"תמיד תשאף להיות השמש. מקסימום תיפול ותהיה כוכב". זה הציטוט שמקדם את פניהם של העוקבים אחר גלעד לוי באינסטגרם. בגיל 16, גלעד כבר מתנשא לגובה של 2.15 מ', ובעוד קצת יותר משבוע הוא יוביל את נבחרת הקדטים באליפות אירופה עד גיל 16 (דרג א'). הוא נחשב לפרוספקט המבטיח ביותר של הנבחרת, ואחרי שבשנתיים האחרונות הוא כבר התמודד עם מעברים, הסתגלויות ושינויים שאנשים רגילים חווים בתקופה של אולי 20 שנה, השינוי הגדול עוד לפניו כאשר בעונה הבאה הוא יעבור לספרד כדי לשחק במדי אסטודיאנטס.
גלעד נולד וגדל באשדוד למשפחה שומרת מסורת שבורכה בגבהים נדירים: האב, איתי, מתנשא לגובה 1.93 מ' והאם לגובה 1.90 מ', אבל הם נחשבים לקטנים שבחבורה, מכיוון שהאח הגדול אוראל בן ה-22 הוא 2.17 מ', יוגב בן ה-19 בגובה 2.08, ואח צעיר בן 12, "רק" בגובה 1.70 מ'.
אבל לא רק הגובה מיוחד במשפחת לוי, אלא גם האהבה לכדורסל והדחיפה להגשמה עצמית, שני מרכיבים שיצרו מצב שכבר בגיל 14 גלעד עזב את הבית החם והאוהב באשדוד כדי לעבור לשחק בחממה מס' 1 של הצעירים בכדורסל הישראלי - אקדמיית הכדורסל של גלבוע/מעיינות.
בן 14, לבד בצפון
"גלעד תמיד היה גבוה לגילו", מספר האב איתי, "הוא התחיל לשחק בגיל 6-7 בבית ספר לכדורסל, ואז עבר לקט-סל ולמחלקת הילדים של מה שהייתה בעבר הפועל אשדוד והיום זה מכבי אשדוד. בגיל 14, הוא קיבל יחד איתנו החלטה קשה לעזוב את ישיבת בני עקיבא באשדוד ולעבור לגלבוע".
גלעד עבר לצפון לבדו, ללא המשפחה שנשארה באשדוד. תחילה התגורר בקיבוץ תל יוסף ולמד בקיבוץ הדתי שדה אליהו, במקביל להיותו חלק מהאקדמיה של גלבוע בעין חרוד. בסופי השבוע הוא חוזר הביתה לאשדוד, ובמוצאי שבת שב לצפון. "זה לא דבר קל", אביו מודה, "כל יום חמישי הוא תופס רכבת הביתה, ובמוצאי שבת אני מקפיץ אותו חזרה. יש געגועים, יש מחשבות".
אחרי שנה לא קלה שבה בקושי היה מספיק לתפוס את ההסעה היחידה משדה אליהו לעמק חרוד, כדי להספיק את אימון הבוקר אקדמיה, החליט גלעד לעשות מעבר נוסף, הפעם ללימודים בעמק חרוד, כדי להיות קרוב לאקדמיה."זה היה צעד מאוד קשה כי גלעד השתלב בצורה מושלמת בשדה אליהו", האב מסביר, "היתה התלבטות אמיתית אבל ההחלטה לעבור היתה מצוינת כי הוא נתן קפיצה אדירה ברמה המקצועית ושיפר מאוד את כל היכולות שלו. גלעד ידע שזה קשה אבל הוא ידע לקראת מה הוא הולך, כי שני אחיו הגדולים עשו מסלול דומה ולמדו באקדמיה של איגוד הכדורסל בווינגייט, אז זה די דומה. הוא התבגר מאוד, מדובר בילד בן 16 שהוא שנתיים מחוץ לבית".
כמו גובהו, גם סגנון המשחק של גלעד נדיר במונחים ישראלים. בניגוד להרבה גבוהים אחרים, גלעד משחק כמו שחקן פנים. "הוא תופס עמדה בצבע", איתי מסביר, "הוא לא בורח החוצה וזורק. נדב זילברשטיין מאמן נבחרת הקדטים מבסוט ממנו מאוד. הוא שוקל 100 ק"ג ואני בטוח שהוא עוד יעלה מסת שריר".
זילברשטיין עצמו מספר על לוי: "יש לו מוטת ידיים פשוט נהדרת, שמאפשרת לו להיות מאוד יעיל בפיקנרול והוא גם מוסר יוצא מן הכלל כי בגובה הזה קשה מאוד להפריע לו. הכדורסל של היום דורש ורסטיליות והוא יהיה חייב לגוון את המשחק, לשחק גם בפנים וגם בחוץ. הוא יעבוד הרבה על האלמנטים הטכניים, ובניגוד להרבה גבוהים, גלעד מאוד תנועתי, מאוד קואורדינטיבי, מתמצא מצוין, והוא פקטור מאוד מאוד גדול באירופה בגיל הזה. שיחקנו נגד נבחרות עם גבוהים של 2.08 מ' והיה להם מאוד קשה להתמודד איתו. יש לו יד נהדרת מחצי מרחק, הוא קולע מהעונשין באזור ה-75% שזה מצוין לגבוה ויש לו טאצ' מצוין. לימדנו את הגארדים למצוא אותו במקומות הנכונים, שהם באיזורים שקרובים לטבעת. במשחק הגב לסל יש לו טכניקה טובה, אבל היעדר המאסה קצת בעוכריו כי יחסית קל להזיז אותו במאבק על מקום, וזאת עיקר העבודה שהוא צריך לעשות".
