נייט רובינסון עדיין לא שבוע בישראל, ונראה כאילו הוא היה פה תמיד. השמועות על הגעתו להפועל תל אביב, נחיתתו בארץ, הופעת הבכורה שלו באדום והשלשה מהחצי בשניות הסיום - הכל ביחד הפכו את ההחתמה של כוכב ה-NBA (לשעבר?) למסקרנת, ולמרות הציפיות הגבוהות, הצגה כמו שנתן מול מכבי ראשל"צ אי אפשר היה לצפות.
כעת, כשטירוף מעט דעך, התפנה הלהיט התורן של הליגה לראיון בלעדי ב"חמישיות", בו סיפר איך הגיע לישראל, מה היה רגע השיא שלו בליגה הטובה בעולם ומה עומד מאחורי חלום ה-NFL.
"אני אוהב כדורסל. רציתי לשחק עם טריי, הוא אח שלי, הוא הביא אותי לפה, הוא הפך את זה לאפשרי", סיפר על סימונס, הסיבה שהוא בעצם הגיע להפועל ת"א: "יש לי כבוד אליו. עברנו הרבה ביחד. הוא לקח אותי מבית ספר כל יום במכונית בלי חגורות בטיחות. לא שיחקנו באותה קבוצה מאז קולג'. באתי לפה להירגע, להתרחק קצת מהבית, לשחק כדורסל ולעזור לקבוצה הזו להגיע לפלייאוף ואולי גם לזכות באליפות. למה לא לשחק עם החבר שלי בזמן שאני עושה זאת".
סימונס: "הוא היה בין לשחק ב-NBA ובין לשחק ב-NFL, אז אמרתי לו 'בוא לשחק איתי', בהתחלה הוא אמר לי שהוא מחכה למשהו אחר ואז שאלתי אותו שוב והוא אמר לי 'בסדר, אני מגיע'".
רובינסון: "לא האמינו שאני מגיע. המאמן התקשר אליי ואמר לי "אתה רציני?'". אמרתי לו שכן".
סימונס: "המנהל המקצועי סימס לי כל עשר דקות".
רובינסון: "מהקבוצה סימסו לו ולי "תעלה כבר על טיסה". ניסינו לברר מה הטיסה הכי טובה ובטיסה הראשונה היה משהו לא בסדר עם המטוס ואמרתי שאני לא עולה על מטוס, אפילו אם משהו קטן ביותר לא בסדר איתו. חיפשתי טיסה חדשה. טסתי מסיאטל לסן פרנסיסקו, משם לאיסטנבול. בשני המקומות הייתי צריך לחכות שעתיים".
"לא סיפרתי לאף אחד שאני עוזב, אפילו לא לאמא שלי, פשוט עזבתי. אשתי והילדים שלי היו היחידים שידעו. חבר שלי סימס לי ושאל אותי איפה אני ואמרתי לו שבישראל. הוא אמר לי "למה הלכת לישראל?", מספר הגארד על הדרך שבה לקח את ההחלטה ולא חשב פעמיים.
"רציתי לקפוץ איתם לקהל, בפעם הבאה אעשה זאת"
את חוויית הבכורה במשחק הביתי הראשון, נראה שהוא לא ישכח לעולם: "כיף פה. האוהדים שרו "נייט רובינסון, נייט רובינסון" ואז הם אמרו "fuck maccabi" זה משוגע, מגוחך. הייתי צריך להקליט את זה כי חברים שלי לא האמינו לי שהאוהדים כל כך משוגעים. במשחק הם קפצו כל הזמן, חשבתי שאני שוב בקולג'. זה היה משוגע. רציתי לקפוץ איתם לקהל, בפעם הבאה אעשה זאת".
ואיך ישראל? כרגע, יש לו רק מילים טובות: "לא ידעתי כמה יפה פה. יש פה עצי דקל. כשחושבים על ישראל, חושבים על מדבר, כמו מצרים. זה כמו ארה"ב. מה שקנה אותי זה כשראיתי את חוף הים. סימונס הראה לי וידאו משם ואמרתי לעצמי שאני חייב לבוא".
