דרוש אופי, פרק א'. 2,500 אוהדי נהריה (וכמה עשרות אוהדי הרצליה) הגיעו אתמול לעין שרה בניסיון להציל את הקבוצה שלהם מירידת ליגה. יותר מהכמות שהגיעה למשחקים נגד מכבי ת"א והפועל ירושלים, למשל. הנהריינים הרגישו שמדובר בצו השעה, והתגייסו. חבל שאי אפשר להגיד את אותו הדבר על השחקנים בסגול.
נכון, יפתח זיו וחבריו עשו קאמבק מרשים אחרי פתיחה קטסטרופלית ופיגור 19 הפרש, אבל בכל מה שקשור לחדות, אגרסיביות, לחימה ורצון - הרצליה ניצחה בכל הפרמטרים האלו. מספיק להסתכל על הריבאונד (31:40 להרצליה) בפוזשנים המכריעים, אלו שהעניקו להרצליה עוד ועוד הזדמנויות שניות שאותן הם כבר לא פספסו. בכדורגל אומרים שמשחקי הישארות מוכרעים על גליצ'ים, אז בכדורסל זה כנראה על ריבאונד.
המזל הגדול של אריק אלפסי ושחקניו, הוא לוח המשחקים הקשה מאוד שצפוי להרצליה: מכבי ת"א בבית, חולון בחוץ, ירושלים בבית, אילת בחוץ וב"ש בבית. קשה לראות איך הקבוצה מהשרון יכולה לקחת כאן יותר משני משחקים, אבל אולי זה יספיק לה, כי לנהריה נשאר מכבי ראשל"צ בחוץ, הפועל ת"א בבית, אשדוד ונס ציונה בחוץ, ומכבי ת"א בבית - לא לו"ז בלתי אפשרי, אבל כשאין לך אופי, גם הגרלה נוחה לא תעזור.
דרוש אופי, פרק ב'. בשנים האחרונות, כישרון לא היה הצד החזק של הקבוצות שנבנו בהפועל ת"א. בכל זאת, תקציבים נמוכים, שוק קשה, אבל הסתדרו עם מה שיש. ומה שהיה זה רוח לחימה, אגרסיביות, קשיחות, אפילו אתלטיות - אלה קטגוריות שהפועל ת"א תמיד הצטיינה בהם. אבל אז באה עונת 18'-19', ואם להיעדר הכישרון התרגלנו, את האופי אנחנו עדיין מחפשים.
כי הפועל ת"א הפסידה אתמול לנס ציונה בעיקר על אופי, אבל גם בכדורסל: גארי בראון רמירז למשל, שמפזז במגרשי ישראל בשנתיים האחרונות (בכישרון רב יש לציין), כבר מוכר וידוע כחודר מצוין אבל גם ככזה שהולך בעיקר ימינה. משום מה שחקני הפועל ת"א הופתעו בכל פעם מחדש כשהוא חתך את ההגנות באין מפריע. הוא אמנם לא סיים הרבה מהחדירות הללו בנקודות, אבל ידע איך לייצר לחבריו עם 9 אסיסטים, רובם נולדו מאותה חדירה ימינה.
אם הפועל ת"א לא רוצה למצוא את עצמה מחוץ לפלייאוף, היא צריכה קודם כל להגדיר מחדש את כל עניין האופי. רה"מ נתניהו אמר פעם לשרים שלו "תהיו כחלונים", אז דני פרנקו צריך להגיד לשחקנים שלו "תהיו גינתים", כי היחיד שרמת הקשיחות והלחימה שלו לא ירדה במילימטר מתחילת העונה הוא תומר גינת, וזאת למרות ששורת פעולות לא טובה שלו תרמה במידה לא קטנה להפסד.
מרור באשדוד. כל כך הרבה מחמאות הרעפנו, ובצדק, על השיפור הקיצוני שחל במכבי אשדוד. על ההתקפה שהפכה קטלנית, על השינוי שבא בזכות נמרוד לוי, על השדרוג ביכולתו של ספנסר וייס. אבל מספיק משחק אחד כדי לחרב את מה שאתה בונה במשך כמה שבועות, והמשחק הזה הגיע אתמול, בתבוסה ב-27 הפרש, שהיו בקלות יכולים להיות 47, אם גיא גודס לא היה מכניס את הצעירים ברבע האחרון (וטוב שעשה זאת), שבו ראשל"צ קלעה רק 8 נקודות.
שימו לב למספרים המזעזעים של אשדוד: 24% לשלוש, 38% ל-2 והגנה פשוט מחפירה של קבוצה עם יומרות פלייאוף. רק שחקן אחד, ליס שושי, קלע בספרות כפולות (11) וכל שאר השחקנים שקלעו ללא הכרה במחזורים האחרונים - מארק טולפסן, פול סטול, לוי, וייס - כולם נראו כמי שביעור החמץ עשה להם רע. ומה שמצחיק בכל הסיפור (או עצוב, תלוי איך מסתכלים על זה) הוא שאשדוד יכולה לנצח במחזור הבא את הפועל ת"א ולמצוא את עצמה בעמדת פלייאוף על חשבון האדומים. אבל עם היכולת של אתמול - עדיף לה לסיים את העונה בהקדם האפשרי.
בצד הכתום, אי אפשר שלא להחמיא להופעה נהדרת של נמרוד טישמן, שלא היה רחוק מטריפל דאבל של 7 נק', 8 ריב' ו-8 אסיסטים. ראשון חילקה אתמול לא פחות מ-31 אסיסטים, רובם היו קלים יותר ממשחק האולסטאר שראינו לפני כשבועיים, ואולי אפשר להתחיל להעריך, בזהירות, שהיא מתחילה להחזיר לעצמה את הקצב מתחילת העונה.
החיוך חזר. לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין שבחודשים האחרונים איגור קולשוב לא נהנה במכבי ראשל"צ, וזה הקרין על המשחק שלו, עם בחירת זריקות רעה ושפת גוף לא טובה. ההגעה של דריל מונרו שינתה עוד יותר את ההיררכיה בקבוצה, וקולשוב נדחק הצידה. כל מי שהיה מעורב בעסקת העברתו לחולון הודו שמדובר במצב "ווין-ווין" קלאסי שבו כל הצדדים מרוויחים: חולון הרוויחה חמצן בדמות ישראלי בכיר שבלעדיו היא היתה עלולה להתרסק, ראשון הרוויחה כמה דולרים שיעזרו לכסות את הגירעון מהחזרתו של מונרו, וקולשוב קיבל הזדמנות לעשות ריסטארט לעונה שאותה הוא התחיל כהבטחה גדולה והמשיך עם סימן שאלה גדול מעל ראשו.
אם לשפוט את המשחק הראשון שלו, אפשר לראות שהחיוך שלו נחזר, וזה כבר סימן חיובי. הוא עדיין צריך זמן להתרגל לחבריו החדשים ולמקום שדן שמיר מייעד לו, אבל מהמעט שהספקנו ללמוד על קולשוב כשחקן, הוא שהוא ניזון מהאנרגיות הנכונות - אלו שהיו בתחילת העונה בראשון, ואלו שתמיד אפשר למצוא בהיכל טוטו חולון.
