ליגת העל כמרקחה, ולמרבה הצער לא בגלל מאבקי הפלייאוף או מלחמת ההישרדות שמתרחשת בתחתית, אלא בגלל משבר אמון אולי חסר תקדים בין מאמני הקבוצות לשופטים. תלונות על שיפוט תמיד היו, ולנצח אחד הצדדים ירגיש מקופח בגלל שריקה כזו או אחרת, אבל השבר הנוכחי מגיע בעקבות אירועי קיצון שקרו בחודש האחרון, שכללו ארבע הרחקות של ארבעה מאמנים שונים. אחת מההרחקות היתה אוטומטית, ללא אזהרה או עבירה טכנית מוקדמת, כשמאמן הפועל ירושלים יונתן אלון ספג הרחקה ישירה - אירוע שמיטב מוחות הכדורסל לא זוכרים מתי אירע בפעם האחרונה למאמן בליגה.
אלא שהבעיות נמשכות גם בטיפול שאחרי ההרחקות. כך למשל, אריאל בית הלחמי הורחק נגד הפועל חולון לאחר שהתפרץ בצורה בוטה לשטח המגרש בזמן משחק והורחק בעבירה טכנית שנייה - אך השופטים לא מצאו לנכון לציין זאת בדו״ח השיפוט. בשל כך, ובשל העובדה שעבירה טכנית שנייה לא מתורגמת אוטומטית להעמדה לדין, האירוע היה אמור להסתיים ללא העמדה לדין. אלא שאז חולון, באקט שרבים בליגה תפסו כבלתי קולגיאלי כלפי בית הלחמי, החליטה להתלונן על האירוע, ושלחה לתובע האיגוד טל אור את הקטע שמראה את ההתפרצות החריגה, והוא בתגובה החליט להעמיד את מאמן הפועל אילת לדין. העיוות כאן היה כפול: גם בכך שהאירוע לא צוין כלל בדו״ח השיפוט, וגם כי ההעמדה לדין באה רק לאחר שהקבוצה היריבה החליטה להתלונן.
חלק מהטענות: לא בכושר גופני, לא בכושר שיפוט
ההרחקות מצטרפת לשרשרת של אירועים שנויים במחלוקת שקרתה בשבועות האחרונים, והבולטת שבהן היא טענה קשה של הפועל חיפה על כך שבמשך יותר מ-7 דקות ברבע הרביעי נגד מכבי ת״א לא נשרקה ולו עבירה אחת לזכות חיפה. ״לא תמצא משחק אחד מהחודש האחרון שבו לא קרתה שערוריית שיפוט״, אומר אחד המאמנים בליגה, ״ואני לא מדבר על טעויות, השופטים הם בני אדם ולכולם מותר לטעות, אני מדבר על סקנדלים, על החלטות מבזות, על גישה מתנשאת ויהירה, על אובדן עשתונות מוחלט של חלק מהשופטים״.
מאמן אחר מנסה לשים את האצבע מדוע דווקא עכשיו מגיעה הידרדרות כל כך גדולה, לטענתו, ביכולת השופטים: ״אני חושב שהעובדה שהקהל חזר למגרש תפס אותם לא מוכנים, הם התרגלו לאינטנסיביות פחותה בזמן הקורונה ופתאום חזרו האוהדים עם כל מה שמשתמע מכך וזה דורש התאמות. בכל שנותיי בכדורסל לא היתה שנה שבה הרחיקו ארבעה מאמנים בעונה, בטח שלא בחודש אחד. יש השנה ירידה חדה מאוד ברמת השיפוט, וזה בא לידי ביטוי בכך שסגל השיפוט של ליגת העל צומצם לאחרונה, זה לא במקרה. פתאום אתה רואה שופטים בכירים ששופטים יום אחרי יום, וזה לא קרה בעבר, והם מסבירים שזה קורה בגלל שיש כמה שופטים בדרג התחתון יותר שלא נמצאים בכושר גופני טוב וגם לא בכושר שיפוט טוב״.
אחד מראשי הקבוצות מפנה זרקור על כך שהשופטים מ״הדור החדש״ לא ממש יודעים איך להתמודד עם דמות כמו סטפאנוס דדאס, מאמן הפועל חולון: ״שלוש מתוך ארבע ההרחקות קרו במשחקים של חולון. באחד מהם דדאס הורחק ובשניים אחרים מאמני היריבה. תחשוב שהשופטים הצעירים לא רגילים להכיל מאמן כמוהו, שממש יושב עליך כל המשחק, ובעבר זה היה הנורמה, עם מאמנים כמו אפי בירנבוים, צביקה שרף, ארז אדלשטיין, פיני גרשון בימים הטובים - כולם הפעילו לחץ מאוד גדול על השופטים והשופטים היו חייבים להסתגל לזה. הדור הצעיר של המאמנים הוא ברובו של ילדים טובים, פתאום בא אחד כמו דדאס ומאתגר את המערכות ואתה רואה שהשופטים לא יודעים איך לאכול את זה, והתגובה העיקרית היא של לחץ מאוד גדול״.
פערי רמות בין הבכירים לצעירים
מאמן נוסף מצביע על פערי האיכות בין השופטים הבכירים, כמו עמית בלק, עומר אסתרון, וספי שמש, לבין השופטים הצעירים יותר: ״החבר׳ה הפחות מנוסים בפירוש גורמים נזק, לא רק למאמנים ולקבוצות, אלא גם לקולגות הבכירות שלהם. השופטים הוותיקים מתכווצים באי נעימות כשאנחנו ניגשים אליהם בסוף המשחק ומבקשים הסברים, אבל הם חייבים לגבות את הצעירים, אין אופציה אחרת. עמוק בפנים הם יודעים איזה עוול נעשה״.
