בשנים האחרונות, כמעט כל זר שמגיע לחולוניה במשבצת הזו - סמול פורוורד, שמסוגל למלא מספר תפקידים על המגרש - מתגלה כבינגו. כמעט כולם המשיכו לחוזים גדולים יותר, וזה שלא, יכול היה להיות שחקן NBA לגיטימי אם כל הברגים בראש היו מוברגים היטב. לכן, באופן אוטומטי, הציפיות מדקוואן ג'ונס גבוהות ביותר - להיות ממשיך דרכם של כל אלו שהוזכרו בתחילת הפסקה.
קודם כל בן אדם
אבל לפני שנדבר על ג'ונס הכדורסלן, נתעכב רגע על האישיות של הבחור. כי נראה שמדובר באדם מיוחד במינו. אחרי רכבת ההרים בשם גלן רייס ג'וניור שעברה על חולוניה בעונה שעברה, האדם שבשחקן לא פחות חשוב מהשחקן שבאדם. וג'ונס הוא כנראה כל מה שרייס לעולם לא יהיה. כמעט בכל ראיון הוא מופיע עם חיוך מבויש על פנים, הוא נשוי לאישה שאותה הכיר בקולג' ובגדול די נראה כמו אנטיתזה ללא מעט שחקני כדורסל.
"במשכורת הראשונה שלי כשחקן מקצוען, עשיתי את הדבר שהיה חשוב לי – קניתי מצבה יפה לדודה שלי, שהיתה אדם מאוד משמעותי עבורי", הוא סיפר בראיון. "היא מתה אחרי מאבק ממושך בסרטן השד והמשפחה שלי לא היתה יכולה להרשות לעצמה לקנות מצבה כזו עד אז. אני שמח שעשיתי את זה ובכך שימרתי את המורשת שלה".
ג'ונס גם תורם לקהילה – ובצורה משמעותית. לאחר שעזר למשפחות בודדות מעוטות יכולת בשני קיצים רצופים על ידי תמיכה כלכלית, הוא הבין שזה לא מספיק. אז יחד עם אשתו אליסון, הוא הקים ארגון שנקרא "ג'ט ג'ונס", שמטרתו היא גיוס תרומות ומשאבים לטובת ילדי אטלנטה מעוטי היכולת כדי ש"יוכלו לצאת לטיסה למען עתיד טוב יותר".
הכספים, שמגויסים בתרומות באתר ובאירועים מיוחדים של של בני הזוג ג'ונס, מועברים לטובת שיפור בתי ספר, מחנות נוער ומלגות לסטודנטים כדי שיסיימו את התואר. "מבחינתי, זו זכות גדולה לעשות את זה", אמר ג'ונס. "אני בר מזל בכך שאני מיומן בספורט מסוים וזו הדרך שלי להחזיר לקהילה. זה חשוב, כי יש ילדים מוכשרים, ולא משנה באיזה תחום – אומנויות הבמה או מדעים – אבל זה לא תמיד מספיק, לפעמים הם צריכים את התמיכה כדי להצליח ואני מאושר שאני יכול לספק אותה".
אשתו, אליסון, העידה עליו באותו ראיון זוגי: "הוא מנסה להיות צנוע, אבל הוא כזה באופן טבעי. היה מקרה שדקוואן נכנס לסופר וראה אמא שלא יכולה מבחינה כלכלית לקנות את הציוד הדרוש לילד שלה לבית הספר, הוא פנה אליה ואמר – 'אני לא מנסה לחצות את הגבול, אבל אם לא אכפת לך, זה בסדר שאני אשלם על הציוד'?. כאלה אנחנו, כל הזמן חושבים איפה אנחנו יכולים לעשות שיהיה פה יותר טוב".
אבל לא רק הסיפור הזה יעיד על ג'ונס כבן אדם. בראיון שנתן לאתר האינטרנט "Loud Genious" הוא תואר כבחור ש"החיוך שלו מאיר את החדר" וככזה ש"אפשר לדבר איתו על כל נושא בעולם". הוא מעריץ את קנדריק למאר, אבל גם את פרנק סינטרה, ובניגוד לרייס, שנהג לנשנש ממתקים לפני משחק, הוא מקפיד בעיקר על תזונה שמורכבת מירקות ובשר רזה. "הכדורסל הוא הכל עבורי, אבל הוא בעיקר נותן לי את היכולת לעזור לאנשים", העיד ג'ונס, והתייחס לאירוע המכונן מבחינתו: "ראיתי אמא שרצתה לקנות 12 עפרונות לילדים שלה, אבל החזירה אותם למדף. זה עשה לי משהו עמוק בפנים, כי גם אמא שלי, שהייתה חד הורית, התמודדה עם אותם קשיים. לשמחתי האישה ההיא הסכימה לקבל את העזרה שלי, ומשם הכל היסטוריה".
בשיא שלו
אבל עם כל הכבוד לנתינה ולאהבה לקהילה, ג'ונס יימדד בישראל בזכות הכדורסל שהוא ישחק. עוד במהלך העונה הקודמת, אחרי פרשת גלן רייס, הוא היה ברשימות של דן שמיר, אבל בסופו של דבר זה היה המילטון שנחת בחולון. אלא שהפורוורד שהצטיין בעונה שעברה החליט לחתום באיטליה וחולון פנתה שוב לאופציית ג'ונס, שסיים עונה בסין. היא תקבל שחקן סופר-אתלטי, אבל חשוב לא פחות - בשיא של השיא הקריירה.
