מתיאס לסור הוא מסוג השחקנים שמכבי ת״א עוקבת אחריהם במשך שנים, ולא תמיד נוצרת הסיטואציה לממש את הרומן. זה גם מה היה אמור לקרות השנה, אבל הגורל רצה אחרת, ועם פציעתו של אנטה ז׳יז׳יץ׳, יאניס ספרופולוס החליט לפעול מהר ולהחתים את הסנטר הצרפתי, שנדמה כי מוכר לאוהדי הכדורסל שנים רבות, אך בעוד יומיים יחגוג יום הולדת 26.
התחיל בכלל בכדורגל
לסור נולד באיי מרטיניק שבאיים הקאריביים, השייכים לצרפת. כבר בשלב מוקדם בקריירה הוא גרר השוואה לרוני טוריאף, צרפתי נוסף יליד האי, שגם עשה קריירת NBA ארוכה ומכובדת. מאוחר יותר לסור אמר בראיון: ״יצא לי לשחק ולהתאמן עם רוני במחנות ובאימונים, הוא אחד האנשים שדחפו אותי קדימה. הוא מהווה דוגמא לכל ילידי מרטיניק. הוא היחיד מהאי שהגיע ל-NBA, אני רוצה להיות השני״.
כמו צרפתים רבים, לסור התחיל בכדורגל. ״בבית שלנו היתה יריבות קשה בין פ.ס.ז׳ למארסיי. שיחקתי כדורגל אבל לאט לאט התחלתי להתאהב בכדורסל. צפיתי בהמון NBA כי לא היו הבדלי שעות. האלילים שלי היו לברון וכרמלו אנתוני״.
לסור גדל במחלקת הנוער של אלן שאלון, זכה עם המועדון בשתי אליפויות וב-2013 קיבל את תואר ״שחקן העתיד״ של צרפת. לפני שקיבל את החוזה המקצועי הראשון שלו בשאלון ב-2014, הוא משך עניין רב מליגת המכללות, גונזאגה (הקולג׳ שבו למד טוריאף) וצפון קרולינה סטייט נאבקו על שירותיו, אך לבסוף בחר להישאר בבית. אחרי עונת גישוש שבה שיחק במקביל בקבוצת הנוער, לסור הראה את הניצוצות עם ממוצעים של 5.5 נק׳ ו-4.3 ריב׳ ב-12 דקות בלבד בליגה הצרפתית ו-7 נק׳ ו-5 ריב׳ ב-16 דקות ביורוקאפ.
חיית צבע
התחנה הבאה היתה נאנטר, שם המשיך בהתקדמות בזירה המקומית וביורוקאפ, וזה הספיק כד למשוך את תשומת הלב של פילדלפיה, שבחרה בו במקום ה-50 בדראפט 2017, אך גם של קבוצת היורוליג הראשונה שלו - הכוכב האדום בלגרד. גם עונת הרוקי היתה טובה מאוד: 8.5 נק׳ ו-5.6 ריב׳ ב-21 דקות, עם הרבה אתלטיות ונוכחות בצבע.
בליגה האדריאטית לסור אף רשם 67% מרשימים מהשדה, אבל הראה כבר אז את מה שילווה אותו להמשך הקריירה: נטייה להסתבך בבעיית עבירות בשלב מוקדם מדי של המשחק והיעדר ורסטיליות לשחקני פנים ביורוליג, שבכדורסל המודרני מצפים מהם לתרומה בקליעה בטווחים גדולים יותר, מה שללסור, שמוגדר כ״חיית צבע״ - אין.
זה הוביל אותו למלאגה הספרדית, שאחרי שנים רבות ביורוליג נשרה ליורוקאפ. עונה אחת, שבה רשם לראשונה ממוצע דו ספרתי של נקודות ביורוקאפ (11 נק׳, 5.3 ריב׳) הספיקה כדי לחזור למפעל הבכיר, הפעם לבאיירן מינכן.
הפעם הוא התקשה להשתלב ברוטציה ביורוליג, כמות הדקות פחתה והוא שוב נאלץ לנדוד ליורוקאפ, למונאקו. אלא שהפעם מסתמן שזו היתה ירידה לצורך עלייה: לסור נתן את העונה הטובה בקריירה, עם 12.5 נק׳ ו-6.1 ביורוקאפ, כולל יכולת מצוינת בשני משחקי הגמר נגד קאזאן.
לא ויתר על חלום ה-NBA
לסור, שגם היה חלק מסגל צרפת שזכה במדליית ארד במונדובאסקט 2019, נחשב בתחילת דרכו להבטחה שתגיע ל-NBA. זה היה קרוב כשנבחר בדראפט, אך לא הרשים בליגת הקיץ והסיקסרס מעולם לא מימשו את הבחירה וכמו בחירות סיבוב שני רבות, הזכויות עליו עברו מיד ליד וכיום הן שייכות לניקס.
"זה תמיד היה החלום האמיתי שלי", הודה בראיון בצרפת, "כשנבחרתי, התחושות היו של התלהבות אבל גם של אכזבה ופחד. פספסתי את רוב ליגת הקיץ והגעתי רק לסיום הליגה בווגאס, אבל לפחות קיבלתי סיור בעיר עם ג׳ואל אמביד, וגם התאמנו יחד הרבה. זאת היתה חוויה בלתי נשכחת, אבל אני מעולם לא ויתרתי על חלום ה-NBA. יש הרבה שחקנים שהצטרפו לליגה רק בשלב מאוחר יותר בקריירה, ואולי זה גם המסלול שלי".
