות, אך כאמור, עד כה בקריירה הוא לא ניצל מספיק את העליונות האתלטית. נוסף על כך, הוא הפגין יכולת קליעה יציבה במכללות ובג׳י ליג, אך ספק אם מדובר בקלעי מחונן כפי שתיאר אותו אורן עמיאל בהודעת המועדון. בצד ההגנתי, הוא לא ידוע כשומר גדול, אך הסייז הטוב מאפשר לו לחסום כמות יפה של זריקות ולספק את החטיפה המזדמנת מפעם לפעם, וכמו כן מדובר בריבאונדר לא רע בכלל.
ואולם, כמו ת׳ון מייקר, גייטס הוא שחקן נוסף שירושלים מביאה ללא שום ניסיון אירופי, ואם לא מחשיבים את הניסיון המועט במיוחד של אנתוני בנט ושל ג׳יילן אדאמס מעבר לים, מבינים שרטין אובאסוהן ושון קילפטריק הם הזרים היחידים עם ניסיון אירופי, והם אולי הזרים היחידים שירושלים יכולה לדעת בוודאות מה היא תקבל מהם. כך שגייטס, כמו כמעט כל הסגל ירושלים, הוא בגדר הימור.