"אני משוגע, כיפי, מה שאתה רוצה לקרוא לזה. מיסטר רובינסון, כיף. אוהב לעשות חיים, אוהב לחייך. אני אדם קטן עם לב גדול. אם הייתי גבוה יותר, השם שלי היה גדול יותר. הייתי אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר. אני יודע כמה חזק אני משחק", הוא מספר על עצמו בביטחון מרשים.
"אני אחד האתלטים הטובים בעולם"
אבל בסופו של דבר, למרות המחמאות לישראל והאהבה האדירה לקהל של הפועל ת"א, רובינסון בטוח שהיה יכול להיות במקום אחר. ולא רק הוא בטוח. כל מי שראה אותו משחק יודע שמבחינת כישרון, יש לו מקום ב-NBA. "אולי המאמנים, המנהלים, התקשורת מנעו ממני להיות סופרסטאר ב-NBA. אני יודע שבעיני אני סופרסטאר. הילדים שלי, מי שמעריץ אותי יודע את זה. היה לי את הזמן שלי, היה כיף. אני יכול לשחק עם הטובים ביותר כרגע, אבל לכל אחד יש סיפור אחר. מבחינת כישרון, אני חושב שאני בין הטובים ביותר ב-NBA. אחד האתלטים הטובים ביותר בעולם.
"זה שבאתי לישראל לא משנה כלום. אני יודע מה אני יכול לעשות ב-NBA. יש שחקנים שלא מסתגלים למשחק, אני כמו צ'רלס דרווין, אני מסתגל. קל לי לשחק עם האוהדים האלה. אני לא צריך לדאוג למישהו שהוא הכוכב של הקבוצה, או שאי אפשר לעשות משהו כי מישהו ירגיש בצורה מסויימת, קל יותר ככה. אני מנהיג בלב שלי, נותן דוגמא. אני לא אומר לשחקנים מה לעשות, פשוט משחק חזק".
"הרגע הכי גדול שלי היה כשקלעתי סל ניצחון בניקס מעל אלן אייברסון. בעונת הרוקי שלי שיחקתי בגמר עם הסלטיקס. הריצה בפלייאוף עם הפלייאוף. בווריירס שיחקתי עם סטף קרי. אני אוהב אותו. הוא נתן להרבה ילדים השראה. עכשיו הם רוצים שתהיה להם קליעת ניתור. כשהייתי איתו בקבוצה היו לו בעיות בקרסול, אמרו שהוא לא יהיו כלום ותראו אותו עכשיו", הוא משחזר בהתלהבות ונזכר: "אני שוכח כל הזמן שחסמתי את יאו מינג. חסמתי את שאק, דווייט האוורד, כריס בוש, לברון ג'יימס. היה כיף ללכת מכות עם ג'יי.אר סמית', אבל אחרי שקיבלנו קנס של 100,000 דולר זה לא היה כיף".
בסוף השבוע ייערך באילת האולסטאר הישראלי, שם, נייט לא יהיה. עדיין. אבל רובינסון כבר היה בתחרות האולסטאר, לא פחות גדולה מזו של ישראל. "תחרות ההטבעות זה משהו שתמיד רציתי לעשות כילד. צפיתי בכל התחרויות כשגדלתי. כשהיתה לי הזדמנות, תפסתי אותה. הייתי הראשון לזכות שלוש פעמים זה מגניב. אחרי שהטבעתי על שאק הוא רדף אחרי, אבל הוא לא תפס אותי כי הוא איטי מדי. הטבעתי בחימום, אבל כרגע אני מטביע רק מתי שאני חייב".
יעשה הסבת מקצוע?
"אני יודע שאני יכול לשחק ב-NFL. גדלתי בפוטבול. אני מבין את המשחק ואני תחרותי ואני יכול להוכיח לאנשים שהם טועים כלפיי כשאומרים שאני לא יכול לעשות את זה. אני אהיה הראשון שמצליח לשחק פוטבול וכדורסל בהצלחה. הלב שלי בכדורסל, ב-NBA. אולי זה הזמן לנסות משהו חדש. החלום שלי לראות את הילדים שלי הופכים לטובים יותר ממה שאני הייתי. אני חולם בשביל הילדים שלי".
"השגתי כל מה שרציתי. אלוהים בירך אותי, אני לא יכול לבקש ביותר. לא יודע איפה אהיה, נראה. אולי ב-NBA, אולי ב-NFL. כשהזמן יגיע אבחר".
