הגעתו של ווייד בולדווין למכבי תל אביב בקיץ האחרון לוותה עם לא מעט שאלות שעלו לחלל האוויר, בין אם זה קשור לקווי האישיות שספגו מכה תדמיתית בעקבות מקרי העבר, הספקות באשר לשיתוף הפעולה עם לורנזו בראון והתהייה האם הוא יוכל להסתגל ללחץ הגדול של יד אליהו. עבור הכוכב הצהוב וקבוצתו נותר עוד משחק אחד בלבד של הכל או כלום, וכל השאלות האלה כבר מזמן התנדפו בעוד בולדווין הפך לאחד הגארדים הדומיננטיים שנראו בקבוצה בשנים האחרונות.
"ווייד מהגארדים הטובים באירופה", בטוח כתב BIG הגרמני רוברט הוסל, שסיקר מקרוב את הקומבו גארד בתקופתו בבאיירן מינכן. "הוא ברמה דומה לכל הגארדים הטובים ביותר שאפשר למצוא ביבשת. הוא שחקן בסגנון אחר, הוא אתלטי, מהיר, הוא חודר והוא יודע לשמור. בעיניי לפחות הוא שחקן שלם, ואם נשקלל את הכל, נגיע לזה שהוא אחד מחמשת הגארדים הטובים מחוץ ל-NBA".
בולדווין בהחלט הפך מעונה לעונה לשחקן שלם, והשכיח את עונת הרוקי הרעה שלו באולימפיאקוס. בהגנה האורך והאתלטיות שלו מאפשרים לו להעניק טיפול צמוד במיוחד לגארד שבא מולו, אך השנה נראה שהוא עשה צעד נוסף גם בהתקפה.
למעשה, מתוך 61 השחקנים שלבשו את המדים הצהובים-כחולים בחמש השנים האחרונות, על פי InStat, בולדווין הוא השחקן בעל אחוז היוסג' (שנותן מדד לדומיננטיות ההתקפית של השחקן) הגבוה ביותר, זאת כשהוא רושם העונה 29.3% במדד זה ביורוליג ובליגה. בולדווין אמנם מחזיק הרבה בכדור, אבל העונה נראה שהוא הצליח להעלות את רמת היעילות שלו פי כמה מעונות קודמות.
מבין שחקני מכבי בחמש השנים האחרונות, בולדווין נמצא במקום השני אחרי מתיאס לסור בנקודות פר 40 דקות, עם 24.1 כאלה, במקום השני אחרי אמארה סטודמאייר בנקודות קבוצה כשהוא על המגרש פר 40 דקות עם 88.4, ובמקום השני אחרי בונזי קולסון ביעילות התקפית (נקודות פר 100 פוזשנים) עם 105.76.
לאורך השנים סופר לא מעט על האופי הבעייתי, כשהשמועות על ריבים באימוני אולימפיאקוס לא עזרו. "היו משחקים בהם אף אחד לא היה יכול לגשת אליו במנהרת השחקנים. זה היה יכול להיות חיובי, אבל גם שלילי, במשחקים רעים שלו", מספר הוסל, "כשמדברים איתו באחד על אחד הוא שונה לגמרי ממה שרואים על המגרש. הוא בן אדם מאוד נחמד מחוץ למגרש. אני זוכר שהמנהל המקצועי של באיירן סיפר שיש לו אופי כזה שתמיד נמצא 'על הקצה', שהוא שחקן שקשה להתמודד עם האופי שלו ושזו הסיבה שהוא התקשה להצליח באירופה לפני שהוא הגיע לבאיירן. הוא בעיקר צריך מישהו שיאמין בו".
אחד האנשים הראשונים שהאמינו בבולדווין ופיתחו איתו קשר מיוחד היה טום ריצ'רדסון, מי שהיה עוזר המאמן באוניברסיטת ואנדרבליט, שם הגארד בלט בין 2014 ל-2016.
"הוא שחקן מאוד חכם על המגרש ומחוץ למגרש", סיפר ריצ'רדסון בשיחה שערכתי איתו, "הוא מאוד תחרותי, לפעמים הוא קשוח עם עצמו יותר מדי אפילו, יש לו מוסר עבודה אדיר. הוא יכול להיות מאוד קר כשחקן ולפעמים אנשים מבינים אותו בצורה שגויה, אבל זה הכל בגלל שיש לו תשוקה אדירה לניצחון. ווייד רוצה להיות הטוב ביותר שהוא יכול. הוא אישיות גדולה, הוא הבחור שמרים את האווירה. היה לו מקום חברתי מרכזי בקבוצה, הוא מאוד נאמן לחברים שלו ושימש כמנהיג ודוגמה לכל היתר".
שבע שנים מאז סיום דרכו בקולג', ונדמה שבצהוב בולדווין מצא בית בהיכל כשתפס לצד לורנזו בראון את תפקיד המנהיג, פעם נוספת. בפועל, לאחר שעבר שלוש קבוצות בשלוש השנים שלו באירופה, זו תהיה הפעם הראשונה האמריקאי ימשיך לשנה שנייה בקבוצה שלו לאחר עונת שיא אישית. בן ה-27 אמנם חתם על חוזה עד 2025 ללא סעיף שחרור, אך לא בטוח שהוא ויתר לחלוטין על החלום להפוך לשחקן NBA לגיטימי.
"אני עדיין עוקב אחרי ווייד וכדי לעשות את זה הוא חייב לשפר את הקליעה ואת המודעות ההתקפית", מספר ריצ'רדסון, "בכדורסל האירופי המהירות שלו במגרש הפתוח היא כזאת שמשנה את המשחק. יש לו ראיית משחק נהדרת והוא יודע גם לסיים טוב בסל. אני לא בטוח שהוא יחזור ל-NBA, אבל אני כן חושב שהוא טוב מספיק בשביל זה".
בכל אופן, התכניות העתידיות של בולדווין כנראה לא מאוד משנות גם לו ברגעים האלה. הכוכב של קטש יודע שאם הוא וחבריו לא יתעלו מעל הררי הציפיות והלחץ נגד הפועל תל אביב במשחק השלישי והמכריע, עונת 2022/23, שסומנה כאחת עם פוטנציאל אדיר, תהפוך לעונה שנחתמה בכישלון וללא אף תואר. עכשיו, זה הזמן מבחינת בולדווין לעשות הכל על מנת לחגוג אליפות ראשונה בחיים.
