בשבוע שלפני ה-10.9.22 אנשי ואוהדי מכבי תל אביב התחילו להבין מה נפל להם לידיים. לורנזו בראון סיפק שלב בתים נהדר יחד עם נבחרת ספרד ביורובאסקט, אך בתאריך המדובר ההתלהבות המתפתחת הפכה לסימן קריאה מהדהד שהלך והפך מבטיח יותר ויותר בימים הבאים.
הרכז החדש של הלה רוחה התפוצץ מול נבחרת ליטא החזקה בשלב שמינית הגמר עם 28 נקודות, 8 אסיסטים והופעת מאני טיים מדהימה, שאחריה הגיעו עוד שלושה משחקים גדולים מבחינה אישית שהובילו את הנבחרת הספרדית לזכייה לא צפויה.
הימים הללו, יחד עם החודשים הראשונים שלו בצהוב, גרמו למכבים, בין אם מדובר בעודד קטש או באחרון האוהדים, להאמין שיש בידיהם שחקן שיכול להוביל אותם הכי רחוק שרק אפשר ושיהיה שם במאני טיים כדי לעשות זאת. מספר חודשים חלפו, לא מעט עבר על הרכז ועל קבוצתו וסימני הקריאה בנוגע ליכולת להוביל את מכבי ת"א להצלחה הפכו לסימני שאלה.
על העובדה שמדובר באחד הרכזים הטובים בשנה האחרונה באירופה אין עוררין. בראון הוביל את מכבי לעונת יורוליג נהדרת כשבמשך חודשים ארוכים הוא היה הכוכב הגדול של הקבוצה של עודד קטש ובסופו של דבר הוא אף קיבל את ההוקרה עם מקום בחמישיית העונה של היורוליג.
עם זאת, לקראת סיום העונה ולאחר שבראון ובולדווין התאוששו שניהם מהפציעות שהטרידו אותם במהלך העונה והחלו לשחק יחדיו באופן קבוע, היה נראה שרכז נבחרת ספרד הוא כבר לא השחקן המוביל של הצהובים, דבר שבא לידי ביטוי באופן מובהק בחלק האחרון של העונה.
הערב בראון יעלה על הפרקט עם הצהובים בפעם האחרונה העונה למשחק הכי חשוב שלו ושל קבוצתו מאז הגיע. עם זאת, בחודשים האחרונים הוא כבר הספיק לחוות מספר משחקים מכריעים עם מכבי תל אביב. בואו נראה מה הוא עשה בהם>>>
המשחק הקריטי הראשון שבו בראון לקח חלק השנה היה בקרב על התואר המשמעותי הראשון, בגמר גביע המדינה מול הפועל ירושלים. למרות ערב התקפי חלש במיוחד של קבוצתו הרכז סיים משחק אישי לא רע עם 15 נקודות, 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, אך לא זכה לתרומה גדולה מחבריו בדרך להפסד כואב.
הרגעים המשמעותיים ביותר שהגיעו בהמשך היו בסדרת פלייאוף היורוליג מול מונאקו, שבה בראון הצליח אמנם להעמיד ממוצעים יפים של 15.4 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק ב-38% מחוץ לקשת, אך הרגיש כמו טייס המשנה של ווייד בולדווין וסיפק משחק חמישי ומכריע רע, שבו הוא שיחק מעל 35 דקות, קלע 12 נקודות ב-25% מהשדה ומסר 3 אסיסטים על 3 איבודים.
בכל הקשור לליגה הישראלית, במהלך העונה הסדירה בראון השקיע את מירב מאמציו ביורוליג וכששיחק במסגרת המקומית הוא לקח לרוב צעד אחורה. במשחקי הבית העליון הוא כבר העלה הילוך ובשתי סדרות הפלייאוף הראשונות הוא נראה טוב וסיפק ממוצעים של 15.4 נקודות, 6.4 אסיסטים ו-36.7% לשלוש.
במשחק הראשון בגמר בראון קלע שתי שלשות של מומנטום וסיים משחק סולידי בערב שבו קבוצתו לא ממש התקשתה ובמשחק השני סיפק את אחד ממשחקיו הגרועים ביותר מאז לבש צהוב לראשונה עם 4 נקודות ו-2/11 מהשדה בערב שכל קבוצתו תעדיף לשכוח.
מהסתכלות על הנתונים במשחקים החשובים של מכבי עד כה העונה אי אפשר להגיד שבראון נעלם במאני טיים, אך בשורה התחתונה הוא לא הצליח להוביל את הצהובים להצלחות עד כה ולעיתים נראה עייף מהקיץ והעונה הארוכה שעברו עליו.
במשך חודשים ארוכים ההנהלה הצהובה, אנשי הצוות, השחקנים והאוהדים ראו את בראון כמנהיג הגדול של הקבוצה הזאת והיו בטוחים שברגעים החשובים ביותר של השנה הוא זה שיעשה עבורם את ההבדל. כעת, כל מה שהם מבקשים זה שהאיש שהפיח בהם תקוות כל כך גדולות עוד לפני הג'אמפ בול הראשון של העונה יציג לערב אחד את הכדורסל שלקח את נבחרת ספרד עד לגביע.
