מתחת לרדאר: העונה של המושאל ממכבי ת"א

מכבי ת"א סיימה עונה לא פשוטה עם דאבל. אחרי עליות וירידות הצהובים השלימו 1:3 משכנע על הפועל ת"א בסדרת הגמר ועונת ליגה מדהימה, בה הפסידו שלושה משחקים בלבד בכל המסגרות. איך הם עשו את זה? התשובה מתחילה כמובן בעודד קטש, ועוברת דרך השלד הישראלי.

תמיר בלאט ורומן סורקין היו שניים מהישראלים הטובים ביותר העונה. לצידם היה את גור לביא שרשם עונה מצוינת עד לפציעתו, וכך גם מחלקת המתאזרחים. לצד טי ג`יי ליף שנולד בישראל, וויל ריימן וג`ון דיברתולומיאו, שני יהודים שנולדו בניו יורק, לא נחשבים לזרים ועשו עבודה נפלאה בסדרת הגמר.

האנטר רחוק מ`מוצר מוגמר`. הוא אמנם ריבאונדר לא רע בכלל ושחקן שנלחם בהתקפה, אך היו מקרים בהם הלך לאיבוד בהגנה או שנקלע לבעיית עבירות. השנה הוא אמנם שיחק לראשונה בשלב הבתים של ה-BCL, מפעל אירופי לגיטימי, אך לגיה ורשה שלו הפסידה בארבעה משישה משחקים, כולל אחד בו הסנטר איבד שישה כדורים.

מצד שני, האנטר הראה למשל לחימה עם 14 נקודות ו-9 ריבאונדים מול פרומיתאס או 11 נקודות ו-10 ריבאונדים מול ריטאס וילנה, שהמשיכה לזכייה במפעל. הוא הרגיש יותר ביטחון ככל שהעונה עלתה וקיבל דקות משמעותיות בגמר, אך היה סנטר שקיבל 20 דקות למשחק בליגה הפולנית. גם אם אינטליגנציית המשחק שלו לא רעה, יש סימני שאלה בנוגע לאתלטיות וביכולת להתמודד עם שחקנים גדולים ממנו.

איך הוא ישתלב במכבי ת"א? ראינו שחקנים מתפתחים בצורה מרשימה אצל קטש. השילוב בין מוסר העבודה, ההסתגלות באירופה והדרכון עשוי להוביל לכך שהוא יקבל דקות משמעותיות בליגת העל ויפתח עוד אופציות לצהובים, כשיש משחקים בהם הוא אף יוכל לשמש בתור סנטר שלישי. 

ההשוואה הטובה ביותר למעמדו, כנראה, היא וויל ריימן. הפורוורד שיחק בהפועל חיפה ב-2022/23, נרכש ע"י מכבי ת"א והושאל לצרפת ב-2023/24. אחרי עונה אחת הוא חזר למכבי ת"א, שיחק בהתחלה 12.9 דקות למשחק והשנה הפך לשחקן משפיע, כזה שמקבל 19 דקות למשחק בליגה ובפלייאוף. 

גם אם הוא לא ברמת יורוליג, עצם הגמישות שהקבוצה מקבלת כשהיא לא חייבת לרשום סנטר מחליף זר לכל משחק ליגה היא בדיוק מהפרטים הקטנים שמשנים מסלול של עונה. האם בעוד עשרה חודשים מהיום אנחנו נדבר על התרומה שלו בתור חתיכה קטנה בפאזל גדול? נחיה ונראה.