לכל ספורטאי יש עליות וירידות. במקרה של ג'ונס, נדמה שגרף הקריירה נמצא במגמת עליה מבוקרת ומתמדת. מגיל קטן הוא נחשב לאתלט יוצא דופן, אבל בקולג'ים, הקריירה לא נראתה מבטיחה במיוחד. בארבע עונות במכללת מיאמי, הוא העמיד ממוצעים לא כל כך מרשימים, כשהוא נע בין 2.7 נקודות למשחק ל-5.9 למשחק בעונתו האחרונה, בה הוא העמיד את האחוז הגבוה ביותר מבחינתו מחוץ לקשת - 25 אחוזים בלבד.
הוא אמנם היה משתתף קבוע בכל תחרות הטבעות אפשרית, אבל ציפה מעצמו ליותר, כאשר נטען עליו יותר מפעם אחת שקבלת ההחלטות שלו בעייתית ושהזריקה משלוש חייבת להשתפר. "התקופה בקולג' לימדה אותי איך להתנהג ולא להישבר גם כשדברים פחות הולכים", הוא סיפר בראיון בצרפת.
למרות זאת, בקיץ 2012 ג'ונס שיחק בליגת הקיץ במדי אורלנדו מג'יק והצליח להרשים את ראשי המועדון, שהחתימו אותו על חוזה לעונה. הוא אמנם טעם מהליגה הטובה בעולם כאשר שיחק בממוצע 12.7 דקות, בהן קלע 3.7 נקודות, אבל לצערו - לא הטביע חותם משמעותי ולא קיבל חוזה חדש.
מאז ג'ונס נודד. הוא שיחק במספר קבוצות בליגת הפיתוח, ובאירופה עבר בליל הצרפתית ובקאנטו האיטלקית, שם סיפק עונה סבירה של 8.2 נקודות למשחק (2014/15). אלא שאת פריצת הדרך המשמעותית הוא ביצע למעשה בעונה שעברה. ג'ונס לבש את מדי פורט וויין מליגת הפיתוח (קבוצת הבת של אינדיאנה) והוכתר בסוף העונה לשחקן המשתפר של הליגה.
"דקוואן הוא ספורטאי מוכשר באופן טבעי, אבל היה מרשים לראות כמות ההשקעה שלו", אמר עליו בריאן לוי, הג'נרל מנג'ר של פורט וויין. "הוא הביא את רמת העבודה שלו באימונים לרמת המיומנות שלו, וזה השתלם במשחקים. הוא צבר ביטחון, ועבור היריבות - אין דבר מסוכן יותר משחקן כל כך מוכשר שמשחק בביטחון. דקוואן הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך".
העבודה הקשה אכן באה לידי גם במספרים. נכון, הסטטיסטיקה של ליגת הפיתוח לא תמיד באה ביחס ישר לאיכות של השחקן, אבל במקרה של ג'ונס - אי אפשר להתעלם ממנה. בחודש נובמבר הוא עמד על ממוצע של 12 נקודות למשחק. במרץ? הוא קפץ ל-24, וכל זה כשהוא משחק את אותה כמות דקות - 30. האחוזים מחוץ לקשת קפצו גם כן בצורה מדהימה מ-31.6% בתחילת העונה, ל-48.1% (!) בחודש מרץ.
באופן כללי, הוא היה המפתח ההתקפי של הקבוצה שלו, שקלעה 111.8 נקודות ל-100 פוזשנים איתו, ו-101.5 נקודות בלעדיו. הבדל עצום של למעלה מעשר נקודות. "בהתחשב בעונת הרוקי שלו ובקדנציות שלו באירופה, זה מפתיע לראות את ההתפתחות המדהימה שלו, בעיקר בזריקה משלוש נקודות", נכתב עליו במרץ השנה במגזין הכדורסל SB Nation. "השיפור בקליעה עזר לו גם להיות חודר טוב יותר, כי שחקני הגנה נצמדו אליו, מה שגרם לו להשתמש בצורה יעילה מאוד מצעד הראשון המהיר שלו ולקבל נתיב פתוח לסל". השיפור הזה איפשר לג'ונס ללכת לכסף הגדול בסין, שם הוא התפרע עם 31 נקודות בממוצע למשחק, לצד 5.3 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים.
ג'ונס אמור להיות ה-שחקן של חולון העונה. הוא מלהיב, הוא בגיל הנכון והוא מגיע ל"עמדת הזהב" של הפועל חולון. אם הכל יילך כמצופה, יכול מאוד להיות שכבר בעונה הבאה, הוא יצטרף לרשימה המכובדת של השחקנים שמינפו לעצמם בגדול את הקריירה בחולון. וגם אם לא, הוא יהיה בראש רשימה אחרת, כאחד האנשים המיוחדים ביותר שהגיעו לכאן כדי לשחק כדורסל.