ההתפתחות בגלבוע, ובמיוחד הגובה הנדיר של גלעד, משכו תשומת לב רבה מכיוון סוכני כדורסל, סקאוטרים ואנשי מקצוע. במשך שנה שלמה קיבלה משפחת לוי פניות מחו"ל, ובהתחלה נטו לדחות את ההצעות, עד אשר קיבלו דחיפה דווקא מאנשי כדורסל מקומיים.
"התייעצנו עם מאמנים ואנשי מקצוע וקיבלנו תמונה שלפיה אין בישראל מי שיודע לטפל בגבוהים, בטח שלא בגיל הזה", האב מעיד, "מאמנים מוכרים אמרו לי 'קח מפה את הילד כדי שלא יתפספס'".
הוריו של גלעד הבינו שיש כאן כישרון מיוחד ולא רצו שהוא יתפספס כפי שבמידה רבה קרה עם אחיו הגדולים, שלא הצליחו להתפתח לכדורסלנים מקצוענים, הרבה בגלל המחסור בעבודה נכונה עם גבוהים. כך נולד החיבור עם אסטודיאנטס הספרדית, שגם אליה יעבור גלעד לבדו, הפעם בארץ ובעיר חדשה.
"כל השנה קיבלנו הרבה פניות מסוכנים ומקבוצות בחו"ל", מספר איתי, "זה היה נראה הזוי בהתחלה, כי הוא רק בן 16. אנחנו יודעים שגלעד צפוי לעבור עוד מעבר קשה. הוא ילמד בבית ספר לזרים, בשפה האנגלית זהו בית ספר שמנוסה בקליטת זרים. אבל הוא יקבל תמיכה חזקה מבית חב"ד במדריד וילמד ספרדית שזו שפה קלה. זה מדהים לחשוב שרק לפני שנתיים היה בישיבה, עבר לשדה אליהו, עבר לעמק חרוד ועכשיו יעבור לספרד. הוא צפוי להיות שם לפחות שנתיים, בגילאי הנוער, ואנחנו מאמינים שהוא יכול להשתלב בליגה הספרדית שהיא הכי טובה באירופה".
עד שזה יקרה, גלעד יוביל את נבחרת הקדטים באליפות אירופה שתיערך החל מ-10 באוגוסט בנובי סאד שבסרביה. זילברשטיין מספר על ההתפתחות שלו: "אני לא יודע אם בישראל לא יודעים לעבוד עם גבוהים צעירים, כי כבר צמחו פה גבוהים טובים. היו לו הרבה הצעות מספרד, כשגם ריאל מדריד וברצלונה רדפו אחריו, אבל הבנתי מגלעד שהוא בחר באסטודיאנטס בגלל שמחלקת הנוער מתמחה בטיפול בגבוהים, זה הטיקט שלה. אני חושב שזו החלטה מצוינת מבחינתו".
על האיזון בין הרצון להביא את הנבחרת להישגים לבין הצורך לפתח שחקנים, ובעיקר את גלעד, אומר זילברשטיין: "מבחינתי, אין פה בכלל איזון כי הפיתוח בא במקום הראשון. המטרה שלנו היא שהילדים יתפתחו עד רמה של ליגת על ומעלה, אבל זה לא סותר את ההצלחה הקבוצתית, זה יכול ללכת יחד".
ומה הלאה? גלעד אפילו לא קיבל עדיין צו ראשון, אבל במשפחה מאמינים שצה"ל יכיר בכשרונו ויעניק לו מעמד של "ספורטאי עילוי", כפי שקיבלו בזמנו איגור קולשוב וספורטאים אחרים. "אני מקווה שההכרה מהצבא תגיע כי זה מצחיק, הצבא לא ערוך לקבל חיילים בגובה כזה, צריך לתפור להם מדים מיוחדים, כי החולצה הרגילה קטנה מדי, מגיעה רק עד הפופיק. ככה היה לנו עם אוראל ועם יוגב", מסכם איתי בחיוך.
זילברשטיין, שעוקב מקרוב אחרי ההתפתחות של גלעד, משוכנע: "הוא צריך להתפתח להיות בטופ לבל באירופה. כל מה שפחות מזה, המשמעות היא שמשהו השתבש בדרך. הוא בוודאות צריך להיות חלק מקבוצה ישראלית גדולה בעתיד, ואין שום סיבה שזה לא קרה. יש המון עבודה לעשות איתו בצד המנטלי, גלעד מאוד ילד עדיין, וזה מה שיפה בו. הוא מבין שהוא יכול להיות טוב, אבל אני לא חושב שהוא מבין כמה טוב הוא יכול להיות".