הרוב המכריע של המאמנים, שמטבע הדברים ביקשו לא לדבר בשמם לכתבה זו (״או שיקנסו אותנו או שיסגרו איתנו חשבון במגרש״) קוראים לרפורמה ולשידוד מערכות שלם באיגוד השופטים, כולל שיח מתמשך בין המאמנים לשופטים, כפי שנעשה בלא מעט ליגות באירופה. כך למשל, בליטא המאמנים והשופטים עוברים השתלמות משותפת לפחות פעמיים בשנה, וכן קיים משוב דו שנתי שבו המאמנים מעריכים את תפקוד השופטים, באופן אנונימי; במסגרת המשוב הזה, שופטים שמקבלים את הציונים הנמוכים ביותר, נשלחים אל ליגת המשנה או לליגות הצעירות, ויכולים לחזור לליגה הבכירה רק אם המשוב שקיבלו שם עבר רף ניקוד מסוים.
הדאגה הגדולה ביותר בקרב המאמנים היא מכך שמדובר בתזמון רע מאוד להיכנס למשבר אמון בין הקבוצות לשופטים: ״אנחנו עמוק במאבקי תחתית או מאבקי מיקום בפלייאוף העליון, הדבר האחרון שאנחנו רוצים להתעסק בו זה השופטים. אני לא זוכר מתי אחרי כל משחק הצד המפסיד התלונן על השיפוט, אחרי כל משחק ומשחק. ומה שמטריד אותנו זה שאנחנו לא רואים מנגנון להפקת לקחים. תראה איזו שערוריה קרתה כשחולון החליטה שהיא לא רוצה את דודי רומנו בפיינל פור של הבלקנית. מי שמע על דבר כזה שקבוצה תבקש לפסול שופט והוא ייפסל? הרי אם יפסלו על שופט כי קבוצה התלוננה עליו, אנחנו נישאר בלי שופטים. אין הפקת לקחים, אין מנגנון ביקורת מסודר, אין שיח ודיאלוג בין הקבוצות לשופטים״.
יו״ר איגוד השופטים: ״אין דבר כזה סגירת חשבונות, זה לא קיים״
יו״ר איגוד השופטים גוני צחר לא סבור שקיים משבר בנושא השיפוט ומבקש לבחון כל מקרה לגופו. ״השאלות היחידות שצריכות להישאל הן האם ההרחקות שכולם מדברים עליהם היו מוצדקות או לא. אם תבדוק כל הרחקה והרחקה, תגלה שהיא מוצדקת. אריאל בית הלחמי התפרץ למגרש בצורה בוטה, דני פרנקו נכנס לתחומי המגרש וסרב לרדת, יונתן אלון נכנס למגרש והלך אחרי השופט וגם דיבר בצורה לא ראויה, ועל הבחור מחולון אני אפילו לא רוצה לדבר. אני מבטיח דבר אחד: אין שום יד קלה על ההדק״.
בתגובה לטענות על התנשאות מצד השופטים ויחס מזלזל כלפי המאמנים אומר צחר: ״אוי ואבוי אם מישהו מהשופטים יתנהג בהתנשאות כלפי מאמנים או שחקנים. אני אומר את זה בצורה חד משמעית וחותם את ידי על זה - אף שופט לא נוהג בהתנשאות. אם יהיה שופט שמתנשא - הוא לא יהיה שופט. זה דגש שאנחנו נותנים בכל הזדמנות, שמי שמכבד יכבדו אותו. מצד שני, אני מציע לקבוצות להסתכל על עצמן, לצערי יש אנשי הנהלה בכל מיני קבוצות שהם כנראה לחוצים והם לא תורמים להרגעת הרוחות״.
צחר אף הודף את הביקורת על כך שאין מספיק דיאלוג בין הקבוצות לאיגוד השופטים: ״זה לא רציני. אנחנו בכל שנה עורכים השתלמות על נושאי חוקה ומזמינים את התקשורת ואת המאמנים ושחקנים. אתה יודע כמה קבוצות השתתפות בהשתלמות האחרונה שעשינו? ארבע קבוצות, זה הכל. אז להגיד שאין מספיק שיתוף פעולה זה לא רציני. קבוצות לא שלחו לא מאמנים, לא אנשי הנהלה ולא שחקנים״.
על פערי הרמות לכאורה בין הדור הוותיק לצעיר ועל צמצום הסגל הבכיר אומר יו״ר האיגוד: ״זה נכון שיש פערים, אבל אנחנו בונים את הדור הבא. החבר׳ה הוותיקים לא יישארו לנצח ואנחנו חייבים להכשיר את הדור הבא, וכן, לפעמים זה בא לצד שכר לימוד. אנחנו צריכים לבנות 5-7 שופטים מובילים ובכירים ולשם אנחנו מכוונים, לכך שבכל משחק יהיה ראש צוות מוביל ובכיר ולצידו שופטים שאנחנו מטפחים. ברור שתמיד אפשר לשפר את הרמה ואנחנו עובדים בזה כל הזמן. אני מציע לכולם לזכור שני דברים: הראשון, זה שהמבקר הכי גדול של השופט הוא השופט עצמו, והשני והחשוב ביותר הוא שאף שופט, אף פעם, לא בא לסגור חשבונות אישיים. אין דבר כזה ששופט בא 'לדפוק' קבוצה מסוימות, זה לא קיים, הם באים לעשות את עבודתם בצורה הכי טובה שהם יכולים״.
